הרב שמעון ללוש
Well-known member
ב"ה
יפה מאד,
עשה התחלת עבודה די טוב, והנה עוד דוגמא כמה אי אפשר לסמוך על המחקר,
מה שהיו "בטוחים" במחקרים שקיבצו לפני למעלה מארבעים שנה בספר מדות ומשקלות של תורה והנמשכים אחריו, בא בכמה שורות בהקדמה ופרך כל בטחונם שלא ראו אפילו את קצה הקרחון, וכפי שהזכרתי בדברי בקונטרס ג"כ שבזמנו ראו מה שהיה אפשר לראות ואחרי הרבה מאמץ משא"כ היום, ועוד מה שמתעלמים מההכרח שהיה את משקל המטבעות הפיזיות היוצאות והיה את המונח שהיה משמש לשקילה, (והוזכר באגב בשם אחד החוקרים במדות ומשקלות של תורה, אלא שהמחבר בזמנו התנצל אלי בהודעה אלקטרונית שכתב כן רק "לשיטתו" של אותו חוקר, ולא שהוא מקבל את זה, אבל מה הוא כן יכול לומר על ההכרחים שמביאים לזה על זה הוא לא השיב), והנה זה בא ומביא מהמחקרים שבודאי כך הוא שהיו כמה מונחים, יותר מהשניים שהצעתי אנכי הקטן. ואף שגם הוא לא השתווה עדין לגמרי למסורת של 3.2 גרם לדרהם, אבל דבריו שופכים אור על הגישה והיחס שיש ליתן או לא ליתן על כל החוקרים והמחקרים ממצאים ומאמרים שלהם, וזהו שיעור טוב עבורם.
וכבר כתב על כיוצא בזה הגאון הרי"ח הטוב זצוק"ל הדרכה מפורטת כיצד להתייחס לדברים מעין אלו בשו"ת רב פעלים ח"ב (סי' א) וזל"ק:
...באופן כל מה שאתה רואה נותנים מידות ושיעורם בים וביבשה, הכל הוא על פי השערת השכל, דמדמין מילתא למילתא, ולמדין דבר מדבר, ועושין מזה יסוד להביא ממנו הכרח לדבריהם, אשר הקורא והרואה אותם בע"כ צריך להצדיק את דבריהם ולענות מודים מודים, אך באמת המשכיל יבין מדעתו דכל השערות אלו אף על פי שתמצאם ברורים כשמש הם עלולים לסתירה, ואפשר שיעמוד משכיל אחד ויחדש דבר אשר בו יפול כל הבנין.
צא ולמד מדבר אחד אשר קרא להם, והוא כי מפורש בתורתינו הקדושה שיש לאויר כובד, ולרוח משקל, וכל הפלוסופים הקדמונים מלאו פיהם שחוק על הדבר הזה, וטענו טענה אשר כל שומעה נראית לו ברורה כשמש, ויחליט שזו הטענה אין עליה תשובה, כי טענו וכו' וכו', וכל השומע טענה זו הוה אמר יציבא מילתא, והנה סוף דבר אחר כמה דורות הודו הפלסופים בעצמם שיש לאויר כובד ולרוח משקל, אחר שנתחדשו אצלם כלים חדשים שבהם יכולים וכו', ובע"כ הודו שיש לאויר כובד ולרוח משקל, כי א"א להכחיש חוש הריאות מפני קושיא שהיא יצאה ע"פ הסברה, ואז התחכמו לתת טעם מוסבר איך אין האדם מרגיש בכובד מפני כי ברא הקדוש ברוך הוא באויר כח המושך וכו', וכאשר מפורש הדבר בספר הברית, ואין כאן מקום להאריך בענין זה.
וזכרתי דבר זה פה לדוגמה, אך דע כי יש ויש כמה דברים כיוצא בזה, שהיו מוחלטים אצל חכמי הטבע והתכונה לדבר ברור כשמש, ולבסוף הם עצמם הפכו הקערה על פיה, וסתרו כל מה שהחליטו, הוא הדבר אשר דברתי למעלה, דבניינם דומה לבנין פיתום ורעמסס.
ושמעתי שאחד חכם חוקר מחכמי האומות, עשה בהשערת שכלו ע"פ ראיות והוכחות וכו', ושחקתי על חלומותיו ועל דבריו, ואלו החוקרים כך דרכם לבנות בנין על יסוד אשר יחדשו בשכלם, ותמצא יסודם הבל ונפל כל הבנין, אף על פי שתראה מביאים מופת ליסוד בניינם, נדחה מצד אחד בקנה אחד, ואין כל מאומה בידם. ואין צורך להאריך בדברים אלו יותר מזה, כי המשכיל יבין נקודת האמת מתוך דברים קצרים אלו שכתבתי... עכל"ק.
