האם אדם (ת"ח) צריך לרצות להיות דיין, או כל משרה תורנית?

[יהודה מ.]

האם אדם (ת"ח) צריך לרצות להיות דיין, או כל משרה תורנית.
או שצריך להגיע לשלב שיבקשו ממנו (בכוח)?
אשמח אם יש למשהו מקור בענין זה.

 

[גם זו לטובה]

תשובת הרמב"ם לגבי עשרה בטלנים שבבית הכנסת
אין כרגע תחת ידי תסתכל במפתח בש"ות פאר הדור

 

[אד יעלה]

א. לכאורה זה פשוט שצריך כמה שנים ללמוד בתור אברך ולהיות בקי בש''ס ופוסקים.
ב. הגרי''ג תמיד היה אומר שלהיות ר''מ זה זיכוי הרבים.
ג. בדיין יש כמה בעיות ידועות .
אבל בגמרא בשבת דף י מבואר שיש מעלה גדולה לדיין אבל עיין בתוס' שם בד''ה אי וצרף לכאן

 

[אושרי רביב]

יש תשובה בשו"ת ברכת יהודה שכתב לדון בזה והעלה לא כמו מרן זיע"א אבל הוא כתב תשובה מקיפה על הנושא עצמו, אולי יועיל לרב השואל.

 

[יהודה מ.]

א. לכאורה זה פשוט שצריך כמה שנים ללמוד בתור אברך ולהיות בקי בש''ס ופוסקים.
ב. הגרי''ג תמיד היה אומר שלהיות ר''מ זה זיכוי הרבים.
ג. בדיין יש כמה בעיות ידועות .
אבל בגמרא בשבת דף י מבואר שיש מעלה גדולה לדיין אבל עיין בתוס' שם בד''ה אי וצרף לכאן

תודה רבה.
כוונתי על עצם הרצון, האם זה נכון לרצות או לא.

 

[יהודה מ.]

יש תשובה בשו"ת ברכת יהודה

אשמח לדעת היכן.

 

[זעיר אנפין]

האם אדם (ת"ח) צריך לרצות להיות דיין, או כל משרה תורנית.
או שצריך להגיע לשלב שיבקשו ממנו (בכוח)?
אשמח אם יש למשהו מקור בענין זה.

אפשרות שלישית:
לא צריך לרצות ולא צריך שיבקשו ממנו בכח,
אלא צריך לשבת וללמוד כל ימיו תורת ה’ תמימה משיבת נפש.

 

[יהודה מ.]

אפשרות שלישית:
לא צריך לרצות ולא צריך שיבקשו ממנו בכח,
אלא צריך לשבת וללמוד כל ימיו תורת ה’ תמימה משיבת נפש.

כוונתי לדעת תורה, אשמח למקור לפי ההלכה.

 

[ע"ה ס"ט]

השאלה היא למה הוא רוצה להיות דיין?
אם הוא רוצה להיות דיין בשביל כבוד וכסף זה דבר אחד.
אבל אם הוא רוצה להיות דיין כי רוצה לדון דין לאמיתו ולהיות שותף לקב"ה, אז ודאי שזו מצוה גדולה.

 

[אד יעלה]

השאלה היא למה הוא רוצה להיות דיין?
אם הוא רוצה להיות דיין בשביל כבוד וכסף זה דבר אחד.
אבל אם הוא רוצה להיות דיין כי רוצה לדון דין לאמיתו ולהיות שותף לקב"ה, אז ודאי שזו מצוה גדולה.

אף אחד לא הולך בשביל להיות שותף להקב''ה...

 

[אלעזר אטיאס]

מה הרווח להיות דיין וכדומה?
אא"כ זה משכורת להחזיק בית של תורה
ואם מצד זיכוי הרבים ת"ח גם בלא משרה יכול לעשות זיכוי הרבים
צא ולמד מהגרח"ק.

 

[ע"ה ס"ט]

אף אחד לא הולך בשביל להיות שותף להקב''ה...

ח"ו להטיל מום בקדשים, יש ירא"ש רבים שהולכים לשם כך. וודאי שגדולים כמרן זיע"א והגריש"א זצ"ל ועוד מגדולי ישראל הלכו לשם כך.

מה הרווח להיות דיין וכדומה?
אא"כ זה משכורת להחזיק בית של תורה
ואם מצד זיכוי הרבים ת"ח גם בלא משרה יכול לעשות זיכוי הרבים
צא ולמד מהגרח"ק.

אם לא ילכו יראי שמים להיות דיינים בבתי הדין, יהיו שם אנשים שאינם יראי שמים, ולא יעזור זיכוי הרבים כהגרח"ק למנוע את המכשולות שיכולים להיות שם.

 

[אלעזר אטיאס]

אם לא ילכו יראי שמים להיות דיינים בבתי הדין, יהיו שם אנשים שאינם יראי שמים, ולא יעזור זיכוי הרבים כהגרח"ק למנוע את המכשולות שיכולים להיות שם.

