הגאון הגדול הרב יעקב אביעזרי תופיק שליט"א, מרא דאתרא דביתר עילית, מראשי ישיבת "פורת יוסף"
בכנס חיזוק לבחורי ישיבות בנושא הגיוס, בבית כנסת היזדים בירושלים, ד' מנחם-אב תשפ"ד

לשמיעה והורדה:
נקבל עול מלכות שמיים * מי הולך למקום שמבזים את כל היקר לו? * מכתב שקיבלתי מבעל תשובה * מי הכניס לערבים פחד בלב? * מי שעוזב את התורה לא יכול לנצח * אנו צריכים להאמין בה' ולא לפחד *
בזכות מורי ורבותי, צדיקים קדושים וטהורים. דבר ראשון – ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים. דבר ראשון אנחנו נקבל עול מלכות שמיים, גם בבוקר גם בערב, וכך תמיד, עוד ועוד. כמו שציווה אותנו בורא עולם: "ושיננתם לבניך ודיברת בם, בשבתך בביתך, ובלכתך בדרך, ובשכבך ובקומך".
איך אפשר לעשות את זה כשנמצאים במקום שרודפים את ה', רודפים את הדת, ורודפים את הדתיים חזק חזק?! שנאה אדירה יש להם לתורה וליראת שמיים. איזה טיפש יכול להיכנס לשם? מי יכול ללכת למקום שמבזים את אביו, ואת אמו, ואת תורתו, ואת הכל? אין להם שום דרך ארץ, שום שכל אנושי אין להם. אני מדבר מצד היחסים בין אדם לחברו. בשביל מה הם רודפים את הדתיים? מה הם עשו להם? אלא הם שונאים אותם, לא יכולים לראות אותם. קיבלתי מכתב מבעל תשובה אחד, שלא ידע בכלל שאנחנו מתעניינים בנושא, והוא מתחנן אלינו: "אני הייתי בצבא ויודע בדיוק מה קורה שם. תצילו את הבחורים החרדים המסכנים האלה! שלא ילכו לצבא, כי שם שונאים את הדתיים, רודפים אותם ומענים אותם. ואל תאמינו לצבא בשום דבר שיגיד לכם, הם לא מקיימים הבטחות".
אני רואה שאליבא דאמת, מי שרוצה לברוח מהגיהינום של בורא עולם, ולקחת את הגיהינום שלהם – זה לא כדאי לו, זה לא משתלם לו, כי זה גיהינום בכפליים: בעולם הזה ובעולם הבא. אם חלילה מגיע לאדם גיהינום בגלל העוונות שלו, עדיף שיקבל אותו מבורא עולם. איך דוד המלך אומר: "נפלה נא ביד ה', וביד אדם אל אפולה". כי הם שם, אין להם רחמנות בכלל, וכבר גילו את שנאתם לדתיים.
רבותי, דבר ראשון אני רוצה להדגיש, ותזכרו את זה: בא המלאך ליהושע בן נון ואומר לו: "עתה באתי", מה אתם מבטלים תורה?! עתה באתי, בלילה, למה אתם לא לומדים? כך אמר המלאך. ועכשיו בזמננו, נותנים לנו ללמוד תורה? לא. חונקים את המצוות! רודפים את ה' יתברך ואת התורה. ממש משוגעים שאין כדוגמתם.
תרשו לי להאריך קצת, רבותי. בשביל מה הם באו לארץ ישראל? מתש"ח עד עכשיו אני עוקב אחרי מה שקורה. לולא ה' שהיה לנו – אזי חיים בלעונו. תבדקו כל מלחמה ומלחמה ותראו כמה ניסים היו, מעל הטבע. דודי ע"ה סיפר לי, שבתש"ח הם היו במעלה הר גילה. באו הערבים לרדוף אותם, ולהם לא היה להם נשק. עלה בדעתם רעיון: לקחו חבית ריקה, שמו בתוכה אבן וגלגלו אותה במורד ההר, ואז הקולות החזקים שנשמעו הבריחו את הערבים בפחד רב. ובירושלים, כל כך הרבה פגזים הערבים היו יורים מדי לילה מהעיר העתיקה לעיר החדשה, ובמה היה לנו להתגונן? לא היה לנו שום נשק, לא שום דבר. היו שמים מרגמת דוידקה אחת באיזו פינה, יורים שניים-שלושה פגזים, לוקחים אותה למקום אחר, יורים עוד קצת וזהו... וכן, כולם שמעו על השיירה של טנקים ירדניים שבאה מהעיר העתיקה לכבוש את שכונת שמואל הנביא, ואז יהודי אחד זרק עליהם בקבוק מולוטוב אחד וכל השיירה ברחה.
תגידו לי, מי הכניס לערבים פחד בלב, האבן בחבית? בקבוק המולוטוב הקטן?! תפסיקו לצחוק עלינו. שבעה עמי גויים היו מסביב לעם ישראל במלחמת השחרור, ולא היה פה כלום כדי להתגונן מהם. אז מי הכניס בהם פחד, בגויים הללו?
אני יכול לומר הפוך, שמה שעשו החופשיים, זה נגד הביטחון ונגד הכל. הם ידעו להטביע את אלטלנה, אונייה מלאה נשק שהביאו יהודים, את זה הם כן ידעו לעשות... ותבדקו ותראו שכך היה בכל המלחמות. במלחמת יום כיפור ידעו מראש שהערבים עומדים להתקיף, ולא עשו שום דבר, ונפגעו קשה, עד שהקב"ה הפך את המצב בצורה אדירה לטובת עם ישראל, נגד הטבע, נגד השכל. ובמלחמת המפרץ, מה עשו היהודים? שום דבר. אמריקה נלחמה בעיראק. היהודים עשו משהו? שטויות והבלים. גם מה שהיה בשמחת תורה, הם ידעו מראש ולא עשו כלום.
