זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן (יד ב)
בתורת כהנים (הובא ברמב"ן) דרשו והובא אל הכהן, שלא ישהא [ובדברי הרמב"ן נראה שלומדים זאת מהסמיכות לתיבות ביום טהרתו]. ובטעמא דקרא פירש שכוונת התו"כ שאין צריך להמתין, וכן כתב בשו"ת בנין ציון (החדשות, סי' קמ"ז), וכתבו להוכיח דלא כהרמב"ן מהירושלמי (ריש שקלים) שהיו מטהרים את המצורע בט"ו אדר, [עיי"ש בטעמא דקרא מה שדן לדחות, והביא עוד ראיות, ועי' מלאכ"ש (ריש שקלים בהג"ה) שעיקר כוונת הירושלמי רק לבאר מה הם צרכי רבים שנעשים בחוה"מ, וצ"ת שם]. וכן הרמב"ם (הל' טומאת צרעת פי"א ה"א) השמיט הדין שאסור להשהות, ובשו"ת בנין ציון שם ביאר ע"פ דרכו הטעם לזה.
ובטעם שאסור להשהות לדעת הרמב"ן, הקשה הטעמא דקרא מ"ש מכל הטומאות, וכתב בסוגריים שיתכן שכיון שיש קרבן זה שונה. ולפי זה כל המחוסרי כפרה יהיה אסור להשהות. אכן שמעתי לבאר בזה טעם אחר שכיון שהתורה אמרה "השמר בנגע הצרעת" שלא לדבר לשה"ר כדי שלא להביא לנגע צרעת, ולכן אסור גם להשהות את הטומאה הזאת.
אמנם המקור ברוך (ח"א סי' ל"ג אות ה', צויין בספר המפתח שם) כתב שהסיבה שיש חיוב לעשות את טהרת המצורע הוא כיון שיש דין לכתחילה לשלח את הציפור החיה אפילו שאינו מעכב, חזינן שיש כאן מצוה זולת ההכשר. ויש לעיין מחליצה, שכתבו תוס' (נדה סה:) שיש דין לכתחילה לקרוא את הקריאה של חליצה, וי"א שזו רק מצוה קיומית.
בתורת כהנים (הובא ברמב"ן) דרשו והובא אל הכהן, שלא ישהא [ובדברי הרמב"ן נראה שלומדים זאת מהסמיכות לתיבות ביום טהרתו]. ובטעמא דקרא פירש שכוונת התו"כ שאין צריך להמתין, וכן כתב בשו"ת בנין ציון (החדשות, סי' קמ"ז), וכתבו להוכיח דלא כהרמב"ן מהירושלמי (ריש שקלים) שהיו מטהרים את המצורע בט"ו אדר, [עיי"ש בטעמא דקרא מה שדן לדחות, והביא עוד ראיות, ועי' מלאכ"ש (ריש שקלים בהג"ה) שעיקר כוונת הירושלמי רק לבאר מה הם צרכי רבים שנעשים בחוה"מ, וצ"ת שם]. וכן הרמב"ם (הל' טומאת צרעת פי"א ה"א) השמיט הדין שאסור להשהות, ובשו"ת בנין ציון שם ביאר ע"פ דרכו הטעם לזה.
ובטעם שאסור להשהות לדעת הרמב"ן, הקשה הטעמא דקרא מ"ש מכל הטומאות, וכתב בסוגריים שיתכן שכיון שיש קרבן זה שונה. ולפי זה כל המחוסרי כפרה יהיה אסור להשהות. אכן שמעתי לבאר בזה טעם אחר שכיון שהתורה אמרה "השמר בנגע הצרעת" שלא לדבר לשה"ר כדי שלא להביא לנגע צרעת, ולכן אסור גם להשהות את הטומאה הזאת.
אמנם המקור ברוך (ח"א סי' ל"ג אות ה', צויין בספר המפתח שם) כתב שהסיבה שיש חיוב לעשות את טהרת המצורע הוא כיון שיש דין לכתחילה לשלח את הציפור החיה אפילו שאינו מעכב, חזינן שיש כאן מצוה זולת ההכשר. ויש לעיין מחליצה, שכתבו תוס' (נדה סה:) שיש דין לכתחילה לקרוא את הקריאה של חליצה, וי"א שזו רק מצוה קיומית.
