הוראה לשואלים לפי רבותיו של השואל או של המשיב והזכרת שם החולה בתפילה

אליהו חמוי

Active member

דע מה שתשיב

שאלה: הנשאל בדבר הלכה האם ישיב לפי מה שיודע ע"פ רבותיו שלו או לפי הוראת רבותיו של השואל?

תשובה: הנשאל בדבר הלכה יש לו להשיב לפי רבותיו של השואל כגון אם השואל ספרדי יש לו להורות כפי הוראת רבני הספרדים ואם הוא אשכנזי יש להורות כפי הוראת רבני אשכנז[1]

תפילה על החולה

שאלה: המתפלל על חבירו או לומד לעילוי נשמתו האם יזכירנו בשם אביו או בשם אמו?

תשובה: המנהג הוא שהמתפלל על חבירו לרפואה וכיוצ''ב מזכירו בשמו ושם אמו 'פלוני בן פלונית' וכאשר מזכירו לאחר פטירתו מנהג בני אשכנז להזכירו בשם אביו ומנהג בני עדות המזרח להזכיר הנפטר בשם אמו ומ''מ אין בדבר קפידא וכאשר אינו יודע יכול להזכירו בשם משפחתו או אפי' בשמו הפרטי[1]



[1] איתא בגמ' במסכת שבת [דף סו:] ''אמר אביי אמרה לי אם כל מנייני בשמא דאימא'' ופרש''י כל לחישות פלונית בר פלונית'' ע''כ ומבואר שבעת הזכרת שם האדם בקמעות ולחשים יש להזכירו בשם אמו ולפ''ז כתב החת''ס בתשובה [אבן העזר חלק ב סימן מא ד''ה והנה ראינו] והגרי''ח בשו''ת תורה לשמה [סי' שצט] דה''ה כאשר מתפללים על החולה לרפואה שיש להזכירו ג''כ בשם אמו ע''ש ומאידך יעויין בשו''ת לבושי מרדכי וניקלר [יו''ד ח''ב סי' קמט] שאדרבה שמעינן דדוקא בלחשים יש להזכיר בשם האם משא''כ בתפילה וכ''כ לדחות הגר''י משאש בשו''ת מים חיים [ח''א סי' סא] ע''ש וע''ע בשו''ת בצל החכמה [ח''ג סי' צא אות ד בהע'] מש''כ ליישב בזה
ומ''מ מצינו בדבר מקור נפתח מדברי רשב''י בספר הזהר [פ' לך לך דף פד.] עה''פ ''והושע לבן אמתך'' וז''ל ''וכי לא הוי בריה דישי איהו עד דאיהו אמר בשמא דאימיה ולא בשמא דאבוי, אלא הא אוקימנא דכד ייתי בר נש לקבל מלה עלאה לאדכרא. בעי למהך במילה דאיהי ודאי ועל דא אדכר לאימה ולא לאבוי'' ומבואר להדיא שכאשר האדם מתפלל על עצמו יש לו להזכירו בשם אמו שודאי ילדתהו ואמו היא ולא בשם אביו [דאינו אלא מטעם רוב עי' חולין יא:] והביאו דברי הזהר הנ''ל כמקור למנהג להזכיר בשם האם ברוח חיים פלאג'י [סי' תרה] ובכה''ח [סי' רפד ס''ק לח] וכיוצ''ב כתב המהרש''ל בים של שלמה [שבת שם] ''דוקא נקט פלוני בן פלונית שבני אדם מכירין האשה שהיא אם הולד יותר מאביו כך שמעתי'' [א.ה אולם אפשר שהוא טעם אחר ור''ל דהכי אורחא דמילתא דאנשים מכירים את האם יותר שרגילה לצאת עמו וכיוצ''ב יותר מאביו ומה''ט מזכירים את שם האם ויל''ע ושו''ר שכך הבין בדבריו בשו''ת מים חיים שם] וכן כתב טעם זה מדנפשיה בשו''ת כתבי אש [ח''א סי' ו ונדפס בסוף ספר מסדר חילוקי ושיטות לאביהם של בעל בצל החכמה ובאר משה] וביאר יותר דמאחר ואנו מתפללים או לומדים עבור אדם מסויים לכן יש לנו להזכירו באופן היותר ודאי דהיינו שם האם דאל''כ הרי שתפילתנו עלתה בתהו וגם הוי כדובר שקרים והניף ידו בשנית בשו''ת כתבי אש [ח''ב סי' כד] ע''ש
[א.ה גם הגרי''ח בשו''ת תורה לשמה הביא טעם זה בשם השמועה וכן הוא בספרו בן יהוידע ברכות נה. ד''ה אנא ושם כתב ע''ז ''ולא ניחא לי בזה ואדרבה יש בזה חילול כבוד שמזלזל באביו שעושהו בתורת ספק'' וכך כתב להעיר בזה מדנפשיה בשו''ת מים חיים שם ועי' בשו''ת יבי''א ח''ב סי' יא אות ב שהעיר בזה כיצד נעלמו מעיניו דברי הזהר הנ''ל ועי' שם בהע' 2 ועי' בשו''ת תורה לשמה מהד' אהבת שלום שם הע' 6 מש''כ לישב עפ''ד הגר''צ מלובלין]
ומלבד הטעם הנ''ל מצינו טעמים נוספים שיש להתפלל בשם האם כתב בשו''ת תורה לשמה [שם] משום שעל הרוב ימצא קטרוגי על האיש יותר מהאישה שאינה בכלל מצות עשה שהזמן גרמא עון ביטול תורה וקרי וגם אין המקטרגים מתקנאים בה כמו האיש ע''ש והובא בבן יהוידע שם וע''ש עוד מה שהוסיף וע''ע בשו''ת יבי''א שם ובחזו''ע אבילות [ח''א עמ' ו ד''ה ומה] ובשו''ת בצל החכמה [ח''צ סי' צא]
והיינו דוקא לענין תפילה על החי אבל לענין הזכרת נשמות הנפטרים יש בדבר חלוקי מנהגים שידוע שמנהג בני אשכנז בכה''ג להזכיר בשם האב 'פלוני בן פלוני' ומנהג בני עדות המזרח להזכיר אף בכה''ג בשם האם כמ''ש בספר גשר החיים [פל''א אות ב ס''ק י וע''ע שם פכ''ח אות ג] ובחזו''ע אבילות [ח''א עמ' שסח אות יג וכן הוא בשו''ת יבי''א שם אות ו] וכ''כ בעל ההפלאה בספרו פנים יפות [עה''ת ס''פ בהעלותך] ועי' בספר מנהג ישראל תורה [ח''א סי' קיט] בטעמא דמילתא וי''ל ע''ד גם במקור חיים לר''ר מרגליות [ע''ס חסידים סעי' רמב] הוכיח כן מכמה דוכתי וכתב לבאר עפ''ד הרמב''ן [ריש פ' תזריע] שהאב נותן את החומר והאם את הצורה ולכן כאשר מתפללים על בריאות הגוף מזכירים שם האם וכאשר מתפללים על עלית הנשמה מזכירים שם האב ועוד שחלק אמו בשר ודם בלה ונרקב וחלק אביו שהם העצמות נותר ממנו עצם הנסכא שממנו התחיה ולכך אחר המיתה אין להזכיר אלא שם האב ע''ש וע''ע בשו''ת תורה לשמה [שם סוף הע' 6]
ומנהג בני עדות המזרח כאמור הינו לזכיר אף הנפטר בשם אמו וכ''כ הכה''ח [שם] וי''ל דהוא ג''כ עפ''ד הזהר הנ''ל וטעמי התורה לשמה ודלא כמ''ש בזה בגשר החיים שם וי''ל ע''ד וע''ע בשו''ת שם משמעון פולאק [סי' כב] מה שהאריך בזה
ועכ''פ אין הדברים הללו לעיכובא אלא מהיות טוב עפמ''ש הזהר [וישלחי דף קסט] שהמתפלל יש לו לפרש דבריו בצורה מדוייקת ע''ש ועכ''פ אף אם אינו יודע שם אמו יכול להזכיר שם אביו ולהפך כמ''ש באורחות רבנו [הנמ''ח ח''א עמ' קכג אות עה] וע''ש בח''ד [עמ' רנג אות ב] שאם אין יודעים שם ההורים אפשר להזכירו בשם משפחתו וכיוצ''ב כתב בשו''ת יבי''א [שם אות ד] ושאף בשמו הפרטי לבד אפשר להזכירו ע''ש וע''ע בשו''ת בצל החכמה [ח''ד סי' לא אות ו] ודו''ק
ויש לציין למש''כ המקובל הרמ''ז בספרו שורשי השמות [אות לב] כי מהפסוק ''א-ל נא רפא נא לה'' יוצא שם קודש והוא אנרנ''ל ע''ש וטוב להזכיר פסוק זה בתפילה על החולה ויאמר א-ל נא רפא נא לפלוני בן פלונית וטוב שיכוון כונה זו.
וכן יש לציין למש''כ החיד''א בספרו נחל קדומים [בהעלותך על הפסוק אל נא] ''שמעתי משם הקדמונים דמשה רבנו ע"ה מסרו לו זה הסוד בשמים דכשיתפלל ויאמר ב' פעמים נא בתפלתו תקובל תפלתו ומשו"ה אמר אל נא רפא נא לה ויעתר לו ה' עכ"ד... ואחר זמן רב מצאתי הקדמה זו בס' מאמר מרדכי לרב אשכנזי דרושים על התורה ושם כתב דהטעם כי שני פעמים נא גימט' מיכאל עם הכולל ע"ש ודוק עכ''ל החיד''א וע''ע לו בפ' ואתחנן [עה''פ אעברה נא וכו']



