האם צריך להזהר מלעשות "פס" מסביב לאוזן משום פאות הראש?

[רחמים]

רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק יב הלכה ו

ופאה זו שמניחים בצדעים לא נתנו בו חכמים שיעור ושמענו מזקנינו שאינו מניח פחות מארבעים שערות, ומותר ללקט הפאות במספריים לא נאסר אלא השחתה בתער.

מהרמב"ם למדנו שני דברים:

1. אין איסור במספריים כעין תער בפאות הראש
2. איסור השחתה רק אם משאיר פחות מארבעים שערות אבל כל השערות שמעל ארבעים - אפשר להשחית אפילו בתער.

שולחן ערוך יורה דעה הלכות גילוח סימן קפא סעיף ג

אינו חייב אלא בתער. ויש אוסרים במספרים כעין תער, ויש לחוש לדבריהם.

השו"ע פוסק מעיקר הדין כדעת הרמב"ם ודעימא, שאין איסור במספריים כעין תער, אבל יש לחוש לחולקים.

כעת נשאל: מה הדין אם עושה פס מסביב לאוזן או ברקות ליד העיניים, שמוריד כמה שערות בודדות?
ובפשטות בזה אין אפילו את "ויש לחוש לדבריהם" שכתב השו"ע שהרי לא מוריד אלא שערות בודדות ובוודאי שנשאר 40 שערות.
ויש כאן ספק ספקא, ספק אם יש איסור במספריים כעין תער, וגם אם כן, אולי כדעת הסוברים שכל שנשאר 40 שערות מותר אפילו בתער, כ"ש במספריים כעין תער.

לכאורא אין פה יותר מאשר המחמיר תבוא עליו ברכה לחוש לדעת כל הראשונים, אבל לפי השו"ע המקיל יש לו בהחלט על מי לסמוך.
ועל מה הרעישו בכמה עלונים כאילו מדובר על איסור חמור?
האם אני טועה?

 

[עופר אליהו דמגיאן]

תלוי, מה שרואים בשו"ע וברמב"ם וגם ששמעתי מגדולי מורי ההוראה הוא שלדעת הנשר הגדול הרמב"ם ז"ל וכך גם מן הדין, התימנים המקפידים לקדש רק על יין יבש שראוי לנסכו ע"ג המזבח ולאכול רק בשר עם כל חומרות הרמב"ם וללכת בכל עניין כמו הרמב"ם ז"ל, יכולים לנהוג אם לא מתורת חומרה:

להניח ארבעים שערות במקום הפיאות ותו לא.

לדעת מרן השו"ע:

די בכך שכל השערות מתחילת צדדי המצח למעלה ועד אחרי האוזן בקו מתוח אלכסון יהיה כל המקום עם שערות שניתן להקיף ראשן לעיקרן (בהרבה מכונות תספורת זה מספר 2 אבל לא במוכרח ובמספריים ניתן לבדוק)

לדעת רבינו האר"י הקדוש ז"ל:

לכאורה כמרן השו"ע ז"ל, אלא שבבית לחם יהודה ז"ל (על סעיף א' בהל' פאת הראש בשו"ע) וגם בשער הכוונות מובא שהאר"י הקדוש עצמו הקפיד לעשות כדעת השו"ע אך לא בקו אלכסון, אלא בקו ישר והיכן שמגיע אותו קו כנגד מקום האוזן- אז שם עשה קצת יותר ממצב בו כאילו האוזן היתה מעל האוזן ואז התעגל כאילו יש שם אוזן לכיוון מטה עד סיום מקום השיער.

ואם אנו אוחזים כעת בערב פורים- אז אולי מן הראוי שאכתוב גם מה שראיתי בערב שבת קודש מודעה בכניסה לביהכנ"ס ששם הובאו שתי דרשות מהבא"ח ז"ל בספרו בן איש חיל בעניין מרדכי היהודי שהביא מהגמ' ששואלת מדוע נקרא יהודי? ויישבה שהיה מוכתר בנימוסיו.

ושאל ע"ז הבא"ח דאי הסיבה היא שהיה מוכתר בנימוסיו זהו בגלל הציצית ובגלל התפילין שהיו עליו שהכתירו אותו בכתר של יהודי- אז מדוע התחבר אליו השם "יהודי" הזה, הרי בלילה אינו זמן ציצית ותפילין ולא תמיד ראוהו ככה וגם שמפני הגויים ניתן להסתירן וגם מפני ריח רע מורידין אותן?
וגם אם מיירי במצות ברית מילה- עדיין אינה מגלה יהדותו בפני כל?

אלא יישב הבא"ח שמשום "זה אלי ואנווהו" - התנאה לפניו במצוות- עשה מרדכי היהודי פיאות גדולים ועבים שכולם כבר יכלו לדעת על יהדותו.

ומדוע כ"כ דיברו על מרדכי היהודי בעניין יהדותו?

אלא שאפ' שהשו"ע מתיר לשר של מלך גוי להסתיר יהדותו בעניין זה, מרדכי היהודי לא חת מפני כל ואדרבה גילה זאת לכל.

