בחקרי לב כתב [כמדומה] לדון במקיף פאת הראש לאחר שעובר משום איסור מקיף, האם עובר גם משום לפני עור שמכשילו בעבירה, או שנימא שכיון שהתורה אסרה זאת בלאו דלא תקיפו, אין בזה לפני עור. וכתב להוכיח מהמשנה בב"מ (עה:) שמלוה ולוה בריבית עוברים משום לפני עור, וחזינן שאפילו שיש להם לאוים מיוחדים עוברים משום לפני עור, עכ"ד.
ולכאורה עיקר הראיה היא מזה שהלוה עובר, אף שבלא"ה עובר על איסור מפורש בתורה שכתבו הראשונים שגדרו משום שמכשיל את המלוה, אבל מה שהמלוה עובר זה לכאורה לא ראיה, שהרי הלאו הוא על השמת ולקיחת הריבית עצמם, והלפני עור הוא מה שמכשיל את הלוה. ולפי זה הראיה היא רק למשמעות התוס' בב"ק (ל: ד"ה וחכמים) ובב"ב (צד: ד"ה וחכמים) שגם הלוה עובר על לאו דלא תשימון, אבל אם נימא כמשמעות התוס' בב"ב (עב. ד"ה שטר) שהלוה אינו עובר בלאו זה, א"כ יתכן שהלוה עובר על מה שמכשיל את המלוה בלא תשימון.
והנה ביבמות (פד:) דרשינן שגרושה שנישאת לכהן עוברת משום "לא יקחו", ודנו שם הראשונים דתיפוק ליה משום לפני עור. ויש לעיין אם לקושטא דמילתא יש בזה גם לפני עור. ושאלתי למוח"ז הגר"ח גריינימן זללה"ה, והשיב לפו"ר ע"פ דברי החזו"א שבלה"ר לא עוברים על ביטול תורה, וה"נ כיון שהתורה כתבה איסור חמור יותר, זה מפקיע את איסור לפני עור. ולפי מה שנכתב, יש לעיין בזה.
ולכאורה עיקר הראיה היא מזה שהלוה עובר, אף שבלא"ה עובר על איסור מפורש בתורה שכתבו הראשונים שגדרו משום שמכשיל את המלוה, אבל מה שהמלוה עובר זה לכאורה לא ראיה, שהרי הלאו הוא על השמת ולקיחת הריבית עצמם, והלפני עור הוא מה שמכשיל את הלוה. ולפי זה הראיה היא רק למשמעות התוס' בב"ק (ל: ד"ה וחכמים) ובב"ב (צד: ד"ה וחכמים) שגם הלוה עובר על לאו דלא תשימון, אבל אם נימא כמשמעות התוס' בב"ב (עב. ד"ה שטר) שהלוה אינו עובר בלאו זה, א"כ יתכן שהלוה עובר על מה שמכשיל את המלוה בלא תשימון.
והנה ביבמות (פד:) דרשינן שגרושה שנישאת לכהן עוברת משום "לא יקחו", ודנו שם הראשונים דתיפוק ליה משום לפני עור. ויש לעיין אם לקושטא דמילתא יש בזה גם לפני עור. ושאלתי למוח"ז הגר"ח גריינימן זללה"ה, והשיב לפו"ר ע"פ דברי החזו"א שבלה"ר לא עוברים על ביטול תורה, וה"נ כיון שהתורה כתבה איסור חמור יותר, זה מפקיע את איסור לפני עור. ולפי מה שנכתב, יש לעיין בזה.
