האם יש קולא לאישה הרגילה להתפלל שחרית, ששמעה קידוש לפני התפילה - שיצאה ידי חובה?
מאי שנא מאדם רגיל? מה ההבדל בנ"ל בין אשה לאיש? שניהם חייבים בקידוש ושניהם החיוב הוא אחר התפילה. א"כ לכאו' הדין הוא כמו איש ששמע קידוש קודם התפילה...
אלעזר אטיאס
Active member
אתמול כתבנו בזה בפורום
שלדעת מרן הגר"עי אינה צריכה
ואצטט מ"ש בזה בספרי
ודע דבחזו"ע (שם עמוד קסז) היקל לאשה לשתות תה או קפה בשבת לחיזוק גופה בלא קידוש ואף שאינה מתפללת. מס"ס שמא נשים פטורות מקידוש היום, ושמא טעימה מותר ע"ש. ולפי דבריו מותר גם לאכול בשיעור טעימה. וגדר טעימה היינו כמ"ש מרן בסמן רפו ס"ג.
נ.ב לפי דברי הרב חסד לאברהם יש לאסור לאשה אף המתפללת לאכול קודם הקידוש דהא אינה חייבת בתפלה ולא חל עליה דין תפלה, אך יש להתיר ע"פ מ"ש המעורר ישנים דאפשר לקדש אף על פת הבאה בכסנין וכן יש לצרף הראשונים שפוטרים אשה מקידוש וכמ"ש בכל זה בחזון עובדיה (שם).
ולפי זה תשובה מוצאת לדבר המצוי שנשים עושות קידוש [ואוכלות פת או פת האה בכסנין] ואח"כ מתפללות שחרית ומוסף ונפשם לשאול הגיעו אם צריכים לקדש שוב, ולפ"ד החסד לאברהם נראה דאינן צריכות לקדש שוב לפי דלאשה אין התפלה גורמת חיובה לקידוש. [ואף שאפשר לומר דאחר דהתפללה שויתה נפשה לחובה ותתחיב [וכעין שכתבנו בסימן קו' ס"א] לענ"ד יש לחלק]. וע"ע בשו"ת דברי בניהו (חלק ט סימן נח).
שלדעת מרן הגר"עי אינה צריכה
ואצטט מ"ש בזה בספרי
ודע דבחזו"ע (שם עמוד קסז) היקל לאשה לשתות תה או קפה בשבת לחיזוק גופה בלא קידוש ואף שאינה מתפללת. מס"ס שמא נשים פטורות מקידוש היום, ושמא טעימה מותר ע"ש. ולפי דבריו מותר גם לאכול בשיעור טעימה. וגדר טעימה היינו כמ"ש מרן בסמן רפו ס"ג.
נ.ב לפי דברי הרב חסד לאברהם יש לאסור לאשה אף המתפללת לאכול קודם הקידוש דהא אינה חייבת בתפלה ולא חל עליה דין תפלה, אך יש להתיר ע"פ מ"ש המעורר ישנים דאפשר לקדש אף על פת הבאה בכסנין וכן יש לצרף הראשונים שפוטרים אשה מקידוש וכמ"ש בכל זה בחזון עובדיה (שם).
ולפי זה תשובה מוצאת לדבר המצוי שנשים עושות קידוש [ואוכלות פת או פת האה בכסנין] ואח"כ מתפללות שחרית ומוסף ונפשם לשאול הגיעו אם צריכים לקדש שוב, ולפ"ד החסד לאברהם נראה דאינן צריכות לקדש שוב לפי דלאשה אין התפלה גורמת חיובה לקידוש. [ואף שאפשר לומר דאחר דהתפללה שויתה נפשה לחובה ותתחיב [וכעין שכתבנו בסימן קו' ס"א] לענ"ד יש לחלק]. וע"ע בשו"ת דברי בניהו (חלק ט סימן נח).
יוסף דהן
Well-known member
עי' בילקוי ימים נוראים שם לגבי שאוכלים קודם מוסף בר''ה
שצריך לקדש שוב מוסף
ולא חילק בין אנששים לנשים
השאלה היא - האם הרב חסד לאברהם היא דעת יחיד או שזו הדעה המקובלת בפוסקים?
הרי הפוסקים לא חילקו בזה בין גברים לנשים, ומשמע שדין אחד להם.
