שלום וברכה
יש להתיר להביא ספר תורה לצורך קריאה בציבור בתנאי שיביאו את ספר התורה קודם התפילה איזה זמן ויניחו באיזה בית בדרך כבוד, ויחזירוהו לשם אחר התפילה, ולא יביאו ספר התורה בשעת הקריאה, ואם יש ספק אם יש צורך בשני ספרים לצורך קריאת התורה בשבת לשני מניינים שונים בו זמנית, יכולים להביא בדרך זו שני ספרי תורה, ובמידה ולא יצטרכו את שני הספרים יכולים להשתמש באחד לקריאה בשחרית של שבת ולשני בקריאה של מנחה שבת.
מרן השולחן ערוך (סימן קלה סעיף יד) כתב בני אדם החבושין בבית האסורין, אין מביאים אצלם ס"ת אפי' בר"ה ויוה"כ. והרמ"א (שם) כתב והיינו דוקא בשעת הקריאה לבד, אבל אם מכינים לו ס"ת יום או יומים קודם, מותר (אור זרוע הגהות אשרי פ"ג דברכות), ואם הוא אדם חשוב, בכל ענין שרי (שם). ובמ"ב (שם ס"ק מט) כתב שהאחרונים הסכימו דה"ה אם הכין מקום לס"ת באותו יום שיהא מונח שם יום או יומים דשפיר דמי, ובלבד שיניחה שם במקום שהכין קודם זמן הקריאה ובשעת הקריאה יוציאנה ויקרא בה ואח"כ יחזירנה לשם, דאז אין מינכר שהבאתה היתה לצורך קריאה בלבד אלא שקבע דירתה בכאן לאותו זמן.
ובילקוט יוסף (שם בהארה אות טז) כתב דכתבו באחרונים דלאו דוקא נקט יום או יומיים, וכמו שכתב בספר ילקוט יוסף חלק ז' (הלכות אבלות, עמוד קיד). ע"ש. ועיין בשערי אפרים (שער ט אות מג), ובשו"ת מהריא"ץ (סימן יא), שכתבו, שכוונת הרמ"א שאם מכינים ארון שישאר שם הספר תורה ליום או יומיים, ולא רק לקריאה עצמה, מותר. (ותיבת "קודם", שכתב הרמ"א נמחקת, או שכוונתו לומר שקודם הקריאה יכינו הארון). ע"ש. ואף שלדעת מרן השלחן ערוך שבאדם חשוב נמי אין מוליכין אצלו הספר תורה, בכהאי גוונא שאינו סמוך לקריאה בתורה, שפיר דמי. שוב ראיתי שכן כתב להדיא במטה יהודה עייאש (סימן תקפד סק"ג), שבכהאי גוונא שרי אפילו איניש דעלמא. ע"ש. וכל שכן כשמתפללים בבית האבל. ועיין באליה רבה שכתב, שלא נאסר הטלטול רק ליחיד, אבל רבים שאינם יכולים לבוא לבית הכנסת מותר לטלטל עבורם את הספר תורה, ע"ש. ולפיכך, מותר לטלטל הספר תורה להניחו בבית האבל. וכן פסקו להלכה הלבוש (סימן קלה), אמת ליעקב (דין הקמת ספר תורה ס"ק י), לדוד אמת (סימן ד אות י), חיי אדם (כלל לא אות טו), קיצור שלחן ערוך (סימן רג אות ל). ועיין בכף החיים (סימן קלה אות פג), שהביא לשון המהר"ם פדאוה להקל בכהאי גוונא. ע"ש. ומ"ש יום או יומיים אורחא דמילתא נקט. ע"ש. וכן כתב המגן אברהם, והפרי מגדים, והמשנה ברורה, כיעו"ש. [ובשלחן ערוך יו"ד (סימן שמד סעיף יח) איתא "וכל בני העיר מתפללים בבית האבל וכו', חוץ מקריאת התורה וכו', שקורין בבית הכנסת". והיינו באופן שאי אפשר להביא לשם ספר תורה שלא בסמוך לקריאה]. ועיין עוד בשו"ת תורה לשמה (סימן נח). ע"ש. ואמנם בספר מור וקציעה (שם) כתב לאסור גם באופן כזה, ולא הותר רק ביום הכיפורים שקראו בספר תורה ברוב עם, מה שאין כן להוציא הספר תורה לבית האבל, וכתב, וצריך לאזור חיל לבטל המנהג הלז ומה גם שמבואר ביורה דעה (סימן שדמ סעיף יח) שאפילו באבילות הנשיא צריך הקהל לילך לבית הכנסת לשמוע קריאת התורה. ע"ש. וכן כתב בברכי יוסף (סימן תרפה). ע"ש. אלא שהאחרונים העלו להקל בזה, כנ"ל, ומה שמבואר ביו"ד הנ"ל, הוא מפני הדין של בתי מדרשות בטלין, ואין קריאת התורה בבית הנשיא, או משום איסור שבת נגעו בה. וראה בשו"ת ארץ צבי (סימן לח). ע"ש.
וכ"כ בהערות איש מצליח שכ"פ החיד"א בספר לדוד אמת ועוד אחרונים, ושאף שכה"ח (אות פג) כתב שלפי דברי הזה"ק משמע שאף בכהאי גונא אסור . ועל פי זה אסר (באות עה) גם להוליך ספר תורה לבית האבל. ע"ש. נראה שהזה"ק איירי במעביר דרך גלות וצער, הא לאו הכי שרי. וכן פסק בשו"ת מכתם לדוד (או"ח סו"סי טו) והביאו ביב"א (ח"ז חאו"ח סימן נו).
ולכן נראה שאם יש ספק אם יש צורך בשני ספרים לצורך קריאת התורה בשבת לשני מניינים שונים בו זמנית, יכולים להביא בדרך זו שני ספרי תורה, ובמידה ולא יצטרכו את שני הספרים יכולים להשתמש באחד לקריאה בשחרית של שבת ולשני בקריאה של מנחה שבת.
בברכה רבה
