דעת האגר"מ בענין עירוי על טיפות שעלו מן הרחצה במשנתו של מרן זיע"א

[יושב אוהלים]

בחזו"ע שבת ד עמ' שפ"ב בענין עירוי על טיפות שעלו מן הרחצה כתב בהערה שבשו"ת אגר"מ ח"א סוסי' צ"ג פסק לאסור משום שעירוי מבשל כדי קליפה וזהו מן התורה, וע"י העירוי מתבשלים אותן טיפות ואף חצי שיעור אסור מן התורה ולכן צריך לנגבם מן הטיפות קודם העירוי מכלי ראשון וכו'. ובסוף התשובה בעמ' שפ"ח סיים מרן זיע"א ועי' בשו"ת אגר"מ חא"ח ח"ד סי' ע"ד אות י"ט, ושם צידד ג"כ להתיר כשהם מועטים פחות משיעור בישולם וגם הוי פס"ר דלנ"ל עי"ש. ונראה מדבריו שיש כאן איזו חזרה בדברי האגר"מ שחזר בו ממה שכתב בח"א ולמעשה צידד להתיר בזה.
אולם הדברים צ"ע, דז"ל בח"ד הנ"ל: הנה יש חילוק בין טפות מים שלא מיתוסף בזה שום הנאה וכו' אין בזה איסור להערוך וכו' ובטיפות מים שהוא פחות מכשיעור אפשר אין להחמיר, 'אבל מ"מ כתבתי באגר"מ ח"א ס"ס צ"ג שיש לאסור' עי"ש, הרי שמסקנתו ברורה לאסור כמו שכתב בח"א.
וגם בח"א שם הביא והזכיר את הסברות הנ"ל להתיר שזה פחות מכשיעור ולא ניחא ליה, ואעפ"כ פסק להחמיר, ואין שום דבר מחודש בפסק זה בח"ד לקולא יותר מאשר ח"א שהרי גם בח"א מתחלה 'צידד' להקל מהסברות הנ"ל ולבסוף החמיר, וגם בח"ד כן, וצ"ע. ואפשר שהסיום בחזו"ע בדברי האג"מ לא יצא מתחת יד רבינו זיע"א, וברוך היודע.