מה הוא שינה ומתי?
אין כמו מרן
Member
כבר אמרתי מי שיקרא כל שנה את ההקדמה ללוח יראה דברים
ואפי' ראיתי שביתד נאמן במדור רשות הרבים העירו ע"ז לפני כשנה או שנתיים
ואפי' ראיתי שביתד נאמן במדור רשות הרבים העירו ע"ז לפני כשנה או שנתיים
אפילו, כאילו זה משהו חשוב...
ובפרט שכדאי שתכתוב מי העיר, גם אני יכול לכתוב שם...
כמדומה שהיה זה על סוף זמני הצומות, שהקדים הזמן מ-25 דק' אחרי השקיעה ל-17 דק'
מעיקרא מאי קסבר והשתא מאי קסבר?
צודק בכל מילה, אבל בשלחן ערוך שלנו כתוב שצריך להסתכל בשמים ולא בשעון (עי' שו''ע סי' רל'ה וסי' רצ'ג)
מי שטוען שאינו נכנס בסוגיות לגופו של עניין, הרי שכל הויכוח הוא עניין השקפתי מבחינתו, וצריך להעביר את האשכול הזה לפורום לענייני השקפה
בברכה, כל טוב
נערך לאחרונה:
נדב
Member
ופוק חזי דלית דחש לה והמנהג פשוט דלא כר"ת ואף המחמירים כר"ת מודים שאין הלכה כן ורק לחומרא בעלמא ותינוק שנולד בשבת אחר צה"כ של הגאונים מלים אותו בשבת בעוד שלר"ת חייב סקילה, ומדליקים נרות שבת כחצי שעה לפני השקיעה שלר"ת הוא קודם פלג המנחה והוא ברכה לבטלה לרוב מהפוסקים, ומתפללים ערבית אחר צה"כ של הגאונים ואין מי שחוזר על ק"ש לחוש לר"ת או לכה"פ לכוין בק"ש שעל המטה
אור תורה טבת תשנ"ה סימן מ"א
אין שום קשר בין מחלוקת רבנו תם והגאונים, לבין מחלוקת הגר''א והפר''ח והב''ח (מה שמכונה היום 'מגן אברהם' ואינו מדויק, כי המג''א החמיר את זה רק לענין ק''ש, אבל לא לעניין שאר זמני היום; סוף זמן תפילה פלג וכו')
לפי הגר''א פלג המנחה יהיה שעה ורבע לפני השקיעה, אפי' לפי רבנו תם (כשיטת הלבוש שסובר כרבנו תם בצה''כ ובכ''ז מונה השעות מהנץ לשקיעה)
לפי הפר''ח והב''ח פלג המנחה יהיה שעה ורבע לפני צה''כ (וכן נראה דדעת מרן השו''ע, ויש לדון בזה).
ואם נלך לפי צה''כ של ר''ת - פלג המנחה יהיה כ-18 דקות לפני השקיעה, ולא 3 דק' כמו שטועים הרבה (אלא א''כ זמן ר''ת יהיה 90 דקות אחר השקיעה, שאז הפלג יהיה 3 דק' לפני השקיעה)
אבל אם נלך לפי צה''כ של הגאונים, פלה''מ יהיה בערך כ1:00 לפני השקיעה, בערך כמו החישוב של לוח 'אור החיים' או של 'עיתים לבינה' לפי הבא''ח (אם כי שם זה לפי צה''כ ד27 דקות ועה''ש ד90)
יש כאלה שכן מכוונים בקששעה''מ, אבל רובא דרובא דעלמא אכן לא מקפידים על זה...
נדב
Member
כל הראשונים כתבו לחשבון ר"ת פלג המנחה הוא ג' דק' קודם שקיעה ראשונה (הרמב''ן בתורת האדם ענין אבילות ישנה אות ק''ה, הרשב''א ברכות ב' ע''א, שיטה לר''א אלשבילי אביו של הריטב''א שם, הרא''ה שם כ''ז ע''ב, שיטמ''ק שם המיוחס לריטב''א כ''ז ע''א) והובא במג''א (סי' רס''א סק''י ובמחצה''ש שם), [וודאי שהרב הכותב לא ידע מכל הנך רבוותא שלא היה אומר על כל הראשונים והמג''א שכולם טעו].
