אני לא חושב שצריך להגזים
בעבר נשאלתי בעניותי בשאלה דומה לגבי בחור שחלק משערו הפך לבן ורוצה לצובעו או ללקט שערות שחורות מתוך לבנות וכיוצ''ב והאם יש לחוש בזה ללא ילבש ונודע מש''כ בזה מרן זצ''ל ביב''א חי''א
וגם אספתי בזה בס''ד דעות רבות של פוסקי הזמן דמתרים והדבר נחשב להסרת מום אינו בגדר לא ילבש ורבים מהפוסקים מקלים לצורך חתונה ע''י כדורים וכיוצ''ב והרש''ז אויערבך מתיר אף ללקוט ביד והן אמת כי רבים מחמרים וכל אחד כהוראת רבותיו יעשה
מעתה הברים ק''ו ומה הוצאת שער לבן משחור שמפורש בשו'ע דהוי בגדר לא ילבש אעפ''כ התירו כ''ש בנד''ד ומה גם שכת''ר בעצמו העיד שכך נתפשט
ואם נפשך לדון מצד בל תשחית פאת זקנך הרי שי''ל דלא גרע מהשרה ע''י משחה ועדיף טפי שאינו עושה מעשה ולא הוי אפי' כמספרים כעין תער אשמח לחות דעתו הרמתה
זאת ועוד לגבי השתלת שער הנסיון בזה הוא גדול בפרט אצל בחורים שהגיעו לפרקם וכל עוד לא יצאה הוראה ע''י חכמי הדור לאסור על מה יצא הקצף
לענין צביעת שער מצורף
שאלה: מי שיש בראשו שערות לבנות בודדות האם רשאי לגוזרם או לצובעם או שיש לחוש בזה לאיסור תורה של לא ילבש
תשובה: רבים מרבותינו האחרונים כתבו לאסורלגזור או לצבוע שערות לבנות מתוך השחורות אף בבחור צעיר ואף לצורך שידוכים ושיש לחוש בזה לאיסור תורה אא''כ עושה ע''י גוי או גלולת וכדורים והמיקל יש לו ע''מ לסמוך ונכון בזה להתיעץ עם חכם
[1]
[1] הנה חז"ל אסרו לאדם לצבוע שערותיו שהלבנו ואפי' שערה אחת וכן אסרו על האדם ללוקטם ושהעושה כן עובר בלאו דלא ילבש וכמבואר כל זאת בשו''ע יו''ד [סי' קפב סעי' ו] ויש לעיין בזמננו שרבים האנשים הנוהגים לצבוע שערותיהם שהלבנו בצבע שחור האם עדיין שייך בזה לא ילבש או והנה לענין השרת שער בית השחי ובית הערוה וכן הסתכלות במראה מצינו שנחלקו בזה רבותינו הראשונים כי בשו''ת הרשב''א [ח''ד סי' צ] כתב שאף שרבים נוהגי בזה האיסור עומד במקומו שאין חוטא נישכר ועי''ש בראייתו ושם כתב לחלוק ע''ד הגאונים שכתבו להתיר באופן שנשתנה הדבר להיות מנהג האנשים ע''ש והנה מדברי הרמב''ם מבואר שבכה''ג אין מכת מרדות בדבר אבל אכתי איסורא איכא וכמבואר בב''י [שם סעי' ב] והנה בשו''ע שם העתיק לשון הרמב''ם וכתב בשו''ת רב פעלים [ח''ג חיו''ד סי' יח] שדעת השו''ע כדעת הרמב''ם שאף בדבר שרבים נוהגים מ''מ איסורא איכא אולם ברמ''א שם נקט כדעת הגאונים וס''ל להתיר לגמרי בכה''ג וראה עוד בשו''ת יחו''ד ח''ו סי' מט ועוד ואכמ''ל ועכ''פ אף אי נימא שכן מנהג האנשים הרי שלדעת מרן אין להתיר בזה לכתחילה והנה בשו''ת שמש ומגן [ח''א יו''ד סי' יט] ובש''ת ישכיל עבדי [ח''ח או''ח סי' יז אות ו] כתבו בזה שמאחר וכיום כן דרך האנשים הרי שיש להקל בזה בבחור רווק לצורך נישאון וכיוצ''ב ע''ש וכן נראה מדברי הגרע''י בשו''ת יבי''א [חי''א יו''ד סי' יד] שכתב שמאחר וכן המנהג כיום אף בקרב הגברים המיקל בזה יש לו על מה לסמוך וע''ע בדעתו להלן
גם הגרש''ז אויערבך כתב להקל בזה מטעם אחר וזאת משום ששערות לבנות לבחור צעיר הרי הם כמום והמסירם אינו עושה כן לצורך יפוי ונוי אלא עמ' להסיר מום המינו ולכן יש להתיר בין לצובעם ובין ללוקטם כאשר אינו עושה עבור יופי אלא משום צער וכך כתב בתשובה שנדפסה בשו''ת מנחת שלמה [תניינא סי' פו אות ג בנמ''ח] וכן הוא בספר שלחן שלמה שבת [ח''ג עמ' שו אות ד] וכן הביא בשמו בספר נשמת אברהם [יו''ד סי' קפב ס''ק ב] וע' עוד בשו''ת שרידי אש מה שכתב והאריך בזה וצדד להקל ע''ש וראה עוד במש''כ הגר''י זילברשטיין בספרו חשקי חמד [שבעות ג.] וכן נראה נוטה דעת המנחת יצחק [ח''ו סי' פא] להקל בזה ובענין סברא זו דהוי כהסרת ממום עי' בשו''ת ישכיל עבדי [שם]
