האם יש קדימות לפרי עם ברכה ודאית על פני פרי עם ברכה ספקית?

[יאיר יחזקאל]

בחזו"ע ברכות כותב מרן זצ"ל שאם יש לו פרי שברכתו בספק (ומברכים עליו פה"א מספק) ופרי שברכתו פה"ע, יברך על הפרי שברכתו בפה"ע ויכוון שלא לפטור את הפרי השני ע"מ שיוכל לברך עליו אח"כ בפה"א.

ועלתה בינינו השאלה, הרי ישנה אפשרות נוספת והיא להקדים את הפרי הספקי ולברך עליו בפה"א (כמו שאכן העלה הגאון ר' דוד בהל"ב), האם בדווקא העלה מרן זצ"ל רק את האפשרות להקדים את פרי העץ כי ברכתו ודאית (למרות שלא מצאתי מקור לדין זה) או שמא לא דווקא קאמר.

 

[בנימין לוריא]

בילקו"י ברכות כרך ב' עמ' תתל"ח הביא שו"ת הרי יהודה (ח"ב חאו"ח סי' ז' אות ל"ג), שהקשה על מרן זצ"ל למה לא הציע שיברך על הספק ואח"כ על הודאי, ואפי' במקום שהודאי הוא האדמה והספק הוא מזונות (שבד"כ המזונות קודם), כתב להקדים את הודאי. והביא שם שנראה מתוך דברי הרב דלא נחית אלא לבאר איך לנהוג כשבירך על הודאי קודם הספק, אם פטרו כשלא נתן דעתו מתחילה להדיא שלא לפוטרו.

מצורף מש"כ בשו"ת הרי יהודה:

 

[בנימין לוריא]

בילקו"י מהדו"ק עמ' תי"ט כתב שיברך קודם על הספק (ויכוון שלא לפטור את הודאי), ואח"כ יברך על הודאי. אך במהדו"ח ציין שביבי"א חזר בו, שיברך קודם על הודאי. וכ"כ בשארית יוסף ח"ג (והובא במהדו"ח בעמ' תשל"ז). [וכן תוקן במהדו"ח בעמ' ת"י ע"פ ההליכו"ע, שיברך קודם על הוודאי].

אגב, כאן המקום לציין, שבפשטות גם אם מקדימים לברך על הספק, יש לכוון להדיא לא לפטור את הוודאי, כגון שיש לפניו תפוח ובננה, אם מברך קודם על הבננה ברכת בורא פרי האדמה, יש לו לכוון לא לפטור את התפוח.