והחשבון פשוט פלג המנחה הוא שעה ורבע קודם הלילה וצה''כ הוא ע''ב דק' אחר השקיעה הראשנה, ורק אם נאמר שפלג המנחה הוא שעה ורבע קודם שקיעה שניה יותא שהוא כ18 דק' קודם השקיעה שלנו, אבל זו דעה דחויה וכל הפוסקים סוברים או לחשב קודם צה''כ או לחשב קודם שקיעה ראשונה, והמג''א הבין בדברי הלבוש שהוא קודם שקיעה שניה אבל כבר עמדו ע''ז האחרונים שהוא טעות והלבוש גופיה כתב במקום אחר הדיא שקיעה ראשונה.
ואכן יש הסוברים לחשב פלג קודם השקיעה אבל אחר שדעת השו''ע אינה כן וכך היא דעת כל הראשונים ולא מצאנו בראשונים דעה מפורשת לא כן ודאי שעיקר הדין לבני ספרד כן וכמו שפסקו פוסקי ספרד, והגם שיש שנהגו אחרת כמוזכר בכה''ח מ''מ הדעה הרווחת לחשב מצה''כ כמו שפסקו הבא''ח האול''צ והגרע''י, וע''כ הדרא קושיא לדוכתה היאך מברכים ברכה לבטלה כל ערב שבת.
הם לא טעו, הם חישבו את זמני היום מעה''ש ד-90 דק' עד צה''כ דר''ת של 90 דק' (!) ואז הפלג יוצא 3.5 דק' לפני השקיעה
זו לא עוד דעה דחויה, זה שיטת מרן השו''ע
זה אותה מחלקות לעניין סוזק''ש וסו''ז תפילה אם לחשב מעה''ש או מהנץ
והלבוש סובר כר''ת, א''כ יתכן לפי ר''ת שפלג המנחה יהיה כ2:30 שעות לפני צה''כ (!) וכן שיטת הפר''ח שצריך לחשב את כל זמני היום מעה''ש עד צה''כ חוץ מפלג המנחה שהוא מחשב 1:15 לפני השקיעה
זה לא מדויק, המנחת כהן סובר שהשו''ע סובר כמו הגר''א שמונים את שעות היום מהנץ לשקיעה, וה''ה לפלג המנחה שיהיה שעה ורבע לפני השקיעה, אבל המשנ''ב סובר ששיטת מרן השו''ע לחשב מעה''ש עד צה''כ (דר''ת)
אם מרן הגרע''י זצ''ל פסק שמותר ללכת לפי הגר''א בזמני היום נגד רוב פוסקי הספרדים (בא''ח כה''ח חיד''א אול''צ ועוד) בהכרח שהוא הבין שאין סתירה בין דעת הלבוש והגר''א לדעת השו''ע, כי זה גופא מחלוקת בדעת מרן אי ס''ל כהגר''א או כהמג''א
לפי הרמב''ם ור' יונה ועוד ראשונים בהכרח שהפלג יהיה 1:15 לפני השקיעה (לא זוכר בע''פ מקורות)
חכמי הספרדים שחישבו פלג המנחה - 1:15 לפני צה''כ, חישבו מעה''ש עד צה''כ (גאונים) וההבדל ביניהם לבין הגר''א הוא לכל היותר 15 דק', ובדר''כ הרבה פחות ... כי הבינו בפשטות שהשו''ע לא סובר כהגר''א בזמני היום
לחשב את כל זמני היום לפי הגר''א, ומאידך בפלג המנחה ללכת לפני צאת הכוכבים - זה תרתי דסתרי כפשוטו, אם כי היות ומשמע שכך סבר מרן הגרע''י זצ''ל מצאתי דרך ליישב את הסתירה, אם כי בדוחק קצת ועוד נאריך בכל זה בעז''ה ואין לי מספיק פנאי כעת
ישנם כמה ישובים:
א) מותר להדליק נרות שבת, בזמן שהחמה בראש האילנות שהוא 30-35 דק' לפני השקיעה (עי' באות ו')
ב) אין הכי נמי, אבל לא אמרינן סב''ל במקום מנהג
ג) קיימא לן כהגר''א והלבוש והמנחת כהן, כמו שסומכים עליהם לעניין דרבנן כמו סוף זמן תפילה (אכן דעת האול''צ והבא''ח להחמיר לכתחי' לחשב סוז''ת וכו' מעה''ש עד צה''כ) כדעת מרן הגרע''י והכה''ח שבדרנן אפשר להקל
ד) אין הכרח גמר לומר שהשו''ע סבר כהמג''א, אף שהמ''ב כתב כן ואיפושהו בילקוט יוסף כתב הרב שליט''א (אינני זוכר היכן) שאין הכרח לומר שדעת מרן כהמגן אברהם וסיעתו
