• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

דרושים: תלמידי חכמים לעניית תשובות לקושיות בתורת מרן

בין השמשות לא מתחיל לדעת ר''ת בצה''כ שלנו אלא ג' רבעי מיל קודם תשלום ד' מיל [דהיינו 58 דקות קודם צה''כ של ר''ת], וכל הזמן הזה של ג' רבעי מיל נחשב בין השמשות [הוא גם לשון התוס' בשבת לה.] וא''כ כשכותב המשחא דרבותא שסוף שקיעה הוא בין השמשות כונתו שיש להדליק בבין השמשות. ואם כונתך לומר שבין השמשות של ר''ת הוא אחר צה''כ של הגאונים, ודאי שאין לומר כן כי אי אפשר לומר שמרן מדבר במושגים של ר''ת כדי להשמיע לנו דעת הגאונים, בו בזמן שלא הביא בשום מקום את דעת הגאונים שחולקת על ר''ת.
ומ''מ גם לפי דבריך לא היה לו למרן זצ''ל לכתוב שכ''כ המשחא דרבותא, כי דבריו אינם מפורשים כך, וצריך לפרש כך בדוחק כדי לומר שכונתו לצה''כ.
אני התכוונתי לומר דבר פשוט:
המשחא דרבותא כתב שני זמנים - סוף שקיעה וביה״ש. וזמן הדלקת נרות חנוכה הוא בסוף השקיעה, היינו בביה״ש. ממילא אתה לומד שזה לא בזמן השקיעה שלנו, ומינה למד מרן שהמשחא דרבותא לא אומר להדליק בשקיעה, אף שבפועל הוא כותב להדליק בביה״ש.
ולפי המהלך שלו שם בחזו״ע שבא להוכיח שסוף השקיעה הוא לא בשקיעה עצמה אלא אחריה הדבר מסתדר לענ״ד.
אבל כל זה אם נאמר שלמד זאת מרן מסי׳ תרעב. בחזו״ע לא מצוין איזה סימן/עמוד (אולי במהדורה החדשה יכתבו), ולכן ייתכן שכוונתו לסי׳ תרפא כפי שכתב @יהודה בן דוד - משנת יוסף .
 
אני מנסה להסביר שוב.
החת"ס דיבר רק על ערב שבת, לא על ערב יו"ט. אם כותבים את דברי הפמ"ג לאחר החת"ס שכתב כדברי 'רוב הראשונים' שהביא הרב שם שכתבו להתיר 'בערב שבת', זה אומר שהוא התיר 'רק' בע"ש.
לאחר מכן הרב מביא שהחק יעקב ביאר בדעת הרשב"א שסובר שבעיו"ט אסור.
ועל זה כתבתי שלדבריך היה צריך לכתוב 'ומיהו הפמ"ג חלק על החק יעקב וסבר שמותר גם בעיו"ט וכ"כ הכה"ח שם'.
מקוה שדבריי הובנו.
כעת עיינתי שוב בדברים, ואכן כת"ר צודק, ומשום מה טעיתי וחשבתי שמרן זיע"א מביא את החת"ס כמתיר גם בעריו"ט.
ולגוף ההערה לולי דמסתפינא אמינא דצריך להיות אחר ד' הריטב"א והמאירי. וצ"ע.
 
ולגוף ההערה לולי דמסתפינא אמינא דצריך להיות אחר ד' הריטב"א והמאירי. וצ"ע.
גם זה אינו נראה שהרי כתב 'ושוב ראיתי שכ"כ הפמ"ג'. אם הפמ"ג סובר כדעת הריטב"א מה זה 'שוב ראיתי'.
אע"כ שהוא סבר לחלק בין שבת ליו"ט בדעת הרשב"א שזה חידוש, ועל זה כתב ושוב ראיתי שגם הפמ"ג הבין כך, ודוק היטב.
 
גם זה אינו נראה שהרי כתב 'ושוב ראיתי שכ"כ הפמ"ג'. אם הפמ"ג סובר כדעת הריטב"א מה זה 'שוב ראיתי'.
אע"כ שהוא סבר לחלק בין שבת ליו"ט בדעת הרשב"א שזה חידוש, ועל זה כתב ושוב ראיתי שגם הפמ"ג הבין כך, ודוק היטב.
הכוונה ששו"ר שהפמ"ג העלה לדינא כהריטב"א.
 
במחילה, אין שייך על זה 'שוב ראיתי'.
עיין היטב בכל הענין ותראה שכן הוא.
ובפרט שנראה להדיא שמביא את הפמ"ג לחלוק על החק יעקב בדעת הרשב"א.
אם אין מקומו שם אז איך נראה שחוזר ע"ד הפמ"ג?
כוונתי היא שיתכן שהשו"ר היה בגליון התשו' וכד', והוכנס בטעות שלא במקומו. וצ"ע. וברוך היודע.
 
הרבנים @יהודה בן דוד - משנת יוסף ו @דעת תורה
האם ראיתם ההסבר שלי לעיל נראה לכם מתקבל על הדעת?
ייש"כ ושמא אפשר להשאירו במקומו וכך ר"ל(תוספת ביאור שלי בסוגריים):
וצ"ל שהרשב"א מחלק בין ערב שבת ליום טוב(וא"כ גם לרשב"א מותר בע"ש), וכדעת מהר"י מלוניל והאבודרהם הנ"ל. ושוב ראיתי שכן כתב לדינא הפמ"ג(שמותר בע"ש).
 