אלעזר אטיאס
Active member
מדברי הרב נראה שכך פוסק [וכן העתיק בילק"י שבת (?) את כל דברי החזו"ע בזה
ובאמת שהיא סברא חזקה
וכן הסכים עימי ת"ח אחד
ומלבד זה ציינתי שכן פסק לדינא הדברי בנייהו [אלא שזכור לי שלמדתי הסוגיא הטענות שם לא חזקות אך כדאי לעיין שם שוב
ולחיבת הקודש אצרף מ"ש הרב בחזו"ע
והנה הנשים המתפללות שחרית ומוסף, פשוט לאחרונים להתיר להן לטעום קודם התפלה, לשתות קפה או תה, לחזק את כחן, שיוכלו להתפלל כראוי. וכן כתב בשו"ת מחזה אליהו (סימן לג אות טז), והוסיף להתיר להן לאכול פירות או תבשיל מכל מידי דמיזן, ע"פ מה שפסק האגרות משה גם בנוגע לאנשים, וכל שכן שיש להתיר כן לנשים דחליש לבייהו. ולפי מ"ש המהר"ם חלאווה בשם הרשב"א שהנשים פטורות מהקידוש של היום, יש להתיר להן בשופי לאכול פת כסנין עד כביצה, כל זמן שהן צריכות לזה לחיזוק כחן להתפלל כראוי, וזאת בצירוף דעת הראב"ד וסיעתו, שמותר לטעום קודם הקידוש של היום וכו'. עד כאן. אמנם לכאורה בכלל היה נראה שמותר לנשים בימי החול לאכול בבוקר קודם תפלה, שמכיון שהתפלה הויא מ"ע שאין הזמן גרמא, כדברי הרי"ף והרמב"ם וסיעתם, כי מדין תורה חיוב התפלה אינה אלא פעם אחת ביום, בכל שעה שירצו, ומטעם זה נשים חייבות בתפלה. ומכל מקום אינן חייבות אלא תפלה אחת ביום, כדמוכח בש"ע הגר"ז (סי' קו סעיף ב), ובישועות יעקב (סי' קו סק"ג), ובמנחת שמואל (ברכות כ:). וכן כתב הגאון ר' אברהם הכהן מסאלוניקי בספר יוקח נא (סי' קו), שבתפלה אחת ביום יוצאות הנשים י"ח תפלה, כמ"ש המג"א והפמ"ג. ע"ש. וכ"כ הגאון רבי צבי אלימלך מדינוב בספר מגיד תעלומה (דף רא סע"ב). וכן העלתי בס"ד בשו"ת יביע אומר ח"ו (חאו"ח סי' יז). ע"ש. לפ"ז אין הנשים אסורות לאכול קודם תפלת שחרית, שהרי אם ירצו לא יתפללו אלא מנחה. וכן ראיתי בשו"ת חסד לאברהם אלקלעי (חלק או"ח סי' ו) בד"ה אבל, דמה שנוהגות הנשים לאכול בבוקר קודם תפלה אין עליהם איסור משום ואותי השלכת אחרי גויך, שדוקא באנשים שעליהם להתפלל שחרית יש עליהם איסור אכילה קודם התפלה, אבל הנשים אין עליהן שום חיוב להתפלל בבוקר, שלא חייבו אותן חכמים אלא מה שחייבתן התורה, ויכולות להתפלל באיזו שעה שירצו, ואפילו לעת ערב לאחר שאכלו ושתו כל היום, ממילא לא שייך בהו "ואותי השלכת אחרי גויך". ע"ש. ולפי זה נראה שאף בשבת קודם תפלת שחרית, כיון שמותרות לאכול, חלה עליהן חובת קידוש של היום, וא"כ יוצא שאינן רשאות לשתות קפה או תה קודם תפלה בשבת, אלא רק לאחר קידוש. וכן כתב החסד לאברהם (סי' ו) הנ"ל. אלא דלפי מ"ש לעיל בשם הרב מעורר ישנים (עמוד צז), שאפשר לקדש על פת כסנין, כשם שאפשר לקדש על הפת, לפ"ז כשאוכלת פת כסנין, תכוין בברכתה על הכסנין לצאת בה ידי חובת קידוש. ומכל מקום לפי מ"ש הראב"ד ובעל המאור והמאירי, והמהר"ם חלאווה, וסיעתם, שמותר לטעום קודם הקידוש של היום, מותר לנשים לשתות קפה או תה, וכל שכן לפי מ"ש מהר"ם חלאווה שהנשים פטורות בכלל מהקידוש של היום, ושכן ראה בבית מדרשו של הרשב"א. וכנ"ל. ודו"ק.