[1] הנה בענין זה כתב בשו''ת עמק תשובה לאב''ד קאלרסבורג [ח''א סי' קיב] בזו הלשון ''שאם האוסרים אינם אוסרים מכח הכרעתם רק מכח שכן קבלו עליהם מדור דור וכענין האשכנזים וספרדים בזה היה נ''ל אם בא למשל ספרדי לשאול למו''ץ אשכנזי וכו' בודאי מן הנכון לשלוח אותו לשאול למו''ץ ספרדי ואם א''א לו אז היה נראה לי דמותר לפסוק לו להיתר כמנהגם ע''ש וכן כתב בשו''ת דברי מלכיאל [ח''ה סי' ק] וכ''כ בשו''ת אור לציון [ח''ג עמ' קה ד''ה ובן ספרד] שעל המורה להורות לפי רבותיו של השואל וכן הורה הגר"נ קרליץ בספרו חוט שני [הלכ' נדה סי' קפח עמ' צז בקונטרס בדין חכם שאסר] אלא ששם כתב שבדיני ממונות יש לדיין לדון לפי רבותיו כיון שהוא עושה הדין ע"ש ועי' בילקוט יוסף [שבת כרך א חלק שני קונטרס אחרון סימן בענף סח] שהביא דבריו וכתב שאף בעניני ממונות יש לו לדון לפי רבותיו של השואל כגון השו"ע או הרמ"א ע"ש [וע' עוד בעין יצחק ח"ג בסוף הספר תשובה בדין קים לי] גם בשו"ת מבשרת ציון [חלק א קונטרס ההוראה והפסיקה סוף סימן ז] להגרב"צ מוצפי כתב שיש למורה הוראות ליתן דעתו לאיזו קהילה ועדה משתייך השואל ויורה לו ההלכה כקבלתם ע"ש וע''ע בספר ללקוט שושנים [ח''ג עמ' ריח-ריט]
 
המנהג הוא שהמתפלל על חבירו לרפואה וכיוצ''ב מזכירו בשמו ושם אמו 'פלוני בן פלונית'
כמדומני שיש מהאשכנזים שמזכירים את שם האבא.
אני חשבתי שהחילוק הוא רק על נפטרים, אבל ברפואה לכו"ע מזכירים את האמא.
 
שר' חיים היה חולה התפללו עם שם האמא שר' ברוך אזרח היה חולה התפללו בן הינדא מלכא ולא שם האבא (ר' ישראךל)
לכן כתבתי "יש מהאשכנזים".
הליטאים באמת עושים ככה, ומזה תמיד הייתי יודע, אבל לאחרונה שמעתי אצל החסידים שמתפללים עם שם האבא, אך איני יודע אם זה תלוי במשהו מסויים או בחסידות מסויימת.
 
