• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • בשורה משמחת: בעז"ה עומד לצאת לאור בימים הקרובים ילקוט יוסף ברכות חלק א' החדש. מחיר מוזל לקבוצות הנרשמים מראש (כגון כוללים, קהילות, בתי כנסת וכדו'), לפרטים והרשמה יש לפנות למרכז למורשת מרן במייל: y@moreshet-maran.com

הופעה מעורבת בצמד מילים מכובסות "ישיבה מש(פ)חתית"

דמה שהיו נוהגים פעם לשבת בישיבה מעורבת בחתונות באופן שאחד רואה את השני, זה היה מחמת הדוחק בלבד, שמחמת כמה סיבות ותואנות לא יכלו לעשות שיהיה מחיצות ביניהם, והראיה שתמיד היה עזרת נשים וגברים, ומעולם לא שמענו שהיו יושבים יחד בתפילה שהיו רואים אחד את השני חלילה וחס, ורק שפעם לא יכלו לעשות כן באירועים מחמת אלפי סיבות, שלא היה בידם לעשות מחיצות, ובפרט לפני עשרות שנים שלא היה אלא כמה אולמות בודדים בבעלות חילונית לגמרי, שלא אפשרו זאת ועוד

בבתי כנסת נהגו לעשות מחיצה מאז ומקדם, ויסודו בדברי חז"ל, שעשו בביהמ"ק תיקון גדול. עד שכתבו הפוסקים שאסור להתפלל כשאין מחיצה, והדברים פשוטים לכל בר דעת.

באירועים זה שונה ואכמ"ל, ונהגו בפשטות שלא להפריד. ואין צורך להמציא סיבות מהגורן ומהיקב, אלא פשוט לא הפרידו... וכעת אכשר דרא והתעוררו בזה (בעיקר בגלל שהתדרדרו לריקודים מעורבים) וב"ה אין בנמצא אירוע חרדי ללא הפרדה.
 
עברתי על המקורות שכתבת בתחילת הדיון, ולענ"ד אינו מספיק
שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ב סימן יד -
אבל אם יודע שהוא יבוא לידי הרהור יש לו למנוע מללכת אז אם אין נחוץ לו, ואם מוכרח לילך אז ג"כ לעבודתו אין לאסור לו אף בכה"ג, ויתחזק להסיח דעתו מהן ולהרהר בדברי תורה כעצת הרמב"ם שם הי"ט וע"ז יוכל לסמוך ולילך לעבודתו. ואם יודע שטבעו רע ויבוא מזה לידי קישוי אבר אסור לו לילך אז גם לעבודתו. אבל ח"ו לאדם להיות כן דבא זה מבטלה כדאיתא בכתובות דף נ"ט על האשה וה"ה על האיש וצריך לעסוק בתורה ובמלאכה ולא יהיה כך.

גם הרב זילבר התיר רק בשעת הדחק.
שו"ת שלמת יוסף זה תשובה ומר' יוסף ראזין הרוגוטשובר. וכל השאלה היתה שנוגעים בגד בבגד, ולא נגיעה בבשר.
בספר אלא ד' אמות כתב בשם הגרח"ק שבלבד שלא יביט בה.
הציץ אליעזר דיבר על הליכה אחר אשה, מטעם שרגילות הנשים ברחוב וקלקלתם היא תקנתם שאין כל כך חשש הרהור. וכן הגרש"ז כתב דומה לזה, והיקל לדבר מצוה ע"ש.

כל זה הוא בהכרח ושעת הדחק, אבל לעשות לכתחילה מאן יאמר לן דמותר.
וחוץ מזה, כיוון שהדבר מקובל בציבור לא לעשות דברים כאלו (כפי שרואים שלכולם כאן נראה זה כדבר פסול) הו"ל פרצה. כפי שהקימו את האוטובוסים המהדרין שעל אף שכל הפוסקים התירו מעיקר הדין, בכל זאת דבר מבורך לעשות סייג למנוע הרהורים ותקלות כמה שאפשר.
 