ובאמת שהיא סברא חזקה
וכן הסכים עימי ת"ח אחד
ומלבד זה ציינתי שכן פסק לדינא הדברי בנייהו [אלא שזכור לי שלמדתי הסוגיא הטענות שם לא חזקות אך כדאי לעיין שם שוב
ולחיבת הקודש אצרף מ"ש הרב בחזו"ע
והנה הנשים המתפללות שחרית ומוסף, פשוט לאחרונים להתיר להן לטעום קודם התפלה, לשתות קפה או תה, לחזק את כחן, שיוכלו להתפלל כראוי. וכן כתב בשו"ת מחזה אליהו (סימן לג אות טז), והוסיף להתיר להן לאכול פירות או תבשיל מכל מידי דמיזן, ע"פ מה שפסק האגרות משה גם בנוגע לאנשים, וכל שכן שיש להתיר כן לנשים דחליש לבייהו. ולפי מ"ש המהר"ם חלאווה בשם הרשב"א שהנשים פטורות מהקידוש של היום, יש להתיר להן בשופי לאכול פת כסנין עד כביצה, כל זמן שהן צריכות לזה לחיזוק כחן להתפלל כראוי, וזאת בצירוף דעת הראב"ד וסיעתו, שמותר לטעום קודם הקידוש של היום וכו'. עד כאן. אמנם לכאורה בכלל היה נראה שמותר לנשים בימי החול לאכול בבוקר קודם תפלה, שמכיון שהתפלה הויא מ"ע שאין הזמן גרמא, כדברי הרי"ף והרמב"ם וסיעתם, כי מדין תורה חיוב התפלה אינה אלא פעם אחת ביום, בכל שעה שירצו, ומטעם זה נשים חייבות בתפלה. ומכל מקום אינן חייבות אלא תפלה אחת ביום, כדמוכח בש"ע הגר"ז (סי' קו סעיף ב), ובישועות יעקב (סי' קו סק"ג), ובמנחת שמואל (ברכות כ:). וכן כתב הגאון ר' אברהם הכהן מסאלוניקי בספר יוקח נא (סי' קו), שבתפלה אחת ביום יוצאות הנשים י"ח תפלה, כמ"ש המג"א והפמ"ג. ע"ש. וכ"כ הגאון רבי צבי אלימלך מדינוב בספר מגיד תעלומה (דף רא סע"ב). וכן העלתי בס"ד בשו"ת יביע אומר ח"ו (חאו"ח סי' יז). ע"ש. לפ"ז אין הנשים אסורות לאכול קודם תפלת שחרית, שהרי אם ירצו לא יתפללו אלא מנחה. וכן ראיתי בשו"ת חסד לאברהם אלקלעי (חלק או"ח סי' ו) בד"ה אבל, דמה שנוהגות הנשים לאכול בבוקר קודם תפלה אין עליהם איסור משום ואותי השלכת אחרי גויך, שדוקא באנשים שעליהם להתפלל שחרית יש עליהם איסור אכילה קודם התפלה, אבל הנשים אין עליהן שום חיוב להתפלל בבוקר, שלא חייבו אותן חכמים אלא מה שחייבתן התורה, ויכולות להתפלל באיזו שעה שירצו, ואפילו לעת ערב לאחר שאכלו ושתו כל היום, ממילא לא שייך בהו "ואותי השלכת אחרי גויך". ע"ש. ולפי זה נראה שאף בשבת קודם תפלת שחרית, כיון שמותרות לאכול, חלה עליהן חובת קידוש של היום, וא"כ יוצא שאינן רשאות לשתות קפה או תה קודם תפלה בשבת, אלא רק לאחר קידוש. וכן כתב החסד לאברהם (סי' ו) הנ"ל. אלא דלפי מ"ש לעיל בשם הרב מעורר ישנים (עמוד צז), שאפשר לקדש על פת כסנין, כשם שאפשר לקדש על הפת, לפ"ז כשאוכלת פת כסנין, תכוין בברכתה על הכסנין לצאת בה ידי חובת קידוש. ומכל מקום לפי מ"ש הראב"ד ובעל המאור והמאירי, והמהר"ם חלאווה, וסיעתם, שמותר לטעום קודם הקידוש של היום, מותר לנשים לשתות קפה או תה, וכל שכן לפי מ"ש מהר"ם חלאווה שהנשים פטורות בכלל מהקידוש של היום, ושכן ראה בבית מדרשו של הרשב"א. וכנ"ל. ודו"ק.
