• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

האם מותר לקחת מכספי המדינה שלא כהוגן?

וכאילו הנ"ל מעלים עיניו מראות את רדיפת התורה ולומדיה ע"י ראשי השלטון החילוניים באה"ק ושלילת התקציבים לעמלי התורה (שדרך אגב משלמים מיסים כרגיל למדינה המהוללה)
אז על איזה חילול השם אתה מדבר?!
 
זה חילול השם נורא, אל תשכחו שהפורום הוא פתוח לכל העולם !!!
וגם אם יש רבנים שהתירו [אם יש בכלל], לא צעקו את זה בכל מקום עם רם-קול!
אחרי שלקחו את התקציבים של עולם התורה, מה העניין להעביר להם מיסים?!
שילך לתועבות שהם ממנים?
 
וכן דעת מרן הגר"ע יוסף זצ"ל בשו"ת יחוה דעת (חלק ה סימן סד)[1] שגם מדינה שאין השלטון ע"פ המלך, אלא ע"פ הממשלה שייך בזה גם את הדין של דינא דמלכותא דינא בדברים מסוימים בהם מחילים את כלל זה, כגון מיסים וארנוניות, כל שיש בהם תועלת לממשלה ולקיום המדינה. אך מנגד כתב שם, שבדברים שסותרים את חוקי התורה או בדיני ממונות הקשורים בין איש לרעהו, אין את הכלל של דינא דמלכותא דינא ואף אסור ללכת ולדון בבתי המשפט החילוניים (ערכאות), והביא לזה כמה ראיות[2]. ושכ"כ הכנסת הגדולה (חו"מ סי' שסט הגהות הטור אות י, והגהות ב"י אות סא), והמהר"י קולון (סי' קצה), ובשו"ת תומת ישרים (סי' טז), ועוד. עיי"ש. והאריך בביסוס שיטה זו בספר דיני ממונות להגר"ע בצרי שליט"א אב"ד ירושלים (ח"ד עמוד מז).

ודעת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל לנהוג בזה כספק הלכתי, ולעניין חוקים שבהם הציבור מעוניין וחפץ, דעתו נוטה שיש בהם דינא דמלכותא. וכן כתבו בפסקי דין הרבניים (כרך ה עמוד 258 וכרך ו עמודים 376-381 בפסק דין של מרן הגרי"ש אלישיב והגר"י ניסים והגר"ב ז'ולטי זצ"ל. וכ"ה בכרך א עמוד רפה).

אולם מצינו לחלק מהאחרונים בדורות העבר ובדורנו אנו שחלקו על כך, וסברו שבימינו לא שייך כלל המושג דינא דמלכותא דינא, מכמה וכמה טעמים, כדלהלן.

הנה כבר ידוע בשער בת רבים דעת בעל החזון איש זצ"ל שבארץ ישראל לא שייך המושג דינא דמלכותא דינא. וישנם כמה עדויות לדעתו בזה. בספר פאר הדור (ח"ג עמ' רצו) הביא עדות מהאדמו"ר מספינקא ששמע מהחזו"א בזה"ל 'כאן בא"י לא שייך המושג דינא דמלכותא, אין זה אלא כמוכס העומד מאליו'. וכן הביא בשמו בשו"ת מנחת יצחק וייס (ח"ט סי' קי בסופו), ובשו"ת פאת שדך (סימו צא). ע"ש. עוד כתב בשו"ת פאת שדך הנזכר (שם) דלא שייך דינא דמלכותא דינא כלל בבני פריצי עמנו ועל כן אין לומר דין זה בכנסת אשר יושבים שם כמה שונאי דת. וכ"כ בשו"ת מנחת יצחק (חלק ז סימן קלח) כתב שכיון שדיניהם לקוחים מהעכו"ם. לכן אין דינא דמלכותא דינא. עיי"ש. וכן כתבו בשו"ת משנה הלכות (חלק ה סימן יב), ובתשובות והנהגות (חלק ג יורה דעה סימן שלח), ובשו"ת קנה בשם (חלק ב סימן קא). אך עיין למרן הגרע"י זצ"ל בשו"ת יחוה דעת (שם), שדחה דברי שו"ת פאת שדך הנזכר, שאין דבריו נכונים להלכה, שהרי אפילו במלך רשע ועובד עבודה זרה שייך הכלל דינא דמלכותא דינא, כמבואר בתוספות (סנהדרין כ:), ובזוהר הקדוש (פרשת וישב דף קצב:). ע"ש.