ה) יש פוסקים שסוברים שניתן להדליק נרות שבת לפני פלג המנחה - מ2:00 לפני צה''כ, ובנידון דידן - כ50 דק' לפני השקיעה
ו) מי שמדליק 30 דק' לפני השקיעה שפיר קעבד אף לשיטות שזה לפני פלג המנחה, כיון שמדינא דגמ' מי שמסופק צריך להדליק הנרות בזמן שהחמה בראש האילנות (וכן פסק מרן בשו''ע) שי''א שזה 5-15 דק' לפני השקיעה, אבל הדעה הרווחות שזה 30-40 דקות לפני השקיעה
דרך אגב, לוח אור החיים נוקט שזמן ק''ש של המג''א יש לחשב לפי צאת הכוכבים דרבנו תם, ואם רוצים לחשב לפי הגאונים צריך להקדים בכ20 דקות לפחות
נדב
Member
היאך שעה ורבע שהוא 75 דק' קודם 90 דק' אחר השקיעה יוצא 3.5 דק' קודם השקיעה אתמהה
נדב
Member
באף מקום לא תמצא דדעת השו''ע לחשב קודם שקיעה שניה ופשטות דעת מרן לחשב קודם צאת הכוכבים ולגר''א והלבוש קודם שקיעה ראשונה [לגר''א שקיעה של הגאונים וללבוש קודם שקיעה ראשונה] אבל לחשב קודם שקיעה שניה זו שיטה דחויה
נדב
Member
זו קושיא על כל שיטת ר''ת והתירוץ הדחוק אד לתרץ דברי ר''ת הוא לומר שאדמומית חמה בראש האילנות, או כמ''ש הרמב''ן שללא בקיאים יש הרחקה יתרא, אבל אנו כולנו בקיאים ע''פ לוחות שנה ושעונים והאיך הותר לנו לקבל שבת קודם לכן בעוד שמבואר בפוסקים שקבלה קודם פלג המנחה אינה כלום.
נדב
Member
זה גופא מה שהוכחתי דלית דחש לה לר''ת הגם טענת הגרי''ז דהלא המנהג לברך נגד ר''ת.
נדב
Member
רבים הסוברים דברכה לבטלה דאורייתא
עקיבא שמעוני
New member
כמובן שכל זה לא נכון בעליל. ראה מה שהאריך בזה בירחון האוצר פ''ד לאורך ולרוחב שו''ר שציינו אליו כבר למעלה, עי''ש שמברר שהמנחת כהן הוא אבי שיטת הזמניות בזמני הנשף וכתב כן לפי סברתו שכן המציאות, והמ''ב כותב שהגר''א סובר זמניות כי הגר''א כותב שהולכים לפי אופקים, והרי בזמנינו שהכל יודעים שהצורה לברר את הנשף היא לפי המעלות לית דין צריך בושש שזה כוונת הגר''א והרי גם המנח''כ רצה להגיע למציאות שהרי בעיקר נסמך שם על המציאות, הרב ליאור דהאן בהשגות עליו -אם הבנתי נכון- טוען לו שיש כאן איזה גדר של 'שיעורי חכמים כך הם' לשער בזמניות אפילו נגד המציאות. והוא טוען לו מכנגד שאם היה כזה חז''ל אפשר לשמוע. אבל אין כזה חז''ל. גם בדבר המנהג שם הוא טוען על זה בתוקף עי' שם כל דבריו.
מה שטענו למעלה שלעתים לבינה יש חזרות, יש חזרות בעצם הנושא ויש בפרטי הנושא. הויכוח המרכזי בינו לבין הרב בניזרי הוא האם להתייחס למציאות או לא. ובזה הוא מעולם לא חזר בו. לגבי תעניות זה ויכוח בין הגרימ''ט לבין הגרא''י זילבר אם ללכת אחרי צאה''כ הנראה או אחרי ג' רבעי מיל ובתחילה הוא סבר כמחמירים אך בשלב מסויים הוא קיבל את דעתו של הרב בורנשטיין ז''ל (זמנים כהלכתם) שטען בתוקף שבעיקרון לפי שיטת הגאונים והגר''א היה צריך להוציא תענית בשקיעה אלא שאנו חוששים לסברת הגר''א בהלכות מילה שלא עושים תרתי לקולא כרבי יהודה וכרבי יוסי. (להקל כפי בין השמשות של ר' יהודה לקולא) ולכן מג' רבעי מיל כבר אפשר להקל ולא צריך להמתין לצאה''כ הנראה.
נערך לאחרונה:
נושאים דומים בפורום
