המושג קנין,

[תכל'ס]

הם שואלים מדוע צריך קניינים, הרי שנינו רוצים שהחפץ יהיה שלך

ולפי הנ"ל בהודעה הקודמת השאלה עדיין עומדת, כי זה ששנינו רוצים שהחפץ יהיה שלך לא הופך את זה לשלך לעולם.
ולזה צריך לומר (כמש"כ האחרו' שהבאתי בתחילת השרשור) שע"י הקניין נעשית גמירות דעת או שהוא ראיה לגמירו"ד וכנ"ל.

 

[יהויחז]

ולפי הנ"ל בהודעה הקודמת השאלה עדיין עומדת, כי זה ששנינו רוצים שהחפץ יהיה שלך לא הופך את זה לשלך לעולם.
ולזה צריך לומר (כמש"כ האחרו' שהבאתי בתחילת השרשור) שע"י הקניין נעשית גמירות דעת או שהוא ראיה לגמירו"ד וכנ"ל.

אך התשובה לשאלה זו היא שבאמת אין צורך להפוך את זה לשלי [אא"כ לאיסורים וכו'].

 

[ואזכה לחדש]

אני אחדד, הוא לא אמר שהקנין לא חל בלי מעשה, הוא רק אמר שבמקרה סטנדרטי אין שום נפק"מ אם הקנין חל או לא חל, כי בכלל אין ענין שהוא יחול, כ"ז נוגע למקומות שלן דיני תורה, או למקומות של איסורים, וכהערת הרב @פרי חדש.

אבל קיי"ל דמשפטי הממון מגדירים את הבעלות האיסורית, היינו שאם עפ"י משפטי הממון הפשוטים ל"צ קנין כאשר הם לא רבים, אז גם גבי איסורים.

 

[יהויחז]

אבל קיי"ל דמשפטי הממון מגדירים את הבעלות האיסורית, היינו שאם עפ"י משפטי הממון הפשוטים ל"צ קנין כאשר הם לא רבים, אז גם גבי איסורים.

כמדומה שלא תפסת את הנקודה.
כאשר אתה מתחיל ללכת ע"פ דיני תורה היינו שאתה מחפש מה ההלכה וכדו', ואה"נ שמצד הדין צריכים לעשות קנין. אך בחיי היום-יום, אם אתה לא מתכונן לריב עם החבר שלך על החפץ, ולא לקדש בו אישה, אין שום בעיה שתעביר את החפץ לחברך בלי קנין.

 

[אחד מאנש]

אין גם שום נפק"מ בשום דבר אם לא מבחינה הלכתית

 

[ואזכה לחדש]

אין גם שום נפק"מ בשום דבר אם לא מבחינה הלכתית

יש נפ"מ בהבנת הדברים שזה חלק ממצות ת"ת.

 

[יהויחז]

אין גם שום נפק"מ בשום דבר אם לא מבחינה הלכתית

אה"נ, אני רק באתי לענות לשאלה הנודעת למה צריכים קנינים, מה הבעיה שאני אתן מתנה לחבר שלי בלי שום קנין, והתשובה היא שכל עוד זה לא מגיע למישור ההלכתי באמת אין בעיה.