עברתי על המקורות שכתבת בתחילת הדיון, ולענ"ד אינו מספיק
שו"ת אגרות משה אבן העזר חלק ב סימן יד -
אבל אם יודע שהוא יבוא לידי הרהור יש לו למנוע מללכת אז אם אין נחוץ לו, ואם מוכרח לילך אז ג"כ לעבודתו אין לאסור לו אף בכה"ג, ויתחזק להסיח דעתו מהן ולהרהר בדברי תורה כעצת הרמב"ם שם הי"ט וע"ז יוכל לסמוך ולילך לעבודתו. ואם יודע שטבעו רע ויבוא מזה לידי קישוי אבר אסור לו לילך אז גם לעבודתו. אבל ח"ו לאדם להיות כן דבא זה מבטלה כדאיתא בכתובות דף נ"ט על האשה וה"ה על האיש וצריך לעסוק בתורה ובמלאכה ולא יהיה כך.

גם הרב זילבר התיר רק בשעת הדחק.
שו"ת שלמת יוסף זה תשובה ומר' יוסף ראזין הרוגוטשובר. וכל השאלה היתה שנוגעים בגד בבגד, ולא נגיעה בבשר.
בספר אלא ד' אמות כתב בשם הגרח"ק שבלבד שלא יביט בה.
הציץ אליעזר דיבר על הליכה אחר אשה, מטעם שרגילות הנשים ברחוב וקלקלתם היא תקנתם שאין כל כך חשש הרהור. וכן הגרש"ז כתב דומה לזה, והיקל לדבר מצוה ע"ש.

כל זה הוא בהכרח ושעת הדחק, אבל לעשות לכתחילה מאן יאמר לן דמותר.
וחוץ מזה, כיוון שהדבר מקובל בציבור לא לעשות דברים כאלו (כפי שרואים שלכולם כאן נראה זה כדבר פסול) הו"ל פרצה. כפי שהקימו את האוטובוסים המהדרין שעל אף שכל הפוסקים התירו מעיקר הדין, בכל זאת דבר מבורך לעשות סייג למנוע הרהורים ותקלות כמה שאפשר.
דבריך ישרים ונכוחים למביני דעת, חזק ואמץ!
 
כל זה הוא בהכרח ושעת הדחק, אבל לעשות לכתחילה מאן יאמר לן דמותר.

לא הבנתי מדוע אתה מגיב כך אחרי שהדגשתי שוב שלא באתי להתיר לכתחילה שום דבר אלא תגובתי היתה על מה שהשמיצו כאן חזנים וקראו להחרמתם.

ועכ"פ התעלמת ממה שהבאתי מילק"י (שכתבת בשמו 'משמע') שכתב בפשטות דמעיקר הדין מותר, ומיבי"א שהביא כן מהלבוש, ומכך שגדולי עולם בדור הקודם ישבו במעורב בשמחות ואירועים.

אבל אם יודע שהוא יבוא לידי הרהור יש לו למנוע מללכת

הדבר פשוט שכל פעולה שאדם יודע שיכול לבוא ממנה לידי הרהור, צריך להימנע ממנה.

אבל הדברים אמורים לגבי ישיבה באוטובוס בצמוד לאשה, שנוגע בה ממש, וכן בעמידה באוטובוס שנדחקים זה בזה, ואת זה התירו בלית ברירה (כמובן לכל בר דעת) לא כנדון דידן דאיירי בהופעה שרוב היושבים הם גברים, ויש מיעוט נשים פה ושם היושבות ליד בעליהן, ואף אחד לא נצמד לאף אחת ח"ו.

וכל השאלה היתה שנוגעים בגד בבגד, ולא נגיעה בבשר.

אפילו על נגיעה בגד בבגד לא דיברתי, נגיעה בבשר מאן דכר שמיה?
 