ובזאת מגיע הבא"ח למעשה שהיה באיזה מלך גוי שרצה להילחם בפלישתים (פלסטין) וחשש מאוד על היהודים שלא יהרגום וציוה לבדוק כל שבוי ושבוי במלחמה אם הוא מהול או לא לפני הוצאתו להורג.

והנה היתה כרכרה מלאה פלישתים וישב שם יהודי אחד וראה היהודי את אחד השרים מתקרב עם פמלייתו אל עבר כרכרת הפלשתים כדי לחסלה ומרוב פחד קפץ היהודי מהכרכרה ורץ אל עבר השר כשהוא אוחז בפיאותיו ומכריז בערבית משפטים בחרוזים:

"שוף יא סידי,
אנא יהודי,
והאדולא סהודי"

כלומר (תרגום של):

"תראה כבוד השר,
אני יהודי,
והללו עדי"

והשר הולהב מדבריו וביקש מפמליתו שיתלו ליהודי שני צמידי זהב על כל פאה ופאה שלו מהשלל שצברו במלחמה.

ובכן, היהודי שפיאותיו היה מסולסלות לגמרי (אולי מאחורי אוזניו)- פתח את הסלסולים והוכיח שיש הרבה מקום לכל אורף פיאותיו ואמר לשר;

"יש עוד מקום לתלות בפאותי תכשיטים"

והשר אמר;

"אכן, תלו על הפיאות שלו עוד ועוד מהשלל עד שהכל יתמלא"

ושם הבא"ח מכריז מה הרויח היהודי רק בעוה"ז מהפיאות וק"ו בעוה"ב, אך אומר שם הבא"ח שאינו בא להכביד ולומר שיעשו פיאות כמו של "אחינו האשכנזים יצ"ו", רק שלא יהיו כעשבים התלויים על פתח הקרקע ולכל הפחות יוכלו להכירם כבר מרחוק ומסיים שם "ואשרי המדבר על אוזן שומעת."

אולם אפ' על רבינו האר"י ז"ל כתוב בבית לחם יהודה שם שנהג לגזור את פיאותיו ממקום שהם התארכו יותר ממקום רוחב הזקן (אולי כמו המקום שבו גוזרים בחב"ד / בריסק?) שמשם כבר אין זה נקרא פיאות! ואולי במעשה של הבא"ח מדובר שהיהודי סלסל אותם ואז זה הגיע עד מקום רוחב הזקן ולכן זה עדיין נקרא פיאות(?) -זאת אינני יודע!

לא תכננתי לכתוב כ"כ הרבה. בזכותך!

 

[רחמים]

למעשה, לא רק הרמב"ם סובר שבפאת הראש חייב רק בתער ממש ולא במספריים כעיין תער, יש עוד ראשונים:
נימוקי יוסף מסכת מכות דף ד עמוד א

זה המשוה צדעיו שבאחורי אזנו ופדחתו. שהוא המצח שאין שם שער ומשוה צדעיו שהן באמצען להן כמנהג הכומרים וכתב ה"ר ישעיה שאינו חייב אלא בתער דומיא דפאת זקן דילפינן פאת פאת מזקן כדתניא בתוספתא וחייב על הראש שתים אחת בראש הצדע מכאן ואחת בראש הצדע מכאן ואינו חייב עד שיקיפנו בתער וכן כתב הרמב"ם ז"ל:

ספר מצוות גדול לאוין סימן נז

עוד דורש בתוספתא (מכות פ"ג ה"ז) לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית פאת זקנך הוקשו יחד ללמד מה בהקפה לוקה הניקף אם סייע למקיף אף בהשחתה כן ומה [ב]השחתה אינו חייב אלא בתער שהוא גילוח שיש בו השחתה אף בהקפה כן, ומה ששנינו בתורת כהנים פרשת מצורע (פ"ב ה"ד) הראש אסור במספרים כבתער והזקן אינו אסור במספרים כבתער התם מיירי בנזיר כדמוכח שם וכן פירושו הראש בנזיר והזקן בכל אדם ותניא נמי גבי נזיר בפרק שלשה מינין (נזיר לט, ב) תער לא יעבור על ראשו אין לי אלא תער תלש ומירט ושיפשף מניין תלמוד לומר (במדבר ו, ה) קדש יהיה מכל מקום (ע"פ יראים סי' שלו ע"ש):

וכן לגבי שיעור הפאות שדי ב40 שערות הרמב"ם הוא לא דעת יחיד:
טור יורה דעה הלכות גילוח סימן קפא הביא דעת הרמב"ם ללא חולקים על אף שהסמ"ג מקשה על הרמב"ם, כנראה סבר שאין זו קושיה כלל וכמו שמסביר בבית יוסף, עיין שם, וז"ל הטור:

כתב הרמב"ם שיעור הפיאות לא נתנו חכמים שיעור ושמענו מזקנינו שאין מניחין פחות מד' שערות

 

[חכם]

רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק יב הלכה ו

מהרמב"ם למדנו שני דברים:

1. אין איסור במספריים כעין תער בפאות הראש
2. איסור השחתה רק אם משאיר פחות מארבעים שערות אבל כל השערות שמעל ארבעים - אפשר להשחית אפילו בתער.

