חבל שלא נשר או בר יוכני...
יצחק משען
Well-known member
מלשון השו"ע משמע שרק אם עושה פעולה בגלל הניחוש זה נקרא מעונן, וז"ל (יו"ד סימן קעט סעיף ג) האומר: פתי נפלה מפי, או מקלי מידי, או בני קורא לי מאחרי, או שצבי הפסיקו בדרך, או שעבר נחש מימינו או שועל משמאלו, ולמי שאירע לו אחד מאלו עושה ממנו ניחוש שלא לצאת לדרך או שלא להתחיל במלאכה, וכן המנחשים בחולדה ובעופות ובכוכבים, וכן האומר: אל תתחיל לגבות ממני, שחרית הוא, מוצאי שבת הוא, מוצאי ר"ח הוא, וכן האומר: שחוט תרנגול שקרא כעורב ותרנגולת זו שקראה כתרנגול, אסור. הגה: י"א אם אינו אומר הטעם למה מצוה לשחוט התרנגולת, אלא אומר סתם שחטו תרנגולת זו, מותר לשחטה כשקראה כתרנגול (ב"י בשם הר"א). וכן הוא המנהג.
אך אם מדבר שטויות כהנ"ל ואינו חוזר לבית מחמת אותה יונה אין בכך משום מעונן.
וצריך לעיין עוד.
אך אם מדבר שטויות כהנ"ל ואינו חוזר לבית מחמת אותה יונה אין בכך משום מעונן.
וצריך לעיין עוד.
דבק בתורת מרן
Well-known member
אם אין זכרוני מטעני שמעתי או קראתי בתורתו של מרן זצוק"ל, בעניין טקסים של חללי צהל אם יש בזה משום דרכי האמורי (וכעת עולה לי שנכתב בעניין לעמוד בצפירה ביום העצמאות ויום ירושלים)
והעולה שכל דבר שיש בו טעם הגיוני לדבר אין בו שמום דרכי האמורי
וכגון צפירה שרק מזכירה לנו את החללים לעמוד (לא כמו קוף או פסל אלא מלשון עצירה) ולהתפלל עליהם, וכיוצ"ב
ואולי יעלו קובץ מצורף החכמים הידועים ...
והעולה שכל דבר שיש בו טעם הגיוני לדבר אין בו שמום דרכי האמורי
וכגון צפירה שרק מזכירה לנו את החללים לעמוד (לא כמו קוף או פסל אלא מלשון עצירה) ולהתפלל עליהם, וכיוצ"ב
ואולי יעלו קובץ מצורף החכמים הידועים ...
דבק בתורת מרן
Well-known member
ופעם שאל אחד את ר' חיים קניבסקי, שבבוקר נכנסה יונה לתוך ביתו דרך החלון לקחה לחם מעל השולחן והלכה לה, ושאל מה רומז לו הדבר
ענה לו ר' חיים זצ"ל זה רומז שלא סגרת את החלון.....
ענה לו ר' חיים זצ"ל זה רומז שלא סגרת את החלון.....
