• חדש מאיגוד האברכים והקהילות: חוברת בחומרת איסור הגיוס לצבא ובשבח לימוד התורה בישיבות הקדושות, ממרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א ומנהיג הדור מרן רבינו יצחק יוסף שליט"א. לקריאה והפצה לחצו כאן

ברכת מוסקה

לא ראיתי חילוק בעובי החציל.
אם הוא ממולא רק בבשר, בכל מצב יהיה שהכל כי הבשר עיקר.
(אא"כ ממולא גם בבשר וגם באורז...)
ככה גם אני חושב, אך שמעתי מהרב אופיר מלכה שבשר בלי חציל זה לא מוסקה וממילא שניהם עיקר והולכים אחר הרוב.
 
ככה גם אני חושב, אך שמעתי מהרב אופיר מלכה שבשר בלי חציל זה לא מוסקה וממילא שניהם עיקר והולכים אחר הרוב.
אבל החציל מתקלקל בבישול ומטרתו רק ליתן טעם בבשר.
לכאו' לפי דבריו יצטרכו לברך גם על החציל האדמה וגם על הבשר שהכל, כי שניהם עיקר. (ואכן ראיתי מי שפסק ככה).
 
אבל החציל מתקלקל בבישול ומטרתו רק ליתן טעם בבשר.
לכאו' לפי דבריו יצטרכו לברך גם על החציל האדמה וגם על הבשר שהכל, כי שניהם עיקר. (ואכן ראיתי מי שפסק ככה).
הביא שם שכן דעת הבן איש חי שבשניהם עיקר ורוב ומיעוט יברך שני ברכות
 
הביא שם שכן דעת הבן איש חי שבשניהם עיקר ורוב ומיעוט יברך שני ברכות
הא, זה סתירה ידוע האם פוסק את החיי אדם שבב' מינים ניכרים יפריד או כהמשנ"ב שיברך ברכה אחת ויפטור. ובמשנ"ב מאורות תירץ לנכון שרק בברכת מזונות ס"ל שלא יפריד. ע"ש.
 
שם לכאו' מדובר בדבר שלא התבשל יחד, אבל בדבר שהתבשל יחד לכאו' נקרא מאכל אחד וא"צ להפריד.
ואיני זוכר בזה כעת דעת מרן זיע"א. (ולא דמי למה שהעיקר על המשנ"ב בדין דובשנים שהצריך נאפו יחד).
אז כבודו אומר שיברך רק האדמה כדעת הרב אופיר דאזלינן בתר רובא
 
אשמח שכת"ר יעלה את המקורות שהביא שם (שו"ת באר משה לא מצאתי שם, ושו"ת לבושי מרדכי אינו תחת ידי).
יכול להיות שזה שו"ת באר משה ח"ה סי' מ"ה? אין לי פנאי כרגע לעיין כ"כ. אם לא יימצא אשתדל אולי בהמשך.
עכ"פ בלבושי מרדכי זה מה שכתב:
1687819662888.png
 
מרן זיע"א מפורש בחזו"ע (עמ' רפח-רפט בהערות) דן בכל זה בכמה סוגי ממולאים (כרוב, פלפל, חציל) ומסקנתו ברורה למעיין שם, שהכל לפי האדם האוכל,
אם בשבילו העיקר זה הבשר והירק רק מטעים, יברך שהכל, ואם עיקר דעתו על הירק והוא הרוב יברך אדמה, ואם פשוט טעים לו לאוכלם כך ביחד ושניהם עיקר יברך על שניהם (זה לפי מש"כ במק"א בב' עיקרים וניכרים), וכן עזה"ד.
וכן יוצא פשוט מסוגיית עיקר וטפל, ודוק.
 
מרן זיע"א מפורש בחזו"ע (עמ' רפח-רפט בהערות) דן בכל זה בכמה סוגי ממולאים (כרוב, פלפל, חציל) ומסקנתו ברורה למעיין שם, שהכל לפי האדם האוכל,
אם בשבילו העיקר זה הבשר והירק רק מטעים, יברך שהכל, ואם עיקר דעתו על הירק והוא הרוב יברך אדמה, ואם פשוט טעים לו לאוכלם כך ביחד ושניהם עיקר יברך על שניהם (זה לפי מש"כ במק"א בב' עיקרים וניכרים), וכן עזה"ד.
וכן יוצא פשוט מסוגיית עיקר וטפל, ודוק.
ממש לא פשוט שם.
מדגיש שם כל הזמן שזה "רוב", גם בהלכה למעלה.
 
חזור
חלק עליון