מתוך ה'מגדלות מרקחים':
וראיתי את הדם ופסחתי עליכם (יב יד)
במכילתא דרשב"י מה אני צריך "וראיתי", והלא הכל גלוי לפניו, אלא שלא יתן אלא על מקום הנראה לכל, ע"כ. והיינו שנותן את הדם על צד החיצון שבפתח, ולא על החלק הפנימי, וכן דעת ר' יצחק במכילתא דרבי ישמעאל, [ועי"ש דחכמים חולקים]. ושם מבואר הטעם שהדם ניתן על הצד החיצון שבפתח, כדי שיהיו המצרים רואים ומעיהן מתחתכים.
והנה באבן עזרא ובחזקוני כתבו דב' טעמים היו לנתינת הדם על המשקוף ועל המזוזות, חדא כדי שישחטו תועבת מצרים בפרהסיא, ועוד כדי להגן מהמשחית. והנה טעם המכילתא הנ"ל, הוא לפי הך טעמא של שחיטת תועבת מצרים בפרהסיא.
ונראה לומר בס"ד טעם גם לפי ענין השמירה מן המשחית, דגם מצד זה צריך להיות הדם דוקא מבחוץ, דהנה במנחות לג: אמרינן לגבי מזוזה, שאם הפתח הוא רחב, מצוה להניח את המזוזה בטפח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ, ובטעם הדבר אמר רבי חנינא מסורא, כי היכי דתינטריה, היינו כדי שיהיה כל הבית לפנים מן המזוזה ונשמר על ידה, כמ"ש רש"י שם והטור ביו"ד סי' רפ"ה. והנה כל ענין זה שהמזוזה היא שמירה על הבית, ילפינן לה במכילתא מסכתא דפסחא פרשה י"א בק"ו מדם פסח מצרים, "ומה אם דם פסח מצרים הקל שאינו אלא לשעה ואינו נוהג ביום ובלילה ואינו נוהג לדורות נאמר בו ולא יתן המשחית, מזוזה שהיא חמורה שיש בה עשרה שמות מיוחדין ונוהגת ביום ובלילה ונוהגת לדורות על אחת כמה וכמה שלא יתן המשחית". וא"כ כמו שבמזוזה צריך ליתן מבחוץ כדי שיהיה כל מה שלפנים הימנו בשמירה, כך בדם הפסח שהרי ממנו הוא נלמד, [ואפשר דרבי חנינא מסורא מהכא יליף לה, מהא דדם הפסח צריך להנתן כלפי חוץ].
וראיתי את הדם ופסחתי עליכם (יב יד)
במכילתא דרשב"י מה אני צריך "וראיתי", והלא הכל גלוי לפניו, אלא שלא יתן אלא על מקום הנראה לכל, ע"כ. והיינו שנותן את הדם על צד החיצון שבפתח, ולא על החלק הפנימי, וכן דעת ר' יצחק במכילתא דרבי ישמעאל, [ועי"ש דחכמים חולקים]. ושם מבואר הטעם שהדם ניתן על הצד החיצון שבפתח, כדי שיהיו המצרים רואים ומעיהן מתחתכים.
והנה באבן עזרא ובחזקוני כתבו דב' טעמים היו לנתינת הדם על המשקוף ועל המזוזות, חדא כדי שישחטו תועבת מצרים בפרהסיא, ועוד כדי להגן מהמשחית. והנה טעם המכילתא הנ"ל, הוא לפי הך טעמא של שחיטת תועבת מצרים בפרהסיא.
ונראה לומר בס"ד טעם גם לפי ענין השמירה מן המשחית, דגם מצד זה צריך להיות הדם דוקא מבחוץ, דהנה במנחות לג: אמרינן לגבי מזוזה, שאם הפתח הוא רחב, מצוה להניח את המזוזה בטפח הסמוך לרשות הרבים מבחוץ, ובטעם הדבר אמר רבי חנינא מסורא, כי היכי דתינטריה, היינו כדי שיהיה כל הבית לפנים מן המזוזה ונשמר על ידה, כמ"ש רש"י שם והטור ביו"ד סי' רפ"ה. והנה כל ענין זה שהמזוזה היא שמירה על הבית, ילפינן לה במכילתא מסכתא דפסחא פרשה י"א בק"ו מדם פסח מצרים, "ומה אם דם פסח מצרים הקל שאינו אלא לשעה ואינו נוהג ביום ובלילה ואינו נוהג לדורות נאמר בו ולא יתן המשחית, מזוזה שהיא חמורה שיש בה עשרה שמות מיוחדין ונוהגת ביום ובלילה ונוהגת לדורות על אחת כמה וכמה שלא יתן המשחית". וא"כ כמו שבמזוזה צריך ליתן מבחוץ כדי שיהיה כל מה שלפנים הימנו בשמירה, כך בדם הפסח שהרי ממנו הוא נלמד, [ואפשר דרבי חנינא מסורא מהכא יליף לה, מהא דדם הפסח צריך להנתן כלפי חוץ].
◆ ◆ ◆
והנה בקרא כתיב "ולא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר", ובבבא קמא ס. מבואר דהטעם הוא משום שניתנה רשות למשחית להשחית, ולכן הוצרכו להיות בתוך בתיהם. ויש לדקדק בלשון הכתוב איש "מפתח ביתו", דלכאורה תיבת "פתח" מיותרת, והוי ליה למימר לא תצאו איש מביתו עד בקר.
ויש לפרש דהנה בנדרים נו: הנודר מן הבית אינו אסור אלא מן האגף ולפנים, ולא מן האגף ולחוץ. וכן מבואר בפסחים פה: לגבי איסור לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה, דמן האגף ולחוץ לא מיקרי בית. אמנם מבואר שם שלגבי מצורע דכתיב ויצא הכהן אל פתח הבית, היינו אומרים דיכול לעמוד תחת המשקוף, וכתב הר"ן שם ד"ה שאני, דהיינו מן האגף ולחוץ, ונראה מזה ד"פתח הבית" כולל כל מה שתחת המשקוף גם מה שמן האגף ולחוץ. ויוצא מזה שיש חילוק, דהיכא דכתיב "בית" אינו כולל מן האגף ולחוץ, שאינו בכלל הבית, אבל היכא דכתיב "פתח הבית" גם מן האגף ולחוץ הוא בכלל "פתח הבית".
ומעתה לגבי איסור יציאה מפתח הבית שפיר קאמר לא תצאו איש מ"פתח ביתו", להורות שמותר היה להיות אף בעובי הפתח מן האגף ולחוץ, ואילו היה נאמר אל תצאו מן הבית היה אסור לעמוד שם. והטעם משום דכתיב "ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף", והיינו דמלבד שלא יתן המשחית לבוא אל בתיכם, נאמר ג"כ ופסח ה' "על הפתח" דהפתחים עצמם ג"כ היו שמורים. ולכן איסור היציאה היה רק אל מחוץ לפתח, אבל בכל עובי הפתח עצמו היה מותר להיות גם מן האגף ולחוץ.
ולפי זה אתי שפיר מה שכתבנו שהוצרך הדם להיות על הצד החיצון של הפתח דוקא, בכדי שגם שם יהיה שמור מן המשחית, משום דכל עובי הפתח עצמו ג"כ בכלל השמירה, וכמו שנתבאר.