אבל הדברים אמורים לגבי ישיבה באוטובוס בצמוד לאשה, שנוגע בה ממש, וכן בעמידה באוטובוס שנדחקים זה בזה, ואת זה התירו בלית ברירה (כמובן לכל בר דעת) לא כנדון דידן דאיירי בהופעה שרוב היושבים הם גברים, ויש מיעוט נשים פה ושם היושבות ליד בעליהן, ואף אחד לא נצמד לאף אחת ח"ו.
אני ממש מתפלא עליך, שים לב, אתה אמרת שמה שכתב המרא דאתרא דקרי"ס (שדיבר על המצב כיום באוטבוסים שנדחסים אחד על השני נשים וגברים כמו בהמות ר"ל) שזה דעת יחיד ולא דעת הפוסקים, ואתה כותב גם עכשיו שמתירים את זה בלית ברירה, ואין בזה בעיה לפי מה שהוכחת מהילקו"י, אז זה לא נכון תראה מהתשובות של הפוסקים והגר"ח שזה בעיה גדולה. וכל מה שהתיר הילקו"י זה רק בגד בבגד בנגיעה בעלמא, אבל שנדחקים מאיפה ההיתר שלך?
 
אני ממש מתפלא עליך שאינך שם לב להבדל. לשבת לידה מבלי לנגוע בה התירו מעיקר הדין, להידחק ולנגוע התירו בלית ברירה (ועל זה אמר רב קהילה בק"ס את מה שאמר), וענין הדוחק הוא באגרות משה שצוטט לעיל באופן חלקי.

וזה לשונו שם, "לדינא בנשים אחרות אף באשת איש ונדות ונכריות, ליכא איסור שלא בדרך תאוה לכו"ע, ולכן לא שייך לחוש מללכת בסאבוויי ובאסעס בשעת הליכה לעבודה שדחוקים ודחופים אנשים ונשים אף שלא יוכל ליזהר מנגיעה ודחיפה בנשים, דהנגיעה בלא מתכוין מחמת שא"א לו ליזהר אין זה דרך תאוה וחבה".
 
אני ממש מתפלא עליך שאינך שם לב להבדל. לשבת לידה מבלי לנגוע בה התירו מעיקר הדין, להידחק ולנגוע התירו בלית ברירה (ועל זה אמר רב קהילה בק"ס את מה שאמר), וענין הדוחק הוא באגרות משה שצוטט לעיל באופן חלקי.

וזה לשונו שם, "לדינא בנשים אחרות אף באשת איש ונדות ונכריות, ליכא איסור שלא בדרך תאוה לכו"ע, ולכן לא שייך לחוש מללכת בסאבוויי ובאסעס בשעת הליכה לעבודה שדחוקים ודחופים אנשים ונשים אף שלא יוכל ליזהר מנגיעה ודחיפה בנשים, דהנגיעה בלא מתכוין מחמת שא"א לו ליזהר אין זה דרך תאוה וחבה".
כל מה שהתיר האגרות משה זה רק באופן שאין לו דרך אחרת כמו ללכת לעבודה וללמוד שבדרך מפריעים לו נשים לעבור וצריך להידחק בהם, דבזה התיר באופן שאינו בודאי יבוא לידי הרהור, דא"א לבטל הכל בשביל זה, אבל באוטבוס מאן יימר לך דמותר, שמכניס עצמו לידי ניסיון, באופן שיכול לנסוע במונית או ברגל, מי התיר? וכמו שאמר הרב דקרי"ס שילכו ברגל!!! וגם שמתחילים להידחס יבקש מהנהג שיעצור וירד מהאוטובוס, איזה הגיון זה לומר לבחורי ישיבות ולאברכים שמותר להם לעלות לאוטובוס כזה שיודע שיכול להיות עמוס ודחוק, זה נגד הלכות מפורשות בש"ס, שלא ילך אדם אחרי אשה וכו' שאדם מכניס עצמו לניסון איזה היתר יש בזה, ובאופן כזה אמרינן "אין עצה ואין תבונה כנגד ה'". ופשוט!!!
 
סיפר לי כעת חכם אחד לפי תומו שרוצה להביא לשבת את אחד החזנים הנ"ל שיהיה חזן אצלו בביה"כ.
האם עפ"י ההלכה יש מקום להתיר שיהיה חזן ויוציא הרבים יד"ח??
 
חזור
חלק עליון