נכון, ופוק חזי מאי עמא דבר, רק שרוב הנשים פשוט מתפללות שחרית (כמו שעדיף כיון שיש ק"ש וכו'), ואז אין בעיה.
אבל אה"נ אם אשה תחליט להתפלל מנחה, באמת כך הדין.
איזה דין באמת כך? שחייבת בקידוש לפני אכילה?
עיין בדברי הרב נקי שליט"א וסברותיו אמת.
כמובן, רק אבהיר את דבריי:
אם היא תמיד מתפללת שחרית, אז מותר לה לשתות מים לפני תפילת שחרית בשבת ואינה חייבת בקידוש.
אך אם היא תמיד מתפללת תפילת מנחה (לדוג'), אסור לה אפי' לשתות מים בבוקר עד שתקדש.
מכיון שאם היא מתפללת שחרית אז רק ארי התפילה היא מתחייבת בקידוש, כיון שלפני התפילה אסור לאכול אז זה לא זמן קידוש.
אך אם היא לא תמיד מתפללת שחרית, ממילא אין לה איסור לאכול קודם התפילה, ואז חובת הקידוש חל עליה מיד מהבוקר.
ושוב. זה לא מדוייק. ויש להקל למי שקשה לה בצירופים שונים.
וכמו שכתב מורינו הרב נקי שליט"א בספרו הבהיר (והנח לנשים הצדקניות שרוצות לשתות את הנס קפה שבבוקר עד שבעלה יחזור מהתפילה, ותוכל להיות מרוכזת, עליזה ושמחה עם ילדיה ולא להחמיר עליה היכן שקשה, ואינו מעשי בהרבה פעמים שתקדש לעצמה, שאינה חפצה בכך):
אין לטעום לפני הקידוש (סימן רפט ס''א). ואולם אשה שקשה לה להמתין עד שבעלה יבוא מבית הכנסת ויקדש, טוב שתקדש בעצמה על מיץ ענבים ותאכל לפחות כזית עוגה או תשתה רביעית מהיין, כדי שיחשב לה ''קידוש במקום סעודה''. אך אם לא נוח לה לקדש, רשאית לטעום בלי קידוש.
והטעם שמקילים בזה לנשים, כי עצם חיוב הנשים בקידוש היום, אינו מוסכם, ולדעת [הרשב''א] מהר''ם חלאווה ועוד, הנשים פטורות מקידוש היום לגמרי. ובצרוף שיש מתירים לטעום קודם קידוש היום [הראב''ד, הרז''ה, ארחות חיים, המאירי, מהר''ם חלאווה, הר''ן, רבנו דוד בונפיד ועוד] , נמצא שלגבי טעימה קודם הקידוש לנשים, יש לנו ספק ספיקא, שמא הנשים פטורות מקידוש היום, ושמא מותר לטעום לפני קידוש היום. אבל לגברים בודאי שאסור לטעום לפני הקידוש, שהרי מבואר בשלחן ערוך (סימן רפט ס''א) שחייבים בקידוש היום, ואסורים בטעימה קודם לכן. (שבת ב קסז. הגרי''ש אלישיב, ח''ג שכט)
הוא שאל רווקה שאין לה ילדים וכו'. (ועדיין אני הבאתי את דעת מרן זצ"ל ולא הרב נקי)
מחילה. עיין בדברי מרן זיע"א בשבת ב' ותעיין טוב ובפרט בסוף ההערה. את הרב נקי הבאתי כי היה לי מאיפה לעשות העתק הדבק. מה שאין כן חזו"ע שלא בנמצא במאגרים שיש ברשותי.
ואין חילוק בין מרן לרב נקי בנושא זה. וחבל להחמיר היכן שניתן להקל.