ליקוטי הלכות להרה"ק רבי נתן מברסלב זי"ע (הלכות ברכות השחר הלכה ג) בביאור פנימיות מנהג האשכנזים:
~ אות יח

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמַּזְכִּירִין שָׁם הָאֵם דַּיְקָא כְּשֶׁמִּתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלֶה, כִּי כָּל הַחוֹלַאַת שֶׁל הָאָדָם נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַחִלּוּף הַנַּ"ל שֶׁל בֶּן הַמֶּלֶךְ, שֶׁמִּתְגַּבֵּר ח"ו, בֶּן הָעֶבֶד עַל בֶּן הַמֶּלֶךְ, כִּי כָּל הַחוֹלַאַת הֵם בְּחִינַת מִיתָה, שֶׁהוּא הִסְתַּלְּקוּת הַכֹּחוֹת וְהַחִיּוּת. וְעִקַּר הַמִּיתָה נִמְשֶׁכֶת מִבְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הָעֶבֶד שֶׁמִּתְגַּבֵּר עַל הַבֶּן מֶלֶךְ עַל-יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, כִּי זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ וְזֻהֲמַת הָעֶבֶד הֵם בְּחִינָה אַחַת, בְּחִינַת אָרוּר הַנֶּאֱמַר בַּנָּחָשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת אָרוּר כְּנַעַן עֶבֶד עֲבָדִים, כַּמּוּבָא וּמִבְּחִינַת זֻהֲמָא זֹאת שֶׁהִיא זֻהֲמַת הָעֶבֶד, שֶׁהִיא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ מִשָּׁם נִמְשֶׁכֶת הַמִּיתָה, כַּמְבֹאָר בַּתּוֹרָה כְּשֶׁהִטִּיל נָחָשׁ זֻהֲמָא בְּחַוָּה אָז נִגְזַר מִיתָה עַל הָעוֹלָם, כִּי עִקַּר גְּזֵרַת הַמִּיתָה הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת הַחִלּוּף הַנַּ"ל עַל-יְדֵי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר בְּחִינַת בֶּן הָעֶבֶד עַל בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ, כִּי גּוּף וְנֶפֶשׁ הֵם בְּחִינַת בֶּן הָעֶבֶד וּבֶן הַמֶּלֶךְ כִּי הַנְּשָׁמָה הִיא חֵלֶק אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, בְּחִינַת בֶּן הַמֶּלֶךְ, בְּחִינַת ( שְׁמוֹת ד') בְּנִי בְּכוֹרֵי יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת ( שַׁבָּת קי"א) כָּל יִשְׂרָאֵל בְּנֵי מְלָכִים הֵם, בְּחִינַת ( תְּהִלִּים ב') ה' אָמַר אֵלַי בְּנִי אַתָּה וְכוּ', בְּחִינַת בֶּן הַנִּמְשָׁךְ מִמֹּחַ הָאָב כַּיָּדוּעַ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ( יְשַׁעְיָה מ"ו), "הַנְּשׂוּאִים מִנִּי רֶחֶם הָעֲמוּסִים מִנִּי בטן" כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ( בְּרֵאשִׁית ב'), "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים" וְאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ מאן דנפח מִתּוֹכוֹ נפח, כִּי הֵם חֵלֶק אֱלוֹקַ מַמָּשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֶּן, וְהַגּוּף הוּא בְּחִינַת עֶבֶד, כִּי הַגּוּף הוּא בְּחִינַת עֲשִֹיָּה גַּשְׁמִיִּית, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֶבֶד, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִֹיָּה וְעַבְדוּת וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּרָא אֶת הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל וְיַכְנִיעַ אֶת הַגּוּף לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה הָעֶבֶד לְגַבֵּי הַבֵּן, כִּי כְּמוֹ שֶׁהָעֶבֶד מְחֻיָּב לַעֲבֹד אֶת רַבּוֹ וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ, כְּמוֹ כֵן הַגּוּף מְחֻיָּב לַעֲבֹד אֶת הַנְּשָׁמָה וּלְבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה וְלַעֲשׂוֹת רַק רְצוֹן הַנְּשָׁמָה וְאִם לֹא הָיָה חוֹטֵא הָאָדָם הָיָה מִתְבַּטֵּל בְּחִינַת הָעַבְדוּת לְגַמְרֵי, כִּי עִקַּר הָעַבְדוּת נִמְשָׁךְ מִמַּה שֶּׁעוֹבְרִין עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה ח"ו, בִּבְחִינַת ( אָבוֹת פֶּרֶק ג') כָּל הַפּוֹרֵק מִמֶּנּוּ עוֹל תּוֹרָה נוֹתְנִין עָלָיו עוֹל מַלְכוּת וְעוֹל דֶּרֶךְ אֶרֶץ שֶׁהֵם בְּחִינַת עַבְדוּת, אֲבָל הַמְקַבֵּל עָלָיו עוֹל תּוֹרָה מַעֲבִירִין מִמֶּנּוּ עוֹל מַלְכוּת וְכוּ', כִּי אֵין לְךָ בֶּן חוֹרִין אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בַּתּוֹרָה וְכוּ' ( שָׁם פֶּרֶק ו') וְהַכְּלָל, שֶׁעִקַּר בְּחִינַת עַבְדוּת הוּא מִסִּטְרָא דְּגוּפָא וְעִקַּר בְּחִינַת חֵרוּת וּמַלְכוּת הוּא מִסִּטְרָא דִּנְשָׁמָה וְהָאָדָם נִבְרָא כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל הַגּוּף לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה וְהָעֶבֶד לְגַבֵּי הַבֵּן וְצָרִיךְ לְבַטֵּל הַגּוּף כָּל כַּךְ עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ לְטֶבַע הַנְּשָׁמָה מַמָּשׁ שֶׁיִּתְהַפֵּךְ מִגּוּף לְנֶפֶשׁ מֵעֶבֶד לָבָן, כִּי גַּם בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת יֵשׁ מִי שֶׁעוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת עֶבֶד וְיֵשׁ שֶׁהוּא בִּבְחִינַת בֵּן, כַּמּוּבָא, הַיְנוּ כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל כֹּחוֹ שֶׁהַגּוּף יַעֲשֶֹה רַק רְצוֹן הַנְּשָׁמָה, אֲבָל כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ לְהַגּוּף אֵיזֶה רֵיחַ מִתַּאֲווֹת הַגּוּף, רַק שֶׁמְּשַׁבֵּר תַּאֲוָתוֹ בִּשְׁבִיל רְצוֹן הַנְּשָׁמָה, שֶׁהוּא רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְעוֹבֵד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד, אַף-עַל-פִּי שֶׁזֶּה טוֹב מְאֹד אַשְׁרֵי לוֹ, אַף-עַל-פִּי-כֵן עֲדַיִן עֲבוֹדָתוֹ בִּבְחִינַת עֶבֶד דִּקְדֻשָּׁה, כִּי בְּוַדַּאי הוּא בִּבְחִינַת עֶבֶד, כִּי עֲבוֹדַת ה' נֶחֱשָׁב לוֹ לַעֲבוֹדָה וִיגִיעָה, כִּי רְצוֹן הַגּוּף אֵינוֹ נוֹטֶה לָזֶה רַק שֶׁמְּשַׁבֵּר רְצוֹן הַגּוּף בִּשְׁבִיל רְצוֹן הַבּוֹרֵא, עַל-כֵּן הוּא עֲדַיִן בִּבְחִינַת עֶבֶד, אֲבָל מִי שֶׁזּוֹכֶה לְשַׁבֵּר הַגּוּף לְגַמְרֵי בְּתַכְלִית הַבִּטּוּל עַד שֶׁהַגּוּף נִתְהַפֵּךְ לְנֶפֶשׁ מַמָּשׁ וְהוּא מְקַיֵּם, "וְאָהַבְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבֶךָ וְכוּ'"-בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, שֶׁגַּם הַגּוּף אוֹהֵב אֶת ה' וְעוֹשֶֹה רְצוֹנוֹ מֵאַהֲבָה, כִּי אֵין לוֹ שׁוּם תַּאֲוָה אַחֶרֶת וְאֵינוֹ רוֹצֶה שׁוּם רָצוֹן רַק מַה שֶּׁהוּא רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, אֲזַי נִקְרָא בְּחִינַת בֵּן, כִּי כָּל עֲבוֹדָתוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֵינוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם עַבְדוּת כְּלָל, כִּי אֵין זֶה עַבְדוּת אֶצְלוֹ כְּלָל, כִּי הוּא עוֹשֶֹה רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּאַהֲבָה שְׁלֵמָה בִּרְצוֹן הַגּוּף וְהַנֶּפֶשׁ, כִּי הַגּוּף נִתְהַפֵּךְ לְנֶפֶשׁ כַּנַּ"ל וְעַל -כֵּן בְּוַדַּאי אֵין שַׁיָּךְ לִקְרוֹתוֹ בְּשֵׁם עֶבֶד כְּלָל, כִּי עַבְדוּת אֵינוֹ נִקְרָא רַק מַה שֶּׁהוּא כְּנֶגֶד רְצוֹן הָאָדָם, אֲבָל מַה שֶּׁהוּא רְצוֹן הָאָדָם אֵינוֹ נִקְרָא בְּשֵׁם עַבְדוּת כְּלָל, לְמָשָׁל אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף אֵינוֹ נִקְרָא אֵצֶל הָאָדָם עֲבוֹדָה וִיגִיעָה כְּלָל מֵאַחַר שֶׁעוֹשֶֹה זֹאת מֵרְצוֹנוֹ, רַק כְּשֶׁצָּרִיךְ לְהַגְבִּיהַּ אֵיזֶה מַשֹּאוֹי כָּבֵד וְכַיּוֹצֵא נִקְרָא אֶצְלוֹ עֲבוֹדָה, וְכֵן עֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מֵחֲמַת שֶׁהַגּוּף אֵינוֹ מֻרְגָּל בָּזֶה נִקְרָא אֶצְלוֹ עֲבוֹדָה אֲבָל כְּשֶׁזּוֹכֶה לַהֲפֹךְ הַגּוּף לְנֶפֶשׁ מַמָּשׁ אֲזַי כָּל עֲבוֹדַת ה' אֵינוֹ נִקְרָא אֶצְלוֹ בְּשֵׁם עֲבוֹדָה כְּלָל, אַדְּרַבָּא, זֶהוּ עִקַּר חִיּוּתוֹ וְתַעֲנוּגָיו וְשַׁעֲשׁוּעָיו וְאֵין לוֹ שֵׁם תַּעֲנוּג וְשִֹמְחָה אַחֶרֶת בְּגוּף וְנֶפֶשׁ כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכֶה לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאוֹ יִתְבָּרַךְ:

~ אות יט

וּבֶאֱמֶת מַה שֶּׁאֵצֶל רֹב בְּנֵי הָאָדָם הַדָּבָר בְּהֵפֶךְ שֶׁאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה וּשְׁאָר תַּאֲווֹת הַגּוּף אֵינוֹ נִקְרָא אֶצְלוֹ עֲבוֹדָה וּמִצְוֹת וּמַעֲשִֹים טוֹבִים נִקְרָא אֶצְלָם עֲבוֹדָה וִיגִיעָה, זֶהוּ בְּעַצְמוֹ בְּחִינַת הַחִלּוּף הַנַּ"ל שֶׁנִּתְהַפֵּךְ בֶּן הַמֶּלֶךְ בְּבֶן הַשִּׁפְחָה עַד שֶׁסָּבְרוּ שֶׁבֶּן הַמֶּלֶךְ הוּא עֶבֶד ח"ו, וּבֶן הַשִּׁפְחָה הוּא מֶלֶךְ ח"ו, כְּמוֹ כֵן נֶהְפַּךְ הָאֱמֶת אֵצֶל הָעוֹלָם שֶׁמִּצְוֹת וּמַעֲשִֹים טוֹבִים, שֶׁהֵם רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ רְצוֹן הַנְּשָׁמָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת בֶּן מֶלֶךְ, זֶה נִקְרָא אֶצְלָם עַבְדוּת וּרְצוֹן הַגּוּף, שֶׁהוּא תַּאֲוַת הַגּוּף אֵינוֹ נִקְרָא אֶצְלָם עַבְדוּת כְּלָל, כְּאִלּוּ הָיָה הַגּוּף מֶלֶךְ ח"ו, עַל הַנְּשָׁמָה וּבֶאֱמֶת הַדָּבָר בְּהֵפֶךְ מַמָּשׁ, כִּי הַנְּשָׁמָה הִיא הַמֶּלֶךְ בֶּאֱמֶת וְהַגּוּף הוּא עֶבֶד וְכָל מַה שֶּׁהוּא רְצוֹן הַנְּשָׁמָה, שֶׁהֵם תּוֹרָה וּמִצְוֹת וּמַעֲשִֹים טוֹבִים, זֶה הוּא בְּחִינַת מֶלֶךְ, בְּחִינַת ( מִשְׁלֵי ח') בי מְלָכִים ימלוכו, וְאֵין זֶה נִקְרָא בְּשֵׁם עַבְדוּת כְּלָל כַּנַּ"ל וּמַה שֶּׁהוּא רְצוֹן הַגּוּף שֶׁהֵם תַּאֲוַת הַגּוּף, זֶהוּ עִקַּר בְּחִינַת עַבְדוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת עֲשִֹיָּה גַּשְׁמִיִּית שֶׁשָּׁם אֲחִיזַת תַּאֲוַת הַגּוּף שֶׁנִּמְשָׁכִין מִזֻּהֲמַת הָעֶבֶד, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כַּיָּדוּעַ וּצְרִיכִין לְבַטֵּל הַגּוּף לְגַבֵּי הַנְּשָׁמָה, לִשְׁבֹּר תַּאֲוַת הַגּוּף, שֶׁהֵם בְּחִינַת עַבְדוּת וּלְבַטְּלָם לְגַמְרֵי עַד שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַגּוּף לְנֶפֶשׁ מַמָּשׁ, עַד שֶׁהַגּוּף יַעֲשֶֹה רְצוֹן הַנְּשָׁמָה שֶׁהוּא רְצוֹן הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן טוֹב וְלֹא יִהְיֶה נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ לַעֲבוֹדָה כְּלָל, וְאָז נִתְבַּטֵּל בְּחִינַת הָעַבְדוּת לְגַמְרֵי וְזוֹכֶה לִהְיוֹת בִּבְחִינַת בֶּן זֶה עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת כַּיָּדוּעַ:

~ אות כ

וְאִם לֹא הָיָה חוֹטֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה אָדָם זוֹכֶה לְמַדְרֵגָה זֹאת בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַגּוּף לְנֶפֶשׁ מַמָּשׁ, עַד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה עֲבוֹדָתוֹ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת עֶבֶד כְּלָל רַק בִּבְחִינַת בֵּן כַּנַּ"ל, אֲבָל מֵחֲמַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה נִתְאַחֵז בּוֹ זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת זֻהֲמַת הָעֶבֶד כַּנַּ"ל, עַל-יְדֵי זֶה נִתְגַּשֵּׁם הַגּוּף עַד שֶׁצָּרִיךְ עֲבוֹדָה וִיגִיעָה גְּדוֹלָה עַד שֶׁיְּשַׁבֵּר תַּאֲווֹת הַגּוּף וְאָז אֲפִלּוּ כְּשֶׁעוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֲזַי עֲבוֹדָתוֹ עֲדַיִן בִּבְחִינַת עֶבֶד, כִּי נֶחֱשָׁב אֶצְלוֹ עֲבוֹדָה מֵאַחַר שֶׁצָּרִיךְ לְהַכְרִיחַ עַצְמוֹ לְשַׁבֵּר גּוּפוֹ שֶׁלֹּא נִזְדַּכֵּךְ עֲדַיִן לְהִתְהַפֵּךְ לְמַהוּת הַנֶּפֶשׁ מַמָּשׁ כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן נִגְזַר מִיתָה בִּשְׁבִיל זֶה כְּדֵי לְזַכֵּךְ וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הָעַבְדוּת, כִּי עִקַּר גְּזֵרַת הַמִּיתָה הוּא מֵחֲמַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, שֶׁהוּא זֻהֲמַת הָעֶבֶד כַּנַּ"ל, הַיְנוּ שֶׁעַכְשָׁיו אַחַר חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בֶּן בִּשְׁלֵמוּת שֶׁיִּתְהַפֵּךְ הַגּוּף לְנֶפֶשׁ מַמָּשׁ כִּי אִם אַחַר הַמִּיתָה שֶׁיִּתְבַּלֶּה הַגּוּף בֶּעָפָר וְיָקוּם בִּתְחִיָּה בְּגוּף זַךְ וְצַח שֶׁאָז יִהְיֶה בִּבְחִינַת בֶּן בְּגוּף וְנֶפֶשׁ, כִּי הַגּוּף יִתְהַפֵּךְ לִבְחִינַת הַנֶּפֶשׁ וְיִהְיֶה נִכְלָל בָּאֵין סוֹף בְּגוּף וְנֶפֶשׁ בְּרָצוֹא וָשׁוֹב כְּפִי מַה שֶּׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד, כִּי עַכְשָׁיו בַּגּוּף שֶׁלָּנוּ אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לִבְחִינַת בֶּן בִּשְׁלֵמוּת וּלְבַטֵּל בְּחִינַת הָעַבְדוּת וַאֲפִלּוּ צַדִּיקִים גְּדוֹלִים מְאֹד שֶׁזָּכוּ לְזַכֵּךְ גּוּפָם לגמר לְגַמְרֵי, אַף-עַל-פִּי-כֵן צְרִיכִין לָמוּת בְּעֶטְיוֹ שֶׁל נָחָשׁ בִּשְׁבִיל תִּקּוּן הָעוֹלָם לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן לְבַטֵּל בְּחִינַת הָעַבְדוּת מִן הָעוֹלָם:

~ אות כא

נִמְצָא, שֶׁעִקַּר בְּחִינַת הַמִּיתָה הוּא עַל-יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הָעֶבֶד עַל הַבֵּן הַגּוּף עַל הַנֶּפֶשׁ, שֶׁהוּא בְּחִינַת חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁעַל -יְדֵי זֶה נִגְזַר מִיתָה עַל הָעוֹלָם וְכַנַּ"ל וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ כָּל הַחוֹלַאַת, שֶׁהֵם בְּחִינַת מִיתָה הִסְתַּלְּקוּת הַחִיּוּת וְהַכֹּחוֹת כַּנַּ"ל שֶׁנִּמְשָׁךְ מֵהִתְגַּבְּרוּת הַגּוּף עַל הַנֶּפֶשׁ, כִּי עִקַּר הַחוֹלַאַת וְהַמִּיתָה הוּא מִמַּחֲלֹקֶת שֶׁבֵּין הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף שֶׁאֵינָם מִתְנַהֲגִים בְּמֶזֶג הַשָּׁוֶה עַד שֶׁמִּתְגַּבְּרִים הד' יְסוֹדוֹת ח"ו, עַד שֶׁאֵין הַנֶּפֶשׁ יָכוֹל לָדוּר עִמָּם יַחַד וּמַתְחִיל לְהִסְתַּלֵּק מֵהֶם וְכָל זֶה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁל הָעֶבֶד עַל הַבֵּן הַנַּ"ל שֶׁנֶּחְלְפוּ וְכוּ' כַּנַּ"ל, כִּי הד' יְסוֹדוֹת הֵם בְּחִינַת עֲבָדִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַתּוֹרָה "אָנֹכִי" בְּסוֹפָהּ ( בְּסִימָן ד' לִקּוּטֵי א', עַיֵּן שָׁם כב) וּבִשְׁבִיל זֶה כְּשֶׁמִּתְפַּלְּלִין עַל הַחוֹלֶה מַזְכִּירִין שֵׁם אִמּוֹ דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת שֶׁל הָאָדָם וְשֶׁל כָּל הַנִּבְרָאִים וְהַנּוֹצָרִים וְהַנַּעֲשִֹים הוּא עַל-יְדֵי הַשֵּׁם בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ, כִּי עַל-יְדֵי הַשֵּׁם שֶׁל כָּל דָּבָר נִמְשָׁךְ הַחִיּוּת לְתוֹכוֹ מֵחֵי הַחַיִּים וְגַם מֵחֵי הַחַיִּים אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ הַחִיּוּת כִּי אִם עַל-יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּבְיָכוֹל, כַּמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה "וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים הַסְתָּרָה וְכוּ'" ( סִימָן נ"ו), שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִמְשֹׁךְ הַחִיּוּת מֵחֵי הַחַיִּים כִּי אִם כְּשֶׁקּוֹרִין אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ שֶׁהוּא הַתּוֹרָה, עַיֵּן שָׁם כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בי' כְּלָל וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּי אִם עַל -יְדֵי שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד כְּמוֹ מֶלֶךְ גָּדוֹל שֶׁהוּא נִסְתָּר מִבְּנֵי מְדִינָתוֹ וְאֵין רוֹאִין אוֹתוֹ רַק יוֹדְעִין אוֹתוֹ עַל-יְדֵי הַשֵּׁם לְבַד, כְּמוֹ כֵן לֵית דְּיָדַע בך כְּלָל, רַק שֶׁאָנוּ יוֹדְעִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל -יְדֵי שְׁמוֹ לְבַד, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִצַּד רַחֲמָיו צִמְצֵם עַצְמוֹ בְּכַמָּה צִמְצוּמִים עַד שֶׁעָשָֹה לְעַצְמוֹ שָׁם בִּבְחִינַת ותעש לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה עַד שֶׁיְּכוֹלִין לֵידַע מִמֶּנּוּ עַל-יְדֵי שְׁמוֹ לְבַד. שֶׁיּוֹדְעִין אוֹתוֹ עַל-יְדֵי שְׁמוֹ שֶׁיֵּשׁ אָדוֹן מוֹשֵׁל וּמַנְהִיג אֶחָד יָחִיד וּמְיֻחָד וְכוּ' וּמִבְּחִינַת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה נִמְשָׁךְ הַחִיּוּת לְכָל הַבְּרוּאִים שֶׁבָּעוֹלָם עַל-יְדֵי שְׁמָם דַּיְקָא, כִּי כָּל דָּבָר מְקַבֵּל חִיּוּתוֹ עַל-יְדֵי שְׁמוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִשֵּׁם ה' הַמְחַיֶּה אֶת כֻּלָּם כַּנַּ"ל:

~ אות כג

וְהִנֵּה כְּתִיב ( שְׁמוֹת ג'), "זֶה שְׁמִי לְעוֹלָם וְזֶה זִכְרִי לְדוֹר דּוֹר" וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ( פְּסָחִים נ'), זֶה שְׁמִי לְעוֹלָם, כִּי לֹא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא, כִּי נִכְתָּב בהוי' וְנִקְרָא באד', אֲבָל לֶעָתִיד לָבֹא יִתְקַיֵּם, "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" שֶׁיִּהְיֶה נִקְרָא בהוי' כְּמוֹ שֶׁהוּא נִכְתָּב, אֲבָל עַכְשָׁיו צְרִיכִין לְהַעֲלִים עִקַּר עֶצֶם הַשֵּׁם שֶׁהוּא שֵׁם הוי' בָּרוּךְ הוּא וְאֵינוֹ נִקְרָא רַק באד' וּמִסּוֹד שְׁנֵי שֵׁמוֹת אֵלּוּ נִשְׁתַּלְשְׁלִין וְנִמְשָׁכִין בְּחִינַת שֵׁם הָאָב וְשֵׁם הָאֵם שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת נֶפֶשׁ וְגוּף, שֶׁהֵם בְּחִינַת אִישׁ וְאִשָּׁה, כִּי עִקַּר הִתְהַוּוּת הַגּוּף הוּא מֵהָאֵם. וְעִקַּר הַנֶּפֶשׁ הוּא מֵהָאָב אֲשֶׁר שָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן הֵם בְּחִינַת שְׁנֵי הַשֵּׁמוֹת הַנַּ"ל, הֵם בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה, יוֹם וְלַיְלָה וְכוּ' כַּיָּדוּעַ וּמוּבָן בַּסְּפָרִים וְאִם לֹא הָיָה חוֹטֵא אָדָם הָרִאשׁוֹן וְהָיָה זוֹכֶה לַהֲפֹךְ הַגּוּף לְנֶפֶשׁ עֶבֶד לְבֵן, הָיָה זוֹכֶה בְּחַיִּים חִיּוּתוֹ לְהַשִֹּיג שֵׁם הוי' בָּרוּךְ הוּא וְהָיָה זוֹכֶה לִקְרוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא נִכְתָּב כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד, אֲבָל עַכְשָׁיו אַחַר הַחֵטְא שֶׁשּׁוֹלֵט הָעֶבֶד ח"ו, בְּחִינַת זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ שֶׁנֶּאֱחַז בַּגּוּף, עַל-כֵּן צְרִיכִין לְהַעֲלִים שֵׁם הָעֶצֶם, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבְּלוֹ בְּזֶה הַגּוּף וְאִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ וּלְהַשִֹּיגוֹ עַתָּה כִּי אִם בְּשֵׁם הַכִּנּוּי שֶׁהוּא שֵׁם אד' שֶׁנִּקְרָא בּוֹ עַתָּה. וּבִשְׁבִיל זֶה מֻכְרָח הָאָדָם לָמוּת כְּדֵי שֶׁיִּזְדַּכֵּךְ הַגּוּף בֶּעָפָר וְאָז יָקוּם בִּתְחִיָּה בְּגוּף זַךְ שֶׁיִּהְיֶה הַגּוּף בִּבְחִינַת נֶפֶשׁ וְיִתְבַּטֵּל זֻהֲמַת הָעֶבֶד לְגַמְרֵי וְאָז נוּכַל לִקְרוֹתוֹ בְּשֵׁם הָעֶצֶם יִתְבָּרַךְ. וְעַל-כֵּן בֶּאֱמֶת הַמִּיתָה טוֹבָה גְּדוֹלָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ( בְּרֵאשִׁית רַבָּא פֶּרֶק ט'), "וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד"-זֶה הַמָּוֶת וְכוּ' כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה הָאָדָם עַל-יְדֵי זֶה לְהַכִּיר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בִּבְחִינַת שֵׁם הָעֶצֶם שֶׁעַתָּה אִי אֶפְשָׁר לִקְרוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּזֶה הַשֵּׁם כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן קֹדֶם הִסְתַּלְּקוּת שֶׁל הָאָדָם נִתְוַסֵּף בּוֹ חִיּוּת הַנֶּפֶשׁ וְעַל-יְדֵי זֶה נִסְתַּלֵּק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ( תְּהִלִּים ק"ד), "תוסף רוּחָם יִגְוָעוּן" כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַרְאֶה לָנוּ בָּזֶה שֶׁהַמִּיתָה טוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי אָז מַתְחִיל שְׁלֵמוּת תִּקּוּנוֹ שֶׁצָּרִיךְ לִזְכּוֹת לֶעָתִיד לְהַכִּירוֹ בְּתוֹסֶפֶת הַכָּרָה חֲדָשָׁה בִּבְחִינַת שֵׁם הָעֶצֶם יִתְבָּרַךְ וּמִשָּׁם נִמְשָׁךְ בְּחִינַת תוסף רוּחָם קֹדֶם הַהִסְתַּלְּקוּת, וְעַל-יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ נִסְתַּלֵּק הָאָדָם, כִּי עַכְשָׁיו בַּגּוּף הַזֶּה תֵּכֶף כְּשֶׁנִּמְשָׁךְ תּוֹסְפוֹת הַחִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מִשֵּׁם הָעֶצֶם הוּא צָרִיךְ לְהִסְתַּלֵּק, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל בְּחִינַת הַחִיּוּת הַנִּמְשָׁךְ מִשֵּׁם הָעֶצֶם בַּגּוּף הַזֶּה שֶׁל עַכְשָׁיו כַּנַּ"ל:

~ אות כד

וְעַל-כֵּן כְּשֶׁהָאָדָם הוּא חוֹלֶה, שֶׁהוּא הַתְחָלַת הַמִּיתָה שֶׁמַּתְחִיל הַנֶּפֶשׁ לְהִסְתַּלֵּק, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִבְּחִינַת תוסף רוּחָם יִגְוָעוּן כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה לְקַבֵּל לֶעָתִיד הַשָֹּגַת שֵׁם הָעֶצֶם וְכוּ' כַּנַּ"ל וּכְשֶׁאָנוּ רוֹצִין לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו שֶׁיַּחֲזֹר לוֹ כֹּחוֹ וְיִחְיֶה עוֹד בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי צְרִיכִין לוֹ עוֹד בְּזֶה הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיְּזַכֵּךְ גּוּפוֹ יוֹתֵר בְּזֶה הָעוֹלָם, "כִּי הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָן" כְּתִיב וְעַל-כֵּן צְרִיכִין רַחֲמִים שֶׁיַּאֲרִיךְ הָאָדָם שְׁנוֹתָיו בְּזֶה הָעוֹלָם כְּדֵי שֶׁיְּסַגֵּל מַעֲשִֹים טוֹבִים דַּי שֶׁיּוּכַל לִזְכּוֹת אַחַר כָּךְ לֶעָתִיד לְמַה שֶּׁיִּזְכֶּה וְכוּ', שֶׁהַכֹּל כְּפִי מַה שֶּׁטָּרַח בְּעֶרֶב שַׁבָּת בְּזֶה הָעוֹלָם, עַל-כֵּן כְּשֶׁאָנוּ צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ עַל הַחוֹלֶה אָנוּ מַזְכִּירִין רַק שֵׁם הָאֵם לְבַד וּמַעֲלִימִין שֵׁם הָאָב, כִּי שֵׁם הָאָב לְגַבֵּי שֵׁם הָאֵם שֶׁהוּא בִּבְחִינַת שֵׁם הָעֶצֶם לְגַבֵּי שֵׁם הַכִּנּוּי וְעַכְשָׁיו אָנוּ צְרִיכִין לְהַעֲלִים שֵׁם הָאָב בִּבְחִינַת זֶה שְׁמִי לְעוֹלָם כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסְתַּלֵּק ח"ו, עַל-יְדֵי רִבּוּי הָאוֹר, עַל-יְדֵי בְּחִינַת תוסף רוּחָם הַנִּמְשָׁךְ מִשֵּׁם הָעֶצֶם שֶׁמִּשָּׁם עִקַּר הַהִסְתַּלְּקוּת כַּנַּ"ל כִּי אָנוּ רוֹצִים שֶׁיִּתְצַמְצֵם הָאוֹר עוֹד וִיקַבֵּל הַחִיּוּת בְּדֶרֶךְ הַעֲלָמָה וְצִמְצוּם בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה עַל -יְדֵי שֵׁם הַכִּנּוּי שֶׁמִּשָּׁם נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל שֵׁם הָאֵם כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִחְיוֹת עוֹד וְלֹא יִסְתַּלֵּק עַל-יְדֵי בְּחִינַת תוסף רוּחָם וְכוּ' כַּנַּ"ל. וְעַל-כֵּן מַזְכִּירִין שֵׁם הָאֵם דַּיְקָא כַּנַּ"ל:

~ אות כה

כִּי כָּל זְמַן שֶׁאָדָם בִּבְרִיאוּתוֹ וְיֵשׁ שָׁלוֹם בֵּין הַנֶּפֶשׁ וְהַגּוּף, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֵׁם הָאָב וְשֵׁם הָאֵם אֲזַי הָעִקָּר הוּא שֵׁם הָאָב, כִּי הַבֵּן נִקְרָא עַל שֵׁם הָאָב דַּיְקָא, כִּי בַּאֲתַר דְּאִית דְּכָר נוּקְבָא לֹא אִדְכַּר תַּמָּן, כִּי עִקַּר הַחִיּוּת מִשֵּׁם הָאָב דַּיְקָא אֲבָל עַתָּה כְּשֶׁהָאָדָם חוֹלֶה ח"ו, שֶׁהוּא בְּחִינַת מִיתָה כַּנַּ"ל שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת תוסף רוּחָם, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה שֶׁל תוסף רוּחָם שֶׁנִּמְשָׁךְ מִבְּחִינַת שֵׁם הָעֶצֶם נִמְשֶׁכֶת וְנֶאֱחֶזֶת בְּשֵׁם הָאָב בְּיוֹתֵר, כִּי שֵׁם הָאָב בְּשָׁרְשׁוֹ הָעֶלְיוֹן נִמְשָׁךְ וְנִשְׁתַּלְשֵׁל מִשָּׁם כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן עַתָּה אֵין לְהַזְכִּיר שֵׁם הָאָב כְְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְעוֹרֵר בְּחִינַת תוסף רוּחָם ח"ו, שֶׁמִּשָּׁם הַהִסְתַּלְּקוּת ח"ו כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן עַתָּה צְרִיכִין לְהַעֲלִים דַּיְקָא שֵׁם הָאָב וּלִבְלִי לְהַזְכִּיר רַק שֵׁם הָאֵם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה נִמְשָׁךְ לוֹ הַחִיּוּת לְתוֹךְ הַגּוּף שֶׁיִּחְיֶה עוֹד בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁמְּקַבֵּל הַחִיּוּת מֵהַעְלָמַת שֵׁם הָעֶצֶם דַּיְקָא כַּנַּ"ל, כִּי בֶּאֱמֶת כְּלָלִיּוּת הַשֵּׁמוֹת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם, שֶׁהוּא הַחִיּוּת שֶׁלָּהֶם נִמְשָׁךְ רַק מִבְּחִינַת שֵׁם הַכִּנּוּי הַנַּ"ל, כִּי מִשֵּׁם הָעֶצֶם אִי אֶפְשָׁר עַכְשָׁיו לְקַבֵּל הַחִיּוּת בְּאִתְגַּלְיָא כִּי אִם בְּהֶעְלֵם גָּדוֹל וְעַל-כֵּן שֵׁם הָאָב וְשֵׁם הָאֵם שְׁנֵיהֶם יַחַד מְקַבְּלִין חִיּוּת מִשֵּׁם הַכִּנּוּי הַנַּ"ל, רַק שֶׁזֶּה יָדוּעַ שֶׁכָּל בְּחִינָה כְּלוּלָה מִכָּל הַבְּחִינוֹת, כַּמְבֹאָר בְּכִתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל כַּמָּה פְּעָמִים שֶׁכָּל שֵׁם וְכָל בְּחִינָה וְכָל סְפִירָה וְכוּ' כְּלוּלָה מִכָּל הַשֵּׁמוֹת וּמִכָּל הַבְּחִינוֹת וְעַל-כֵּן גַּם שֵׁם הַכִּנּוּי בְּעַצְמוֹ כָּלוּל מִבְּחִינַת שֵׁם הָעֶצֶם וְשֵׁם הַכִּנּוּי וְעַל-כֵּן שֵׁם הָאָב וְשֵׁם הָאֵם הַנִּמְשָׁכִין שְׁנֵיהֶם מִבְּחִינַת שֵׁם הַכִּנּוּי הֵם בִּבְחִינַת שֵׁם הָעֶצֶם וְשֵׁם הַכִּנּוּי, כִּי שֵׁם הָאָב לְגַבֵּי שֵׁם הָאֵם הוּא בִּבְחִינַת שֵׁם הָעֶצֶם לְגַבֵּי שֵׁם הַכִּנּוּי וְתָמִיד הָעִקָּר הוּא שֵׁם הָאָב שֶׁהוּא עִקַּר הַחִיּוּת וְכוּ' כַּנַּ"ל, אֲבָל בְּעֵת הַחוֹלַאַת שֶׁנִּתְעוֹרֵר בְּחִינַת תוסף רוּחָם שֶׁל לֶעָתִיד, שֶׁזֹּאת הַבְּחִינָה נִמְשֶׁכֶת בְּיוֹתֵר עַל-יְדֵי בְּחִינַת שֵׁם הָאָב שֶׁהוּא מְקַבֵּל תָּמִיד הַחִיּוּת מִשֵּׁם הָעֶצֶם בְּדֶרֶךְ הֶעְלֵם וְהֶסְתֵּר גָּדוֹל, וְעַכְשָׁיו נִמְשָׁךְ עָלָיו בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת, בְּחִינַת תוסף רוּחָם שֶׁל לֶעָתִיד שֶׁאָז יִהְיֶה עִקַּר הַחִיּוּת מִשָּׁם, אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם צְרִיכִין לְהִסְתַּלֵּק עַל-יְדֵי זֶה, כִּי אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל זֶה הָאוֹר בְּאִתְגַּלְיָא בָּעוֹלָם הַזֶּה כַּנַּ"ל, עַל-כֵּן כְּשֶׁרוֹצִין לְהִתְפַּלֵּל עַל הַחוֹלֶה צְרִיכִין לְהַעֲלִים שֵׁם הָאָב לְגַמְרֵי, כִּי אָנוּ רוֹצִין שֶׁיִּחְיֶה עוֹד בְּזֶה הָעוֹלָם וְעַל-כֵּן אָנוּ צְרִיכִין לְהַעֲלִים שֵׁם הָאָב שֶׁשָּׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת שֵׁם הָעֶצֶם שֶׁמִּשָּׁם בְּחִינַת תוסף רוּחָם, שֶׁעַל-יְדֵי זֶה הָיָה מִסְתַּלֵּק ח"ו, וְעַל-כֵּן אֵין מַזְכִּירִין רַק שֵׁם הָאֵם שֶׁשָּׁרְשׁוֹ מִבְּחִינַת שֵׁם הַכִּנּוּי כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ עָלָיו חִיּוּת בְּהַדְרָגָה וּבְמִדָּה בְּלִי תּוֹסֶפֶת רוּחַ כְּדֵי שֶׁיִּחְיֶה וְיַאֲרִיךְ יָמִים וְשָׁנִים עוֹד בְּזֶה הָעוֹלָם כְּדֵי לְתַקֵּן עוֹד מַה שֶּׁצָּרִיךְ לְתַקֵּן, אָמֵן וְאָמֵן:

~ אות כו

וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁמָּצָאנוּ בְּכָל סֵפֶר מְלָכִים שֶׁבְּכָל מַלְכֵי בֵּית דָּוִד מַזְכִּיר תָּמִיד שֵׁם אִמּוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, כִּי הַמַּלְכוּת הוּא בְּחִינַת שֵׁם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ( שְׁמוּאֵל ב' ח'), "ויעש דָּוִד שֵׁם" כִּי עִקַּר מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, שֶׁמֵּהֶם יֵצֵא מָשִׁיחַ, הוּא לְגַלּוֹת שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי מַלְכוּת דָּוִד מָשִׁיחַ, הוּא מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה, שֶׁהוּא מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא בְּחִינַת שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי מַלְכוּת הוּא בְּחִינַת שֵׁם כַּנַּ"ל וְעַל-כֵּן נִזְכָּר בְּכָל אֵלּוּ הַמְּלָכִים שֵׁם אִמָּם דַּיְקָא, כִּי עִקַּר הִתְגַּלּוּת שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּזֶה הָעוֹלָם עַתָּה הוּא עַל-יְדֵי בְּחִינַת שֵׁם הַכִּנּוּי דַּיְקָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׁם הָאֵם כַּנַּ"ל:
 
אין ספק שרוב ככל העולם מזכירים את שם האם, וכן הוא פשוט, וכך משמע מהגמ' וכו' וכו' והאריכו בדברים.
רק ציינתי דבר שהיה חידוש בשבילי שהתפללתי אצל החסידים והתעקשו להזכיר שם האבא ולא שם האמא.
 
חזור
חלק עליון