ידוע המימרא הנ"ל "הדור הדור ואל תצטרך לבלדור", ומצינו בהרבה ספרי רבותינו מהראשונים (לכאורה) ועד האחרונים שהליצו החכמים בענין זה, ויש שכתבו שמקור הדברים מהגמ', וכידוע אינו מוזכר בגמ', אלא נזכר בספר הפליאה (דף י"ז), וכן האברבנאל בפירושו על מסכת אבות (פ"ה מט"ו), וכן בספר מעשה טוביה (לר' טוביה הרופא, בהקדמתו לפרק ערוגת הבשם), בתפארת ישראל (בפירושו על אבות פ"א בבועז), במגדל עוז ליעב"ץ, וכן בעוד בהרבה מקומות ואכמ"ל. ונחלקו חכמי ישראל במשך הדורות מהו הצמח הנכסף, יש שאמרו שהוא החילתית, כ"כ הפר"ח (ביו"ד סו"ס נ"א) ועוד, ויש שכתבו שהוא אפילו הקפה הידוע. ויש דעה שלישית שהוא מין אגוז הדומה לקשיו שגדל בסביבות ההימלאיה ונקרא היום אגוז הסימון, שככל הנראה השימוש העדכני באגוז היה לסמן כביסות וכדו'. ואחר הבדיקה הקצרה בזה נזכרתי, שבנעורי ראיתי בבית הבחירה למאירי (בסוף הוריות) מרקחת כיצד להשתמש בבלדור, וז"ל בקיצור: ויקח האנקארד"י והוא הבלאדו"ר דרכמא וחצי. עכ"ל. וכן מצאתי בספר הברית (מ"ו פ"ד) וז"ל: וגם גדל שם בלזו"ר שטוב לזיכרון הנקרא אני קארדו. ע"כל. וכן כתב בספר מעשה טוביה הרופא (מקורו לעיל), ובערוך, וכן בעוד כמה מקורות שקראו לבלדור אנקראד"ו או קרוב ממש לשם זה.
וידוע שהיו כמה וכמה מחכמי ישראל שהשתמשו בזה והיו ידועים בזיכורנם הפלאי, כדוגמת החיד"א שידוע המעשה עליו עם אמו של מהרי"ט אלגזי, וכבר העיד בזה בעל ספר לקט הקציר שביודעו ובמכירו קאמר ואמ"א, וכן עד לדורנו ר' יעקב קצין זצ"ל בעל ספר קציני אר"ץ שתה בצעירותו (כנראה), וכמו שהעיד בספר רביד הזהב (ח"ב צריך לחפש היכן), שנפגש עמו בחו"ל ואימת את הסיפור שהוא שתה אך זה הזיק לו במעיים, וכן ידוע הרב סתהון ועוד ועוד (ויש גם כמה שמועות שאכמ"ל).
וחשבתי לעצמי שזהו "בינגו" מצאתי מסורת בת כמעט 900 שנה ואילך מרבותינו מהו הצמח המדובר, ומעתה עושים סוף לחלישות הדעת שכמה שחוזרים לא זוכרים, שהוא הצמח הנקרא אניקארד"ו ורק צריך אותו לחפש, ולאחמ"כ ראיתי שהצמח הנז' (בדעה השלישית), שמו בלטינית אנקרדיו"ם anacardium והוא צמח רעיל שהיה משמש לזיכרון בימי הביינים.
ומצו"ב תמונתו, ולפי המסורת הנ"ל פשוט וברור שהוא הבלאדור. ואפשר לקנותו מהודו ע"י משלוח מאד בזול.
שאלתי ובקשתי מחו"ר אם מן דהו יודע או מכיר כיצד "מתעסקים" עם הצמח הזה שלא יזיק, כמו איזה נטרופת שמומחה בצמחים בעולם וכד', או מכיר חכם אחד ששתה אותו ולא ניזוק.
כל הנ"ל עומד במעי כמה ימים והרגשתי חייב לשתף
וידוע שהיו כמה וכמה מחכמי ישראל שהשתמשו בזה והיו ידועים בזיכורנם הפלאי, כדוגמת החיד"א שידוע המעשה עליו עם אמו של מהרי"ט אלגזי, וכבר העיד בזה בעל ספר לקט הקציר שביודעו ובמכירו קאמר ואמ"א, וכן עד לדורנו ר' יעקב קצין זצ"ל בעל ספר קציני אר"ץ שתה בצעירותו (כנראה), וכמו שהעיד בספר רביד הזהב (ח"ב צריך לחפש היכן), שנפגש עמו בחו"ל ואימת את הסיפור שהוא שתה אך זה הזיק לו במעיים, וכן ידוע הרב סתהון ועוד ועוד (ויש גם כמה שמועות שאכמ"ל).
וחשבתי לעצמי שזהו "בינגו" מצאתי מסורת בת כמעט 900 שנה ואילך מרבותינו מהו הצמח המדובר, ומעתה עושים סוף לחלישות הדעת שכמה שחוזרים לא זוכרים, שהוא הצמח הנקרא אניקארד"ו ורק צריך אותו לחפש, ולאחמ"כ ראיתי שהצמח הנז' (בדעה השלישית), שמו בלטינית אנקרדיו"ם anacardium והוא צמח רעיל שהיה משמש לזיכרון בימי הביינים.
ומצו"ב תמונתו, ולפי המסורת הנ"ל פשוט וברור שהוא הבלאדור. ואפשר לקנותו מהודו ע"י משלוח מאד בזול.
שאלתי ובקשתי מחו"ר אם מן דהו יודע או מכיר כיצד "מתעסקים" עם הצמח הזה שלא יזיק, כמו איזה נטרופת שמומחה בצמחים בעולם וכד', או מכיר חכם אחד ששתה אותו ולא ניזוק.
כל הנ"ל עומד במעי כמה ימים והרגשתי חייב לשתף