שפתים ישק משיב דברים נכוחים!
יפה מאד,
עשה התחלת עבודה די טוב, והנה עוד דוגמא כמה אי אפשר לסמוך על המחקר,
מה שהיו "בטוחים" במחקרים שקיבצו לפני למעלה מארבעים שנה בספר מדות ומשקלות של תורה והנמשכים אחריו, בא בכמה שורות בהקדמה ופרך כל בטחונם שלא ראו אפילו את קצה הקרחון, וכפי שהזכרתי בדברי בקונטרס ג"כ שבזמנו ראו מה שהיה אפשר לראות ואחרי הרבה מאמץ משא"כ היום, ועוד מה שמתעלמים מההכרח שהיה את משקל המטבעות הפיזיות היוצאות והיה את המונח שהיה משמש לשקילה, (והוזכר באגב בשם אחד החוקרים במדות ומשקלות של תורה, אלא שהמחבר בזמנו התנצל אלי בהודעה אלקטרונית שכתב כן רק "לשיטתו" של אותו חוקר, ולא שהוא מקבל את זה, אבל מה הוא כן יכול לומר על ההכרחים שמביאים לזה על זה הוא לא השיב), והנה זה בא ומביא מהמחקרים שבודאי כך הוא שהיו כמה מונחים, יותר מהשניים שהצעתי אנכי הקטן. ואף שגם הוא לא השתווה עדין לגמרי למסורת של 3.2 גרם לדרהם, אבל דבריו שופכים אור על הגישה והיחס שיש ליתן או לא ליתן על כל החוקרים והמחקרים ממצאים ומאמרים שלהם, וזהו שיעור טוב עבורם.
וכבר כתב על כיוצא בזה הגאון הרי"ח הטוב זצוק"ל הדרכה מפורטת כיצד להתייחס לדברים מעין אלו בשו"ת רב פעלים ח"ב (סי' א) וזל"ק:
...באופן כל מה שאתה רואה נותנים מידות ושיעורם בים וביבשה, הכל הוא על פי השערת השכל, דמדמין מילתא למילתא, ולמדין דבר מדבר, ועושין מזה יסוד להביא ממנו הכרח לדבריהם, אשר הקורא והרואה אותם בע"כ צריך להצדיק את דבריהם ולענות מודים מודים, אך באמת המשכיל יבין מדעתו דכל השערות אלו אף על פי שתמצאם ברורים כשמש הם עלולים לסתירה, ואפשר שיעמוד משכיל אחד ויחדש דבר אשר בו יפול כל הבנין.
צא ולמד מדבר אחד אשר קרא להם, והוא כי מפורש בתורתינו הקדושה שיש לאויר כובד, ולרוח משקל, וכל הפלוסופים הקדמונים מלאו פיהם שחוק על הדבר הזה, וטענו טענה אשר כל שומעה נראית לו ברורה כשמש, ויחליט שזו הטענה אין עליה תשובה, כי טענו וכו' וכו', וכל השומע טענה זו הוה אמר יציבא מילתא, והנה סוף דבר אחר כמה דורות הודו הפלסופים בעצמם שיש לאויר כובד ולרוח משקל, אחר שנתחדשו אצלם כלים חדשים שבהם יכולים וכו', ובע"כ הודו שיש לאויר כובד ולרוח משקל, כי א"א להכחיש חוש הריאות מפני קושיא שהיא יצאה ע"פ הסברה, ואז התחכמו לתת טעם מוסבר איך אין האדם מרגיש בכובד מפני כי ברא הקדוש ברוך הוא באויר כח המושך וכו', וכאשר מפורש הדבר בספר הברית, ואין כאן מקום להאריך בענין זה.
וזכרתי דבר זה פה לדוגמה, אך דע כי יש ויש כמה דברים כיוצא בזה, שהיו מוחלטים אצל חכמי הטבע והתכונה לדבר ברור כשמש, ולבסוף הם עצמם הפכו הקערה על פיה, וסתרו כל מה שהחליטו, הוא הדבר אשר דברתי למעלה, דבניינם דומה לבנין פיתום ורעמסס.
ושמעתי שאחד חכם חוקר מחכמי האומות, עשה בהשערת שכלו ע"פ ראיות והוכחות וכו', ושחקתי על חלומותיו ועל דבריו, ואלו החוקרים כך דרכם לבנות בנין על יסוד אשר יחדשו בשכלם, ותמצא יסודם הבל ונפל כל הבנין, אף על פי שתראה מביאים מופת ליסוד בניינם, נדחה מצד אחד בקנה אחד, ואין כל מאומה בידם. ואין צורך להאריך בדברים אלו יותר מזה, כי המשכיל יבין נקודת האמת מתוך דברים קצרים אלו שכתבתי... עכל"ק.
שפתים ישק משיב דברים נכוחים!