וכשיטת החזו"א הורו ובאו הגר"נ קרליץ זצ"ל וכל חבר דייניו (ע' בספר דרכי משפט הל' שכנים עמ' ריד), שאין דינא דמלכותא בארץ ישראל. וכך נראה מבואר משיטת הגרש"ז אוירבעך זצ"ל בספרו מנחת שלמה (נדרים כח. עמ' קעג). וע"ע להגר"י סילמן שליט"א בספרו דרכי חושן (ח"א עמ' שצו) שהאריך לחזק ולבסס שיטה זו, וכתב שא"א לומר קים לי כשיטות שיש דינא דמלכותא בימינו בארץ ישראל.

גישה חדשה בדעת החזו"א, היא דעת הגר"ד לנדו שליט"א (ר"י סלבודקה) בקובץ מסורת (עמ' תקיז), שאין כוונתו שלא אומרים דינא דמלכותא דינא בימינו משום הטעמים הנזכרים מצד השילטון החילוני וכו', אלא הטעם הוא משום שבכדי להחיל כלל זה, צריך בעלות על הקרקעות, ובימינו אין למדינה בעלות על הקרקעות, מכיון שהקרקעות שייכות לכלל הציבור, יהודים וגויים כאחד, ואי"ז בעלות פרטית על הקרקעות.

והנה יש הסוברים שבמציאות שאנו נתונים בה כיום בארץ ישראל לכאורה אין דינא דמלכותא דינא. מהטעמים שהובאו לעיל, שבהם סברו הרבה פוסקים שלא אומרים את הכלל 'דינא דמלכותא דינא', וכגון במקום שיש משוא פנים ואפליה בין דם לדם ובין ציבור אחד למשנהו, וכן באופן שהמלך בעצמו (או הממשלה) לא עומד באופן מלא בחוקי המדינה, וכפי שענינו ראות ואזנינו שומעות חדשים לבקרים בנבחרי ציבור ומחוקקי חוקים העוברים על החוקים בשאט נפש, וכן היושבים ראשונה במלכות שמפלים בין מגזר למגזר ובין איש לרעהו, ובפרט לדעת התוספות דכלל זה נאמר רק במלך ירא שמים, ולא כמו בימינו שראשי השלטון רחוקים מזה כרחוק מזרח ממערב (אולם עיין במ"ש בהערה שמרן הגרע"י זצ"ל בשו"ת יחוה דעת דחה סברא זו ע"ש). וכדברים אלו שמעתי בשיעור מהגאון הגדול רבי יעקב יוסף זצ"ל בתוספת נופך ומראי מקומות (וכן נדפס בקונטרסו בעתה אחישנה).



[1] והאף אמנם, שאזני שמעו ולא זר, בשיעור ממר בריה דרבינ'א הגאון המופלא רבי יעקב יוסף זצ"ל, שמה שכתב הרב זצ"ל בספריו, דבימינו אמרינן 'דינא דמלכותא דינא', הוא רק משום שהיה ממונה לרב ראשי מטעם השלטונות, והדברים עתיקים. אך דבר זה רחוק מלהתקבל על הדעת, שהרי ידוע שהרב זצ"ל לא ירא ולא חת מפני איש, להביע דעתו בריש גלי ותחת כל עץ רענן. ועיין בשו"ת מעיין אומר (ח"י עמוד שנח) להגר"י נקי שליט"א, תלמיד הרב זצ"ל, שכתב בזה"ל, 'לגבי חיוב מס הכנסה לאנשים עובדים [לא אברכים], שאלתי מספר פעמים באופנים שונים, וענה מו"ר שאסור להעלים את הכנסותיהם כמבואר בשו"ת יחוה דעת, ולא כמנסים לומר שכתב כן רק בגלל השלטונות ולמעשה אינו מורה כן'. ע"כ.

[2] ועל ראיית הרב זצ"ל שם מקושיית הגמרא בב"ק (קיג.), עיין בקובץ קול תורה (חלק מ עמוד קט) בתשובה מהרב חיים הלפרין, שהביא את ראיית הרב זצ"ל (בלשון 'יש מן הפוסקים שרוצים להוכיח'), והעיר עליו דמדברי מהרשד"ם בתשובה נראה לא כן (חו"מ סי' נ). ע"ש. והגר"ז כהן שליט"א בשו"ת נזר כהן (ח"ב חחו"מ סי' מב) דחה את הערתו מדברי מהרשד"ם הנזכר, ודפח"ח. עש"ב.
 