אם בשביל זה אה"נ

 

[בסיעתא דשמיא]

האם אדם (ת"ח) צריך לרצות להיות דיין, או כל משרה תורנית.
או שצריך להגיע לשלב שיבקשו ממנו (בכוח)?
אשמח אם יש למשהו מקור בענין זה.

יש כיו"ב תשובה נפלאה בשו"ת יחו"ד החדש ח"ז.
ובעיקר הנדון, אם זה זיכוי הרבים, ודאי שצריך לרצות. וכל מקרה לגופו.

[למה, איזו משרה הציעו לכבודו]

 

[דרך אחת]

אף אחד לא הולך בשביל להיות שותף להקב''ה...

מספר תמיד חדב"נ הגרמ טולידאנו שליטא שלאחר החתונה עסק בפילפול בדרך הישיבות, ואז יום אחד קיבל טלפון ממרן "האם אתה רוצה להיות שותף לקב"ה?, אם כן לך ותלמד הוראה ותקבל סמיכה על ידי".

 

[יונתן פ]

אופי א"א לשנות אלא לכוון ולהתקדם אדם שחי ופעיל חברתית לא יכול להתהפך ולהיות רגוע ושקט... כדי להצליח ולהגיע למימוש אדם צריך לעשות את מה שמתאים לו ואת מה שהוא אוהב ונהנה לעשות עם הכישורים והמעלות הספציפיים שה' חנן אותו.
ואפשר לראות את זה לאורך כל חומש בראשית שכל אחד מהאבות והשבטים היה לו את הכוחות ואת המעלות שלו שבהם הוא פעל את שליחותו בעולם אברהם אבינו היה לו את מידת החסד שזה התחברות עם השני הכנסת אורחים, לגייר ולקרב בתשובה, לעומת זאת יצחק היה לו את מידת הדין התקדמות עצמית והתרכזות בעבודה עצמה של קידוש עצמי עד שנהפך לעולה תמימה, ויעקב זאת מידת האמת שזה שילוב של הכוחות דין וחסד (לכאו' מתאים לסגנונו של רשכבה"ג מרן הגרע"י זיע"א)
ומובא בראשונים שיעקב אבינו ומשה רבינו בירכו את השבטים "איש כברכתו בירך אותם" כל שבט לפי הכוחות שהיו טמונים באותו שבט.
ולכן אנשים שבדר"כ יש להם אופי של דין נוטים ומתאימים יותר להיות דיינים, ויש את מי שיצליחו בדרכם כשיהיו אברכי כולל ויש כאלו שיצליחו בתלמודם כשימסרו שיעורים.

 

[יהודה מ.]

אף אחד לא הולך בשביל להיות שותף להקב''ה...

אתה רציני.

ואם מצד זיכוי הרבים ת"ח גם בלא משרה יכול לעשות זיכוי הרבים
צא ולמד מהגרח"ק.

מה כבודו מביא ראיה מהגרח"ק. אולי מסיבות אחרות הוא לא רצה להיות דיין, (אולי לא בסגנון שלו).

 

[אד יעלה]

ח"ו להטיל מום בקדשים, יש ירא"ש רבים שהולכים לשם כך. וודאי שגדולים כמרן זיע"א והגריש"א זצ"ל ועדו מגדולי ישראל הלכו לשם כך.

אם לא ילכו יראי שמים להיות דיינים בבתי הדין, יהיו שם אנשים שאינם יראי שמים, ולא יעזור זיכוי הרבים כהגרח"ק למנוע את המכשולות שיכולים להיות שם.

אולי אני טועה אבל נראה לי פחות שהולכים בשביל להיות שותף להקב''ה
אולי בשביל להיות שותף במעשה בראשית בפועל ממש
בוודאי שלא דברתי על הגרי''ש והגר''ע ועוד מקצת יראים ושלמים
והגע בעצמך הלא בב''ד לא נוסף על האדם ירא''ש וכידוע
ובכולל הוא עושה גם שטייגען יותר טוב וגם בלי הבעיות הנלוות בב''ד
ואם את הכל הוא מוכן להפסיד בשביל שהוא רוצה להיות שותף להקב''ה
אז הוא אדם גדול ולא נראה לי שיש הרבה כאלה.

 

[אליהו חמוי]

יעויין בשו''ע חו''מ סי' ז ואחד מקניני התורה הוא ואינו שמח בהוראה
ובטבעת המלך הלכ' ת''ת דן בזה והעלה דהלומד בעבור כך אף אם נוספה לו מחשבה עבור ממון חשיב תלמוד תורה לשמה [ומכבר אמרתי שיש להעיר בזה מדברי התוס' בסנהדרין כו: ואכמ''ל]

 

[יוסף דהן]

האם אדם (ת"ח) צריך לרצות להיות דיין, או כל משרה תורנית.
או שצריך להגיע לשלב שיבקשו ממנו (בכוח)?
אשמח אם יש למשהו מקור בענין זה.

בשות מעין אומר והובא בידי כהן שיח אברכים כתב ששאלו למרן זצל בשם א' הצדיקים שאין לשאוף והרב השיב מצוה לשאוף להיות דיין
בערך בלשון הזו