מדברי הרב נראה שכך פוסק [וכן העתיק בילק"י שבת (?) את כל דברי החזו"ע בזה
ובאמת שהיא סברא חזקה
וכן הסכים עימי ת"ח אחד
ומלבד זה ציינתי שכן פסק לדינא הדברי בנייהו [אלא שזכור לי שלמדתי הסוגיא הטענות שם לא חזקות אך כדאי לעיין שם שוב
ולחיבת הקודש אצרף מ"ש הרב בחזו"ע
והנה הנשים המתפללות שחרית ומוסף, פשוט לאחרונים להתיר להן לטעום קודם התפלה, לשתות קפה או תה, לחזק את כחן, שיוכלו להתפלל כראוי. וכן כתב בשו"ת מחזה אליהו (סימן לג אות טז), והוסיף להתיר להן לאכול פירות או תבשיל מכל מידי דמיזן, ע"פ מה שפסק האגרות משה גם בנוגע לאנשים, וכל שכן שיש להתיר כן לנשים דחליש לבייהו. ולפי מ"ש המהר"ם חלאווה בשם הרשב"א שהנשים פטורות מהקידוש של היום, יש להתיר להן בשופי לאכול פת כסנין עד כביצה, כל זמן שהן צריכות לזה לחיזוק כחן להתפלל כראוי, וזאת בצירוף דעת הראב"ד וסיעתו, שמותר לטעום קודם הקידוש של היום וכו'. עד כאן. אמנם לכאורה בכלל היה נראה שמותר לנשים בימי החול לאכול בבוקר קודם תפלה, שמכיון שהתפלה הויא מ"ע שאין הזמן גרמא, כדברי הרי"ף והרמב"ם וסיעתם, כי מדין תורה חיוב התפלה אינה אלא פעם אחת ביום, בכל שעה שירצו, ומטעם זה נשים חייבות בתפלה. ומכל מקום אינן חייבות אלא תפלה אחת ביום, כדמוכח בש"ע הגר"ז (סי' קו סעיף ב), ובישועות יעקב (סי' קו סק"ג), ובמנחת שמואל (ברכות כ:). וכן כתב הגאון ר' אברהם הכהן מסאלוניקי בספר יוקח נא (סי' קו), שבתפלה אחת ביום יוצאות הנשים י"ח תפלה, כמ"ש המג"א והפמ"ג. ע"ש. וכ"כ הגאון רבי צבי אלימלך מדינוב בספר מגיד תעלומה (דף רא סע"ב). וכן העלתי בס"ד בשו"ת יביע אומר ח"ו (חאו"ח סי' יז). ע"ש. לפ"ז אין הנשים אסורות לאכול קודם תפלת שחרית, שהרי אם ירצו לא יתפללו אלא מנחה. וכן ראיתי בשו"ת חסד לאברהם אלקלעי (חלק או"ח סי' ו) בד"ה אבל, דמה שנוהגות הנשים לאכול בבוקר קודם תפלה אין עליהם איסור משום ואותי השלכת אחרי גויך, שדוקא באנשים שעליהם להתפלל שחרית יש עליהם איסור אכילה קודם התפלה, אבל הנשים אין עליהן שום חיוב להתפלל בבוקר, שלא חייבו אותן חכמים אלא מה שחייבתן התורה, ויכולות להתפלל באיזו שעה שירצו, ואפילו לעת ערב לאחר שאכלו ושתו כל היום, ממילא לא שייך בהו "ואותי השלכת אחרי גויך". ע"ש. ולפי זה נראה שאף בשבת קודם תפלת שחרית, כיון שמותרות לאכול, חלה עליהן חובת קידוש של היום, וא"כ יוצא שאינן רשאות לשתות קפה או תה קודם תפלה בשבת, אלא רק לאחר קידוש. וכן כתב החסד לאברהם (סי' ו) הנ"ל. אלא דלפי מ"ש לעיל בשם הרב מעורר ישנים (עמוד צז), שאפשר לקדש על פת כסנין, כשם שאפשר לקדש על הפת, לפ"ז כשאוכלת פת כסנין, תכוין בברכתה על הכסנין לצאת בה ידי חובת קידוש. ומכל מקום לפי מ"ש הראב"ד ובעל המאור והמאירי, והמהר"ם חלאווה, וסיעתם, שמותר לטעום קודם הקידוש של היום, מותר לנשים לשתות קפה או תה, וכל שכן לפי מ"ש מהר"ם חלאווה שהנשים פטורות בכלל מהקידוש של היום, ושכן ראה בבית מדרשו של הרשב"א. וכנ"ל. ודו"ק.