אז השבעה עממים שקיבלו פחד ומורא והלכו לעזאזל – זה בזכות החופשיים? זה רק מה' יתברך! תעקבו אחרי כל המעשים שלהם ותראו שלולי ה' שהיה לנו – אזי חיים בלעונו.
אני לא אומר, מסכנים החיילים, ה' ישמור אותם, שיחזרו לשלום, שלא יהיה להם שום נזק ושום צער. אבל צריך לדעת שה' יתברך מגן עלינו למעלה מהטבע, באופן אדיר, שלא יאומן.
מי שעוזב את התורה, אי אפשר שינצח. הם רוצים לנצח את האויבים? אין שום בעיה: יש שני פסוקים בפרשת כי תצא: "כי ה' אלוקיך מתהלך בקרב מחנך, להצילך ולתת אויבך לפניך. והיה מחניך קדוש, ולא יראה בך ערוות דבר". לא נמשיך את המילים הנוספות. יסלקו את הערוות דבר מהרחוב ומהצבא, ינקו את הלכלוך, ועל המקום משיח בא. כך ה' הבטיח.
רבותי, אם לא שה' יתברך עוזר לנו – אין אפשרות לנצח את כל האומות האלה. יש שחולמים, שאם יחסלו עוד 50,000 או 100,000 ערבים, ייגמר הכל ויהיה שקט. אבל אלה חלומות שווא. דימיונות של כוחי ועוצם ידי. רק כשיבוא המשיח וה' יגאל אותנו גאולה שלמה, תהיה אפשרות לגמור את האויבים בכל העולם כולו.
לכן, יש לנו רק להתחזק באמונה בה' יתברך, שאמר "בשובה ונחת תיוושעו". ועלינו להתמיד בתורה, ללכת בדרך ה', שאמר לנו: "הישמרו לכם פן יפתה לבבכם, וסרתם ועבדתם אלוהים אחרים והשתחוויתם להם". ה' אומר לנו: תיזהרו, תבינו, זה לא זה, זה לא מה שאני רוצה מכם. ואוי ואבוי אם לא עושים את רצונו יתברך. לכו רק אחרי ה' יתברך.
עכשיו אני רוצה לומר דבר אחד. כל מי שפוסק את הפסקים האלה נגד התורה, נגד עולם התורה, הוא שונא את המסכנים ואת התורה, ואוהב את הרשעים, את הערבים, את החטאים ואת הרשעה. בליבו הוא יודע שהוא שקרן ורמאי, והוא שנוא על חבריו ואפילו על עצמו. אבל ה' יתברך אמר: "פלטו דל ואביון, מיד רשעים הצילו". "אני אמרתי אלוהים אתם ובני עליון כולכם, אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תיפולו". הם לא יוכלו לעשות את זה בשום אופן. ה' לא ייתן להם. כי כל מי שמזלזל בתורה וקם נגד התורה – שום דבר לא יעזור לו. כל מי שחושב את עצמו לגבוה – ה' "משפיל גאים עדי ארץ, מגביה שפלים עדי מרום". המן הרשע היה בשיא השיאים, גבוה גבוה, אבל אחר כך נהיה גבוה איפה? על עץ גבוה חמישים אמה... שמו אותו שם בעץ עד שיצאה נשמתו.
רבותי, אנו צריכים להאמין בה', ולא לפחד, לא להיכנס לגיהינום שלהם בעולם הזה וגם גיהינום בעולם הבא. בשום אופן. נחיה תחת ה', באהבתו ובאמונתו, ונראה בעינינו את הניסים והנפלאות שיבואו לנו, ולא נתכחש לזה שה' משגיח עלינו יום יום ורגע רגע. אנחנו מודים מדי יום, ערב ובוקר וצהריים "על ניסיך ונפלאותיך שבכל עת", אבל ה' יתברך, את הניסים הוא עושה לנו בכל רגע ורגע, ואין בעל הנס מכיר בניסו.
צדיקים, חזקו ואמצו, תדבקו בתורה שה' נתן לנו, "כי הם חיינו ואורך ימינו ובהם נהגה יומם ולילה". לדבוק בתורה ובמצוות – אין תענוג מתוק מזה בעולם הזה, שלא לדבר על העולם הבא... אין! אבל נעשה זאת עם אמונה בה' ובביטחון, ולא נפחד משום אדם, לא מהגויים ולא מהיהודים. אנחנו נשמור על עצמנו, ואנחנו לא נטמא את ארץ ישראל, ואז ממילא הכל יבוא לטובה. אנחנו לא צריכים ללכת אליהם, אלא שהם יתקרבו אלינו, בכל הכבוד. שהם יבואו ויחזרו בתשובה, ויקבלו על עצמם עול מלכות שמיים, ויקבלו גם הם ישועות למעלה מהטבע, בעזרת ה'.
והיו רצון שעינינו תראינה בשובך לציון ברחמים, בעוז ותעצומות, והייתה לה' המלוכה, והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד, אמת מלכנו אפס זולתו, יכירו וידעו כל יושבי תבל, כי לך תכרע כל ברך תישבע כל לשון, במהרה בימינו, אמן.