האם מלאך המות יכול להמית בכל מקום?

[איש מבית לוי]

בגמ' ב"מ [לו:] מלאך המות מה לי הכא מה לי התם, וקשה מהגמ' בסוכה פרק החליל במעשה עם שלמה המלך ושני הכושים שמלאך המות לא היה יכול להמיתם אלא בשערי לוז,

 

[יצחק משען]

כתבתי בכתי"ק בגליון הגמ' שלי שיש לחלק בין אדם לבהמה

 

[דבק בתורת מרן]

עוד יש לומר, בד"כ יכול להמית בכל מקום, משא"כ אצל שלמה המלך שם אולי היה מעין ציווי מהקב"ה להמיתם דווקא בפתח העיר לוז
(לפי זכרוני כעת כך עולה בדעתי כעת שמלאך המוות אומר לשלמה לאחר שהמיתם בעיר לוז כי כך נגזר עליהם)

נמצא שמלאך המוות יכול להמית בכל מקום, אבל כל אדם נגזר לו איפה למות
כנלע"ד

 

[יצחק משען]

עוד יש לומר, בד"כ יכול להמית בכל מקום, משא"כ אצל שלמה המלך שם אולי היה מעין ציווי מהקב"ה להמיתם דווקא בפתח העיר לוז
(לפי זכרוני כעת כך עולה בדעתי כעת שמלאך המוות אומר לשלמה לאחר שהמיתם בעיר לוז כי כך נגזר עליהם)

נמצא שמלאך המוות יכול להמית בכל מקום, אבל כל אדם נגזר לו איפה למות
כנלע"ד

קצת דוחק. כי בבהמה הגמ' הביאה טענה זו לומר שבעל הבהמה לא יכול לטעון שאם לא היה לוקח אותה לאגם לא היתה מתה דמלאך המוות מה לי הכא וכו', ואם כדברי כת"ר שגם בבהמה לפעמים מקבל המלאך ציווי לקחת את נפשה במקום מסוים עדיין יכול בעל הבהמה לומר שאם לא היה לוקחה לאגם לא היה מלאך המוות להמיתה.

 

[דבק בתורת מרן]

כבודו מדבר בטוב טעם, אלא שלא הייתה בכוונתי על הבהמה, שבזה בוודאי כפשט דברי הגמ' מה לי הכא ומה לי התם,
וכל דברי נסובו על עניין שלמה המלך הנ"ל
וצריך להוסיף, שלא מוזכר בדברי שבכל פעם יש ציווי היכן מלאך המוות ימית, אלא יש מקום שבהם ה' יצווה להמית דווקא כאן, ודבר זה לא מצוי כ"כ אצל בהמות
משא"כ בבני אדם יש לפעמים עניינים וסודת מגלגולים קודמים וכו'
אשמח כמובן לשמוע את חוות דעת כבודו

 

[הרב יוסף חיים אוהב ציון]

עוד יש לומר, בד"כ יכול להמית בכל מקום, משא"כ אצל שלמה המלך שם אולי היה מעין ציווי מהקב"ה להמיתם דווקא בפתח העיר לוז
(לפי זכרוני כעת כך עולה בדעתי כעת שמלאך המוות אומר לשלמה לאחר שהמיתם בעיר לוז כי כך נגזר עליהם)

נמצא שמלאך המוות יכול להמית בכל מקום, אבל כל אדם נגזר לו איפה למות
כנלע"ד

תירוץ אמיתי

 

[פשוט]

עוד יש לומר, בד"כ יכול להמית בכל מקום, משא"כ אצל שלמה המלך שם אולי היה מעין ציווי מהקב"ה להמיתם דווקא בפתח העיר לוז
(לפי זכרוני כעת כך עולה בדעתי כעת שמלאך המוות אומר לשלמה לאחר שהמיתם בעיר לוז כי כך נגזר עליהם)

נמצא שמלאך המוות יכול להמית בכל מקום, אבל כל אדם נגזר לו איפה למות
כנלע"ד

כבודו מדבר בטוב טעם, אלא שלא הייתה בכוונתי על הבהמה, שבזה בוודאי כפשט דברי הגמ' מה לי הכא ומה לי התם,
וכל דברי נסובו על עניין שלמה המלך הנ"ל
וצריך להוסיף, שלא מוזכר בדברי שבכל פעם יש ציווי היכן מלאך המוות ימית, אלא יש מקים שבהם ה' יצווה להמית דווקא כאן, ודבר זה לא מצוי כ""כ אצל בהמות
משא"כ בבני אדם יש לפעמים עניינים וסודת מגלגולים קודמים וכו'
אשמח כמובן לשמוע את חוות דעת כבודו

מחילה שאני מתערב, אבל מדברי רבי יוחנן בסוכה נ"ג כמדומני "רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה", לכאורה משמע שנגזר על האדם היכן ימות.

 

[הרב יוסף חיים אוהב ציון]

מחילה שאני מתערב, אבל מדברי רבי יוחנן בסוכה נ"ג כמדומני "רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה", לכאורה משמע שנגזר על האדם היכן ימות.

וזה כדבק בתו"מ ותו לא מידי וקמ"ל.