לי לא נראה מתקבל על הדעת.
תודה על הכנות.(לי נראה אך אני יכול להבין למה לא וחשוב לי לשמוע אחרים)
אפשר להסביר גם שזה חוזר על עיקר מה שרוצה להוכיח שזה מותר בע"ש ובמאמר מוסגר יישב שגם הרשב"א יודה ושוב אחר דברי הרשב"א חזר לנידונו וששו"ר שהפמ"ג פוסק לדינה שבע"ש מותר.

אגב- מעניין אם קיימים כתבי היד של ספרי הרב זצ"ל ואולי יואילו לפרסמם וע"י ייתכן וכמה דברים יתיישבו על צד שנפלו ט"ס בדפוס.
 
ייש"כ ושמא אפשר להשאירו במקומו וכך ר"ל(תוספת ביאור שלי בסוגריים): וצ"ל שהרשב"א מחלק בין ערב שבת ליום טוב(וא"כ גם לרשב"א מותר בע"ש), וכדעת מהר"י מלוניל והאבודרהם הנ"ל. ושוב ראיתי שכן כתב לדינא הפמ"ג(שמותר בע"ש).
מחילה שלא עניתי.
קשה לומר זאת. דאם בא לומר שעוד ס"ל דמותר בע"ש, אינו צריך להגיע לפמ"ג, דהלא הביא שכן ס"ל לרוב הראשונים, הלא הם הרי"ף הרמב"ם הרמב"ן הרשב"א הריטב"א המאירי.
 
לקראת מיזם חדש שבעז"ה אנו רוצים להוציא לפועל, דרושים תלמידי חכמים לעניית תשובות בכתב על קושיות בתורת מרן ועוד כמה עניינים. מהחברים פה בפורום מוכן לרתום את עצמו לפעולות הבאות:

א. עניית תשובות לשאלות.
ב. הגהת תשובות שנכתבו מבחינה לשונית ומבחינת תוכן.
ג. עריכה לשונית של שאלות.

כמו"כ מי שיכול לרתום אנשים ורבנים אחרים או לקשר אותנו עם רבנים ואנשים כאלה, תבוא עליו ברכת טוב.
אשמח לעזור בעיקר בסעי' ב ו-ג
 
מחילה שלא עניתי.
קשה לומר זאת. דאם בא לומר שעוד ס"ל דמותר בע"ש, אינו צריך להגיע לפמ"ג, דהלא הביא שכן ס"ל לרוב הראשונים, הלא הם הרי"ף הרמב"ם הרמב"ן הרשב"א הריטב"א המאירי.
נכון שיש הקושי וכדבריך אך יותר קשה ההבנה הפשוטה שהוא כתב לחלק ברשב"א כחילוק הר"י מלוניל וכן שהעלה לדינא כן מה שלא כתוב בדבריו.
 
נכון שיש הקושי וכדבריך אך יותר קשה ההבנה הפשוטה שהוא כתב לחלק ברשב"א כחילוק הר"י מלוניל וכן שהעלה לדינא כן מה שלא כתוב בדבריו.
למה קשה? הרי אם לא יהיה סתירה בדבריו מחידושיו לתשובה.
והקושי הגדול יותר שהפמ"ג לא כתב חילוק זה ומה מביא ממנו ראיה לחילוק?
אולם אם מהרשב"א אין ראיה
למה אין ראיה?
 
מכיון שבס"ד הנושא הוצף מחדש, נשמח שכל מי שרוצה ברצינות לעבוד על הפרוייקט ישלח הודעה בפרטי, וכך נוכל לארגנו מחדש על הצד הטוב ביותר.

כמו כן כל מי שיש לו קושיה או תירוץ מנוסחים היטב, יפתח על זה נושא כאן בפורום ולאחר מכן ישלח למייל של המכון ולציין בכותרת: פרוייקט שו"ת בתורת מרן.

נשמח גם כן שמי שיש לו שם טוב לתת לפרוייקט שיציע אותו כאן בפני חברי הפורום.

עזרה בעריכה תורנית ולשונית תקדם ביותר את הפרוייקט ותנתן הזכות לקרדיט ופרסומת בעמודי הפתיחה.
 
נערך לאחרונה:
מכיון שבס"ד הנושא הוצף מחדש, נשמח שכל מי שרוצה ברצינות לעבוד על הפרוייקט ישלח הודעה בפרטי, וכך נוכל לארגנו מחדש על הצד הטוב ביותר.

כמו כן כל מי שיש לו קושיה או תירוץ מנוסחים היטב, נא לשלוח למייל של המכון ולציין בכותרת: פרוייקט שו"ת בתורת מרן.

נשמח גם כן שמי שיש לו שם טוב לתת לפרוייקט שיציע אותו כאן בפני חברי הפורום.

עזרה בעריכה תורנית ולשונית תקדם ביותר את הפרוייקט ותנתן הזכות לקרדיט ופרסומת בעמודי הפתיחה.
מוכן להשתדל אם זה כאן בפורום. לא אם זה בהודעות פרטיות.
אין כמו החידוד בצוותא.
ודוקא כאן שיש כמה שלא משועבדים למרן זיע"א, אז מעמידים על האמת. ודו"ק.
 
חזור
חלק עליון