שולחן ערוך יורה דעה הלכות גילוח סימן קפא סעיף ג

השו"ע פוסק מעיקר הדין כדעת הרמב"ם ודעימא, שאין איסור במספריים כעין תער, אבל יש לחוש לחולקים.

כעת נשאל: מה הדין אם עושה פס מסביב לאוזן או ברקות ליד העיניים, שמוריד כמה שערות בודדות?
ובפשטות בזה אין אפילו את "ויש לחוש לדבריהם" שכתב השו"ע שהרי לא מוריד אלא שערות בודדות ובוודאי שנשאר 40 שערות.
ויש כאן ספק ספקא, ספק אם יש איסור במספריים כעין תער, וגם אם כן, אולי כדעת הסוברים שכל שנשאר 40 שערות מותר אפילו בתער, כ"ש במספריים כעין תער.

לכאורא אין פה יותר מאשר המחמיר תבוא עליו ברכה לחוש לדעת כל הראשונים, אבל לפי השו"ע המקיל יש לו בהחלט על מי לסמוך.
ועל מה הרעישו בכמה עלונים כאילו מדובר על איסור חמור?
האם אני טועה?

העולת יצחק כתב ללמד זכות כן כמדומני, והנה מאמר שמקל בנושא

פרטי דינים באיסור הקפת פאות הראש - הרב עמנואל מולקנדוב [גיליון צא].pdf

 

[חכם]

אלא שלכאו' זה ס"ס נגד מרן שבב"י כתב "ונראה דכיון דספיקא דאורייתא הוא יש ליזהר מלגלח הצדעים מכנגד שער שעל פדחתו ועד למטה מן האוזן מקום שהלחי התחתון יוצא ומתפרד שם וכל רוחב מקום זה לא תגע יד בתער או במספריים כעין תער".
אלא שבשו"ע חלקו לשתי הלכות וצ"ע, וגם כתב בלשון יש לחוש שמשמע שאינו ממש ספיקא דאורייתא לאיסור, אולם בזה עי' במאמר המצרוף שי"ל שהוא מדינא

בדין גילוח פאות הראש במספריים כעין תער - הרב משה בוטון [גיליון ט].pdf

 

[עופר אליהו דמגיאן]

והנה מאמר שמקל בנושא

​

פרטי דינים באיסור הקפת פאות הראש - הרב עמנואל מולקנדוב [גיליון צא].pdf

איך הקל ב"דאורייתא" נגד מרן וגדולי ישראל?
(אולי הוא תימני ההולך בכל עניין כרמב"ם "ודעימיה"?!)

 

[יהודה מ.]

האם אני טועה?

אתה לא טועה.
נכון שדעת מרן מעיקר הדין מותר לעשות כעין תער, גם אם לא משאיר ארבעים שערות, מ"מ כתב מרן "ויש לחוש לדבריהם" ולכו לדינא לכתחילה צריך לחוש לי"א, אבל מעיקר הדין מותר כעין תער במקום הפאות.
ומה שמעוררים תלמידי חכמים כן צריך לעורר, אבל לא נכון מה שאומרים שעוברים איסור דאורייתא, זה שקר.
ויש להוסיף שמי שעושה כין תער במקום הפאות שאינו עובר איסור הוא גם עם גילח שם במכונת גילוח כשרה.
ועדין הספק ספיקא הוא נגד דברי מרן שכתב שצריך לחוש.
זכורני שיש להרב יצחק לוי תשובה בזה.

 

[יהודה מ.]

שו"ת אבי בעזרי לרב יצחק לוי

 

[עופר אליהו דמגיאן]

שעוברים איסור דאורייתא, זה שקר.

הלוואי שכל השקרים בימינו היו נתפסים כשהם במצב הראוי בו "לקיים מצות דקה מן הדקה" של שקר דק כזה, שהלוא מרן השו"ע אומר שזה "ספיקא דאורייתא" בגלל שרבו הפוסקים הסוברים שזהו דאורייתא והנה פסק מרן השו"ע שיש לחוש והנה יש את אותם שלא פרטו הכל כשאמרו שזהו דאורייתא וכנראה מחשש שאם יפרטו- מדמיין השומע כמו שלמוכיח עצמו עדיין לא ברור מה שאומר.

וזהו אשר הביא הרב ה @חכם לעיל:

 

[abc123]

שו"ת אבי בעזרי לרב יצחק לוי
הצג קובץ מצורף 31349

חידוש מאוד גדול. המון מהעם בטוחים שזה איסור גמור

 

[יהודה מ.]

חידוש מאוד גדול. המון מהעם בטוחים שזה איסור גמור

בשביל זה יש את פורום "מורשת מרן".