הלכות הקשורות לפסח מילקו''י ברכות ח''ג

[יוסף דהן]

למי יש דוגמ'?
כגון ברכת עוגיות קוקוס וכו'

 

[מ"ד]

למי יש דוגמ'?
כגון ברכת עוגיות קוקוס וכו'

כד. עוגיות קוקוס המצויות בפסח, הנעשים מגרגירי קוקוס סוכר וכו', מעיקר הדין מברכים עליהם ברכת "בורא פרי העץ". בפרט אם הקוקוס ניכר. אך רבים נהגו לברך על זה שהכל, מאחר שנעשה על ידי תערובת, בישול או אפייה, נשתנה מראיתו, ונשתנה טעמו. ומטעם זה נהגו לברך שהכל על ממתק "קוקוס". אך ממתק בוטנים עם סוכר פשוט שמברכים עליו האדמה, וכן על ממתק שומשום, שהבוטנים והשומשום ניכרים בעין. כד)

מה מברכים על ממתק "קוקוס"?​

כד) ולגבי ברכה על ממתק הקוקוס הוא ע"פ מה שכתבנו בענין ברכת הפלאפל והלדר, כן הוא הכא, וע' בהליכו"ע (ח"ב עמ' קא קג, חזו"ע ברכות, עמ' קלו) שנהגו לברך על פלאפל ו'לדר' ברכת 'שהכל נהיה בדברו' עפ"ד רבי יוסף ידיד הלוי בס' ברכת יוסף, שיש בזה חמש דברים לגריעותא, שנשתנה מראיתו, שהחומוס והמישמיש כתושים לגמרי ולא ניכרת צורתם, נשתנה טעמם, נשתנה שמם, נעשה ע"י בישול, ויש בהם תערובת דברים אחרים, שמוסיפים בו תבלינים וכו'. וא"כ ה"ה לגבי ממתק הקוקוס, שהוא טחון, ומוסיפים בו הרבה סוכרים וכו', ויש בו שינוי צורה, שינוי טעם, ע"י בישול, לפיכך המנהג לברך עליו שהכל. ואמנם אם בירך עליו בפה"ע יצא, דלא שיקר בברכתו. דסו"ס זה יצא מהעץ, ומה שלא מברכים עליו לכתחילה העץ, הוא מפני המנהג, ומהטעמים הנז'.

ובשו"ת שובה ישראל (ח"א סי' כו) כתב ששאל להגר"ש ואזנר על מה שמצוי כיום בשוק ממתק קוקוס העשוי מפרי הקוקוס, מרוסק ומעורב עם סוכר, וע"פ המבואר בסי' ר"ג ס"ז בשמים שחוקים מברכים עליהם את ברכתם הראויה להם, אף שאינם ניכרים, והסבירו הפוסקים שם, היות ורוב דרכן של הבשמים להאכל כשהם שחוקים, נשארים הם בברכתם הראויה להם. [ואף שהסוכר הוא הרוב כמבואר בפמ"ג הביאו המשנ"ב שם סקי"ג], וא"כ גם בנ"ד צריך לברך עליו בפה"ע בלי שום ספק. והשיבו בעל שבה"ל, כי אם יברר שרוב אכילת הקוקוס באופן זה, צריכים לברך בפה"ע, דהו"ל כבשמים, ומכ"ש אם ניכר בהם פירורי הפירות. ומחבר הספר הוסיף טעם לברך ע"ז בפה"ע, משני טעמים הנ"ל, האחד שרוב אכילת הקוקוס באופן זה, וגם שנחשב לניכרים פירורי הפירות, ומטע"ז בהני רקיקי קוקוס שרגילים בהם בימות הפסח יש לברך שהכל וכפי שאכן נוהגים, שכן אם נחשיב את פירורי הקוקוס בממתק הנ"ל כניכרים, הרי שרוב אכילת הקוקוס הוא באופן הניכר, וא"כ הני רקיקין בפסח שבהם אינו ניכר הפרי, ברכתם שהכל, שכן נאכלים רק בימי הפסח שהם מיעוטא דמיעוטא.

 

[בנימין לוריא]

ברכה אחרונה על עוגיות מקמח מצה שמורה - על מחיתה.

 

[נשיא מועצת חכמי התורה]

א. במבוא פלג המנחה בעמ' מ', כתב לגבי אמירת הלל בתפילת ערבית מבעו"י בליל פסח.
ב. עוד בעמ' מ', דן האם יכול להתחיל בד' כוסות בפלג המנחה.
ג. בעמ' סג, כתב גבי הכרפס והמרור שיש להיזהר מתולעים.
ד. בעמ' עד, כתב לגבי עוגיות קוקוס המצויות בפסח, שמעיקר הדין מברך עליהם בפה"ע, אך רבים נהגו לברך עליהם שהכל מאחר שנעשה על ידי תערובת, בישול או אפייה, נשתנה מראיתו, ונשתנה טעמו. ומטעם זה נהגו לברך שהכל על ממתק "קוקוס". אך ממתק בוטנים עם סוכר פשוט שמברכים עליו האדמה, וכן על ממתק שומשום, שהבוטנים והשומשום ניכרים בעין.
ה. בעמ' קכב הביא דברי הריטב"א הידועים (חולין קו.), ועפ"ד דן בכ"ו דוגמאות, ומתוכם בעמ' קכד גבי המברך על המרור ונאנס וכעת אינו יכול לאכול כזית, דן אי הוי ברכה לבטלה.
ו. בעמ' רמא, אם ידוע לו שהדגן בא מא"י כגון עוגה מקמח מצה שמורה משעת קצירה שבודאי היא מא"י, חותם "על הארץ ועל מחייתה". (וראה עוד בעמ' רמו ד"ה "ומעתה").
ז. בעמ' תרנב, כתב גבי מי שחלם חלום רע בער"פ אחה"צ, אינו רשאי להתענות תענית שעות עד חצות ליל פסח (כיום חול), כיון שמבטל את מצוות הלילה.