אליהו חמוי
Active member
הנה בעז''ה יחל זמן קיץ אשר רבים מהבחורים מתחלים בו שידוכים [וביניהם גם כותב שורות אלו בעזהש''י] ענין הפאה ויותר נכון הורדת הצעות עבורו מטריד הרבה בחורים
לענין הורדת שידוך על פאה בדעת מרן ראיתי מה שהשיב ר''א בוחבוט ויצורף להלן
עם כל זאת רציתי לקרא את חוות דעתם החשובה של ת''ח חברי הפורום מתלמידי מרן ואם מסכימים למובא בשמו להלן [אציין כי ענין זה נידון בקצרה בפורום באיזהו מקומן וביתר הרחבה בחלק ההשקפתי ורק רצוני לשמוע עדות על הוראת מרן זצל או שליטא בכגון דא]
להלן תשובתו [מאתר ברכת אברהם]
אם החתן (כלומר המועמד לחתן) הוא זה שמתעקש שרוצה פאה נכרית ולא כיסוי ראש כהלכה (מטפחת), ואילו הכלה (כלומר המועמדת לכלה) רוצה מטפחת, אסור לכלה להסכים לשמוע שידוך כזה. כיון שהיא זאת שתעבור איסור אם תסכים להתחתן עם הנ”ל, ומי התיר לה לעבור איסורים ?
אבל אם החתן רוצה מטפחת, והכלה רוצה פאה, אם השידוך הוא שידוך טוב, מותר לחתן לגשת לשידוך ולא צריך לוותר על ההצעה בשביל נושא הפאה, כי הכלה היא זאת שתעבור על האיסור ולא הוא. ובוודאי שאחרי החתונה עליו לנסות לדבר על לבה בנועם שיח ובסבלנות שתסכים למטפחת, ויכול להציע שתתחיל לחבוש מטפחת לפחות כשהיא יוצאת מהבית לקניות ולא לשמחות וכדומה, ולאט לאט ישפיע עליה, ויתפלל תמיד להקב”ה שיתן בלבה לעזוב את הפאה, והוא יעשה את שלו ובזה הוא נקי מהעוון.
ולענ”ד אין סתירה בין השמועות, כי הבודק היטב את כל השמועות יבחין בדבר ברור, שכל השמועות על ההיתר לגשת לשידוך כזה, הוא כאשר החתן הוא השואל מפני שרוצה מטפחת ואילו הכלה (המוצעת) היא זאת שרוצה פאה, ומאידך השמועות (וכן המכתב שבספר מעדני המלך) שאין להסכים לשידוך מיירי תמיד כאשר החתן הוא זה שרוצה פאה נכרית ואילו הכלה היא השואלת שחפצה לקיים את ההלכה ולחבוש מטפחת. ונימוק החילוק הוא ברור לפקצ”ד וכמוזכר בדברינו בפנים, שכיון שאיסור פריעת ראש הוא איסור על האשה (ואילו הגבר אינו מחוייב אלא בדין “הוכח תוכיח” בשפה רכה עד המקום שידו מגעת), ממילא אין כל היתר לאשה להסכים לשידוך שמכריח אותה לחבוש פאה (ומה שהוסיף מרן הגרע”י זלה”ה ברוח מבינתו לנמק את ההתנגדות מפני שהחתן הוא עם הארץ או רשע – נימוק זה אמר כדי שהדברים יתקבלו על לב הנערות כדי שייאותו לוותר על השידוך, וז”פ). ודו”ק היטב.
לענין הורדת שידוך על פאה בדעת מרן ראיתי מה שהשיב ר''א בוחבוט ויצורף להלן
עם כל זאת רציתי לקרא את חוות דעתם החשובה של ת''ח חברי הפורום מתלמידי מרן ואם מסכימים למובא בשמו להלן [אציין כי ענין זה נידון בקצרה בפורום באיזהו מקומן וביתר הרחבה בחלק ההשקפתי ורק רצוני לשמוע עדות על הוראת מרן זצל או שליטא בכגון דא]
להלן תשובתו [מאתר ברכת אברהם]
שאלה
שלום כבוד הרב. יש לי הצעת שידוך מצוינת, אבל רוצים פאה נוכרית ולא מוכנים מטפחת, האם לשמוע את ההצעה או לדחות? יצוין ששידוכים אצלי לא הולך כל כך בקלות.תשובה
לפי ההבחנה שלנו בס”ד, דעתו של מרן מלכא רבינו עובדיה יוסף זצוק”ל היתה בזה, שתלוי מי שלצערנו חפץ בפאה נכרית:אם החתן (כלומר המועמד לחתן) הוא זה שמתעקש שרוצה פאה נכרית ולא כיסוי ראש כהלכה (מטפחת), ואילו הכלה (כלומר המועמדת לכלה) רוצה מטפחת, אסור לכלה להסכים לשמוע שידוך כזה. כיון שהיא זאת שתעבור איסור אם תסכים להתחתן עם הנ”ל, ומי התיר לה לעבור איסורים ?