 

[יצחק משען]

מחילה שאני מתערב, אבל מדברי רבי יוחנן בסוכה נ"ג כמדומני "רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה", לכאורה משמע שנגזר על האדם היכן ימות.

למה סליחה? אתה הכתר שלנו. התירוץ שלך זה מה שכתבתי בכתי"ק בהתחלה.

כבודו מדבר בטוב טעם, אלא שלא הייתה בכוונתי על הבהמה, שבזה בוודאי כפשט דברי הגמ' מה לי הכא ומה לי התם,
וכל דברי נסובו על עניין שלמה המלך הנ"ל
וצריך להוסיף, שלא מוזכר בדברי שבכל פעם יש ציווי היכן מלאך המוות ימית, אלא יש מקים שבהם ה' יצווה להמית דווקא כאן, ודבר זה לא מצוי כ""כ אצל בהמות
משא"כ בבני אדם יש לפעמים עניינים וסודת מגלגולים קודמים וכו'
אשמח כמובן לשמוע את חוות דעת כבודו

פשט הגמ' בסוכה שמדבר על כל אדם שרגליו ערבות לו למות במקום שנגזר עליו ולא שזה היה חד פעמי באותם עבדים, וז"ל הגמ' "אמר רבי יוחנן רגלוהי דבר איניש אינון ערבין ביה לאתר דמיתבעי תמן מובילין יתיה", ואנכי עשיתי חשבון לפי תירוצך שגם בבהמה לפעמים נגזר שתמות במקום מסוים ועל זה אמרתי שמהגמ' מוכח קצת לא כך.

 

[דבק בתורת מרן]

ואנכי עשיתי חשבון לפי תירוצך שגם בבהמה לפעמים נגזר שתמות במקום מסוים ועל זה אמרתי שמהגמ' מוכח קצת לא כך.

וע"ז השבתי לכבודו שלא דיברתי על בהמה כלל, שבמיתתה אין כ"כ נפק"מ היכן ומתי, כמו אצל האדם וכאמור

 

[יצחק משען]

וע"ז השבתי לכבודו שלא דיברתי על בהמה כלל, שבמיתתה אין כ"כ נפק"מ היכן ומתי, כמו אצל האדם וכאמור

אה"נ

 

[פשוט]

אתה הכתר שלנו.

כבודו לא יגזים.

התירוץ שלך זה מה שכתבתי בכתי"ק בהתחלה.

ברוך שכיוונתי.

 

[יצחק משען]

ועתה בצאתי חפשי מצאתי שכך ענו גם מערכת לדופקי בתשובה וברוך שכיונו



ופליאני על מה שראיתי בספר לאחד מחכמי מרוקו שכתב

 

[יצחק משען]

ושו"ר שכך ענה גם הגרח"ק

 

[גם זו לטובה]

לא נגזר על האדם לא מתי ימות ולא איך ימות אלא בעקבות חטא והשגחה פרטית לפי מעשיו השיכת רק באדם וכפי שכן דעת כל הראשונים מה שאין כן בבהמה משום שאין עליה אלא למות ואין בה חטא או גזירה איך ומתי וזה החילוק בין אדם לבהמה וגם האדם לא משנה למלאך המות היכן להמיתו ובכל מקום ששם יגזר עליו למות ובאיזה אופן שיהיה יכול הוא להמיתו ועל כן יהיו הרבה בני אדם גם כן שימותו בכל מקום שיהיה אם הגיע זמנם הטבעי או זמן הגזירה בה ימותו ולא רק במקום מסויים אבל מי שכן נגזר עליו מקום ימות דוקא באותו מקום וחלק מהגזירה היא שהוא גם יגיע לאותו מקום מעצמו וזה דבר מבואר שתלוי בהרבה נידונים אחרים כמו השגחה פרטית או האם יש קץ לחיים ועוד והכל כבר מבואר למתבונן בתורת רבותינו הראשונים ולא כמו דיעות שבאו חדשים מקרוב ללא בסיס איתן מהראשונים ומהתנ"ך

 

[פשוט]

שכן דעת כל הראשונים

אתה בטוח?

ולא כמו המצאות שבאו חדשים מקרוב ללא בסיס איתן

הבעש"ט זיע"א לא קטיל קניא.

 

[גם זו לטובה]

הבעש"ט זיע"א לא קטיל קניא.

מול כל הראשונים ???

 

[פשוט]

מול כל הראשונים ???

א. לא חושב שזה כל הראשונים.
ב. עיקר דבריי על הניסוח שלך שאינו ראוי כלפי הבעש"ט זיע"א.

 

[גם זו לטובה]

עיקר דבריי על הניסוח שלך שאינו ראוי כלפי הבעש"ט זיע"א

תיקנתי
עכשיו יותר טוב?

 

[גם זו לטובה]

לא חושב שזה כל הראשונים.

כל הראשונים מודים שעל בהמה או שאין השגחה או שיש השגחה בנוגע לאדם או שיש השגחה כללית אבל ודאי לא משווים את ההשגחה על כל הבריאה (יש חילוק בסיסי בין הידיעה הכוללת כל הפרטים בשווה בשלמות ובין ההשגחה ולא לערב בניהם)