והאף אמנם, שאזני שמעו ולא זר, בשיעור ממר בריה דרבינ'א הגאון המופלא רבי יעקב יוסף זצ"ל, שמה שכתב הרב זצ"ל בספריו, דבימינו אמרינן 'דינא דמלכותא דינא', הוא רק משום שהיה ממונה לרב ראשי מטעם השלטונות, והדברים עתיקים. אך דבר זה רחוק מלהתקבל על הדעת, שהרי ידוע שהרב זצ"ל לא ירא ולא חת מפני איש, להביע דעתו בריש גלי ותחת כל עץ רענן. ועיין בשו"ת מעיין אומר (ח"י עמוד שנח) להגר"י נקי שליט"א, תלמיד הרב זצ"ל, שכתב בזה"ל, 'לגבי חיוב מס הכנסה לאנשים עובדים [לא אברכים], שאלתי מספר פעמים באופנים שונים, וענה מו"ר שאסור להעלים את הכנסותיהם כמבואר בשו"ת יחוה דעת, ולא כמנסים לומר שכתב כן רק בגלל השלטונות ולמעשה אינו מורה כן'. ע"כ.
זיכני השי"ת לדבר הערב עם אחד מוותיקי תלמידיו של הגאון ר' יעקב יוסף זצ"ל מהיום הראשון שלו בברוכוף [רק שתבינו בכמה שנים מדובר אומר שזה לפני שנולדתי!] ושאלתי אותו מה היתה דעת הגאון זצ"ל בנושא הזה וענה לי שהרב דיבר על כך בתקיפות גדולה ובדברים ברורים מאוד שלא מותירים שום ספק, וממש התפעלתי שהחכם הנ"ל שדיברתי עמו ממש דיבר איתי כאילו הרב עומד חי לנגד עיניו ואמר לי תשמע מה שאני אומר לך ותעשה הכל גם כן כאמור. יהי זכרו ברוך.
 
גישה חדשה בדעת החזו"א, היא דעת הגר"ד לנדו שליט"א (ר"י סלבודקה) בקובץ מסורת (עמ' תקיז), שאין כוונתו שלא אומרים דינא דמלכותא דינא בימינו משום הטעמים הנזכרים מצד השילטון החילוני וכו', אלא הטעם הוא משום שבכדי להחיל כלל זה, צריך בעלות על הקרקעות, ובימינו אין למדינה בעלות על הקרקעות, מכיון שהקרקעות שייכות לכלל הציבור, יהודים וגויים כאחד, ואי"ז בעלות פרטית על הקרקעות.
93 אחוז מהקרקעות במדינת ישראל שייכות למדינה
 
זיכני השי"ת לדבר הערב עם אחד מוותיקי תלמידיו של הגאון ר' יעקב יוסף זצ"ל מהיום הראשון שלו בברוכוף [רק שתבינו בכמה שנים מדובר אומר שזה לפני שנולדתי!] ושאלתי אותו מה היתה דעת הגאון זצ"ל בנושא הזה וענה לי שהרב דיבר על כך בתקיפות גדולה ובדברים ברורים מאוד שלא מותירים שום ספק, וממש התפעלתי שהחכם הנ"ל שדיברתי עמו ממש דיבר איתי כאילו הרב עומד חי לנגד עיניו ואמר לי תשמע מה שאני אומר לך ותעשה הכל גם כן כאמור. יהי זכרו ברוך.
חשבתי שאתה זקן בן 400
 
כן
אלא אם כן אתה גר בבנין שנבנה עוד קודם הקמת המדינה [או המנדט, לא יודע בדיוק]
הסיפור עלה בפינוי של גוש קטיף מבחינה משפטית שתבעו את המדינה וכו'
איני יודע מה אתה סח.
קיבלתי מכתב ממנהל מקרקעי ישראל שהדירה שלי היא שלי לעולמים, ואיני צריך לשלם היוון, ורק ישנה הגבלה שאסור לי למוכרה לישמעאלים ימ"ש.
והדירה בערך בגילו של רבי @יצחק משען שליט"א
 
אכתוב טענה ששמעתי בענין

לו היה משו חוק הגיוני כל שהוא אזי אמרינן דינא דמלכותא דינא

אך כאשר אין צדק כלל אין כלל זה קים

ולדוגמא אם המדינה תחליט שכל חובש כיפה יצטרך לשלם יותר ארנונה אזי ודאי שלא נשלם גם אם יש כזה חוק

ולכן גם היום כיון שאין צדק כלל בחלוקת הכספים.

הן במוסדות לימוד הן בגנים הן במשכורות למלמדים הן בתקציב החרדים בערים השונות ועוד ועוד עוולות דהציבור מופלא לרעה [ואכמ"ל]

אזי כל כסף שאפשר להשיגו הוא בבחינת שלי אני נוטל ומציל מן הארי ומן הדוב

ושמעתי על חכם גדול [אינני יודע אם ראוי שאפרסם השם] ששאל אותו ידיד שלי שביטוח לאומי הפקידו לו פעמיים חופשת לידה והורה להתיר

וכן יש שהתיר לעלות לתחב"צ. [רק שזה תלוי בעוד פרטים דלפעמים מפסיד הנהג]
 
חזור
חלק עליון