אבל אם החתן רוצה מטפחת, והכלה רוצה פאה, אם השידוך הוא שידוך טוב, מותר לחתן לגשת לשידוך ולא צריך לוותר על ההצעה בשביל נושא הפאה, כי הכלה היא זאת שתעבור על האיסור ולא הוא. ובוודאי שאחרי החתונה עליו לנסות לדבר על לבה בנועם שיח ובסבלנות שתסכים למטפחת, ויכול להציע שתתחיל לחבוש מטפחת לפחות כשהיא יוצאת מהבית לקניות ולא לשמחות וכדומה, ולאט לאט ישפיע עליה, ויתפלל תמיד להקב”ה שיתן בלבה לעזוב את הפאה, והוא יעשה את שלו ובזה הוא נקי מהעוון.
מקורות:
הנה בדעתו דעת עליון של ג”ע מרן רבינו עובדיה יוסף זלה”ה ישנם הרבה “שמועות” כביכול סותרות בענין אם לוותר על שידוך מחמת פאה. וכגון שמצד אחד הגאון הרב ראובן אלבז שליט”א העד העיד בנו שכמה וכמה פעמים שלח בחורים לשאול את מרן הגרע”י זצ”ל האם לוותר על שידוך כאשר המוצעת מתעקשת שרוצה פאה נכרית, והורה להם שלא מוותרים על שידוך טוב בשביל זה, וכן שמענו כמה פעמים גם במקרים שהשואל לא היה “מתחזק” וכדומה, וגם מר בריה דרבינ”א הראש”ל מוהרי”י שליט”א הטמין ברמ”ז בספרו ילקוט יוסף חופה וקידושין עמ’ רנ”ד שקיימת אפשרות לשמוע שידוך כזה לפי הענין. ומצד שני, ישנם שמועות שמרן הגרע”י זלה”ה הורה לא להסכים להצעת שידוך שמתעקש על חשיבת פאה, וכן אמר בשיעורו הקבוע במוצא”ש וכן פירסם תשובה קצרה בכתב ידו (והיא ל”ו נדפס”ה במעדני המלך ח”ב עמ’ רכ”ז ורמ”ב) שאין לגשת לשידוך שהחתן רוצה פאה נכרית, כי ממה נפשך או שהחתן הזה הוא עם הארץ או שהוא רשע עיי”ש.ולענ”ד אין סתירה בין השמועות, כי הבודק היטב את כל השמועות יבחין בדבר ברור, שכל השמועות על ההיתר לגשת לשידוך כזה, הוא כאשר החתן הוא השואל מפני שרוצה מטפחת ואילו הכלה (המוצעת) היא זאת שרוצה פאה, ומאידך השמועות (וכן המכתב שבספר מעדני המלך) שאין להסכים לשידוך מיירי תמיד כאשר החתן הוא זה שרוצה פאה נכרית ואילו הכלה היא השואלת שחפצה לקיים את ההלכה ולחבוש מטפחת. ונימוק החילוק הוא ברור לפקצ”ד וכמוזכר בדברינו בפנים, שכיון שאיסור פריעת ראש הוא איסור על האשה (ואילו הגבר אינו מחוייב אלא בדין “הוכח תוכיח” בשפה רכה עד המקום שידו מגעת), ממילא אין כל היתר לאשה להסכים לשידוך שמכריח אותה לחבוש פאה (ומה שהוסיף מרן הגרע”י זלה”ה ברוח מבינתו לנמק את ההתנגדות מפני שהחתן הוא עם הארץ או רשע – נימוק זה אמר כדי שהדברים יתקבלו על לב הנערות כדי שייאותו לוותר על השידוך, וז”פ). ודו”ק היטב.