אולם יש לציין מאידך שדעת רבים מפוסקי הדור להחמיר בנידון זה אפי' בבחור צעיר ואפי' במקום צער או שידוכין ושאסור משום לא ילבש וכמו שכתב בשו''ת שבט הלוי [ח''ג סי' קיא ס''ק ג] ושם [ס''ק ב] כתב שיש לחלק בין השימוש במראה או העברת שער בית השחי שאינם בהכרח עבור יפוי ויש שעושים כן עבור הנוחות או משום צער וכיוצ''ב משא''כ הסרת שערות לבנות שכל העושה כן אינו עושה כן אלא מחמת נוי ויופי להראות צעיר יותר בין הנשים ובין הגברים בזה אף שנהגו האנשים אין להתיר ומטעם זה סתמו בזה הפוסקים ולא כתבו בעניו זה ההיתר שח מנהג האנשים ע''ש וכדבריו נקט הגר''י יוסף בשו''ת הראש''ל [ח''א יו''ד סי' ח אות ג] גם הגרע''י שהבאנו לעיל הדר הוא לכל חסידיו בסוף התשובה שם והעיר ע''ד השמ''ש ומגן שם דמינא ליה שכן נהגו העולם וע''ש בהערות העריכה שהגרע''י היה מורה ובא שאין להתיר בזה אא''כ במקום פו''ר ועי' גלולות וכן כתב בקובץ בבת עיננו שכן הורה הגרע''י להלכה ומעשה ע''ש [הנמ''ח ח''ה עמ' ב''קיב ושם נשאל לגבי בחור בשידוכים וזו לשונו "אין להתיר לגבר ליקוט שערות לבנות מתוך שחורות גם בזמן הזה ואין לזה שום היתר"] וכן הוא בשו''ת מעין אומר [ח''ד עמ' צא] גם בספר ידי כהן לא ילבש [פי''ד ס''ק טו] אסף בזה דעות אחרוני הזמן וציין שכך היתה הוראת החזון איש להחמיר בזה אף במקום שידוכים ושכ''כ בספר פאר הדור חיי החזון איש [ח''ד דף צב] וכ''כ בשו''ת תשובות והנהגות להחמיר בזה [ח''ד סי' קצה] וכן היתה הוראת הגרי''ש אלישיב [אשרי האיש יו''ד ח''א עמ' קמה] וכן צידד להחמיר בזה בשו''ת משנה הלכות [ח''ו סי' לו] ע''ש [ובענין מש''כ המנחת שלמה להתיר בזה דהוי כהסרת מום ע' במנחת יצחק שכתב שאין נחשבת הסרת מום אלא דבר חריג היוצא מגדר הטבע מש''כ בנ''ד שאפשר ע''פ דרך הטבע שאף בבחור צעיר ילבנו שערותיו ע''י עמל וטורח כעין שכתב הרמב''ם על ר' אלעזר בן עזריה [עי' ברכות כח:] לא חשיב כהסרת מום ועי' לעיל שאעפ''כ צידד להקל בזה]
והנה אף שרבים אוסרים בנידון דידן מ''מ כתבו האחרונים להקל בזה עי' גוי או גלולות שעל ידם יצבע שערו לשחור משום דהוי כגרמה ובמקום שידוכים או צער גדול יש להקל בזה ושכן עדיף לעשות אף לדעת המיקלים וכמו שכתב בספר שלחן שלמה בהערות שם ובשו''ת מנחת יצחק ובשו''ת יבי''א ובשו''ת הראש''ל שם וכן דעת הגרי''ש אלישיב [הובא בספר ידי כהן שם הע' 282] עי' בחוט שני [שבת ח''ד עמ' שפד] שלדעת הרמב''ם וסייעתו בסוברים שיש בדבר איסור תורה יש לאסור בזה אף במקום צער או פריה ורביה וכיוצ''ב ורק לסוברים דהוא איסור דרבנן יש להקל בזה ולפ''ד החוט שני כאשר עושה ע''י גוי או בגרמא דהוי דרבנן יש להתיר וכן כתב להדיא בשמו בספר לבושי בנימין עמ' כה הובא בידי כהן [שם בהע' 281]
וכל זה דלא כהאיגרות משה [יו''ד ח''א סי' פב] שכתב להחמיר בזה אף בגרמה ע''י תרופות ויש להוסיף שאף לדעתו יש לומר שבזמננו יש להתיר בזה כמו שכתב בספר מסורת משה [עמ' רמח] שסיפרו להגר"מ פיינשטיין זצ"ל שהיום התפשט שגם אנשים צובעים שערם והשיב דאם כן בכלל אין שום איסור וכדין הסתכלות במראה ועי' עוד בשו''ת מהרש''ם [ח''ב סי' רמג אות ד] בענין זה באריכות
