האם הרואה את הר סיני צריך לברך שעשה ניסים?

[גרינפלד]

יש לעיין אם הרואה את הרי סיני צריך לברך "שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה", כי גם שם היו ניסים שראו את הקולות, ועוד.

מיהו בפשטות ניסים זה רק הצלה ממות וכדו'.

אמנם יש לעיין מחומת יריחו., שנבלעה במקומה, ואולי גם זה נחשב הצלה ממוות שבזכות זה ניצלו שלא הרגום.

שו"ר בביאור הלכה (סי' ריח ס"א ד"ה כגון) שכתב להוכיח מזה שאין מברכים על הר סיני - שמברכים רק על הצלת אדם מן המיתה בדרך נס, ועיי"ש באריכות.

 

[אבי רביבו]

יש לעיין אם הרואה את הרי סיני צריך לברך "שעשה ניסים לאבותינו במקום הזה", כי גם שם היו ניסים שראו את הקולות, ועוד.

מיהו בפשטות ניסים זה רק הצלה ממות וכדו'.

אמנם יש לעיין מחומת יריחו., שנבלעה במקומה, ואולי גם זה נחשב הצלה ממוות שבזכות זה ניצלו שלא הרגום.

שו"ר בביאור הלכה (סי' ריח ס"א ד"ה כגון) שכתב להוכיח מזה שאין מברכים על הר סיני - שמברכים רק על הצלת אדם מן המיתה בדרך נס, ועיי"ש באריכות.

ועיין במג''א שם שמובא במ''ב (סק''ז), דרק כשרואים את צורך הנס של רבים, אז יכול לברך, ולפ''ז בהר סיני לא יברך.

 

[בנימין לוריא]

גם שם היו ניסים שראו את הקולות, ועוד.

במסכת שבת (דף פט.) איתא, שההר שעליו ניתנה התורה נקרא 'הר סיני', על שם ניסים שאירע בו לישראל, ו"סיני" הוא אותיות "ניסי".

ובספר 'בן יהוידע' על מסכת שבת (שם, ד"ה שם הר) הביא דבר פלא בשם האריז"ל שאחד מן הניסים הגדולים בהר סיני, היה, שבשעת מתן תורה נעשה כל השטח סביב הר סיני ריק מאויר, ובדרך הטבע אי אפשר להתקיים ולעמוד אפילו שעה אחת בלא אויר, ובני ישראל היו עומדים סביב הר סיני בדרך נס בלא אויר כלל.

ועוד הוסיף בספר "אוצר פלאות התורה", שלפי זה נמצא ג"כ שזה שנשמעו הקולות של הדברות וקול השופר בשעת מתן תורה, והיה הקול הולך וחזק מאד, היה הכל בדרך נס, דהנה בספר 'הברית' (מאמר י"ז פ"ה ופ"ו) כתב שחוש השמיעה תלוי באויר, ובלי אויר לא ישמע גם קול פעמון המצלצל. ואם כן זה שהיה הקול הולך וחזק מאד בשעת מתן תורה, על כרחך שהיה בדרך נס שהרי בכל שטח של הר סיני לא היה אויר.