א.
ידוע שיטת התוס' בסוכה יז. שאויר הפוסל בשלושה וכן סכך פסול הפוסל בארבעה היינו דוקא אם הוא חולק את הסוכה לאורכה אבל אם לרוחבה זהתלוי האם יש הכשר סוכה וכו' עיי''ש וכמדומני שכך נפסק בשו''ע
אבל המאירי והמכתם מביאים בזה מחלוקת האם אויר שלושה או סכך פסול בארבעה באמצע הסוכה פוסל
ובאמת שבחידושי רבי אברהם מן ההר יד: מבואר חידוש עצום שלא רק שסכך פסול ארבעה פוסל את הסוכה אפילו אם הוא אינו חולק את הסוכה לאורכה אלא מבואר שם עוד חידוש שאפילו שהוא ברוח רביעית אין אומרים שנחשיב אותו כאילו הוא מחוץ לסוכה ויהיה כשר אלא פסול והדברים מופלאים
יש עוד הרבה מאד להאריך אבל עמד קנה במקומו
ב.
אבל אכתוב עוד נקודה מופלאה שהלא שיטת התוס' בסוכה יט שסכך פסול פחות משלושה אין ישנים תחתיו ואילו אויר פחות משלושה ישנים תחתיו היפך דעת רש''י ורוב הראשונים וביארו התוס' טעמם שבאויר יש לבוד ונחשב כאילו יושב תחת סכך כשר [וכמדומני שהפמ''ג נסתפק האם לבוד מתמלא מסכך כשר ]אבל סכך פסול אינו יושב תחת סכך כשר ולכן אין ישנים תחתיו אבל כ''ז בסוכה קטנה אבל בסוכה גדולה התוס' סוברים שבין אויר ובין סכך פסול פחות משלושה ישנים תחתיו והדברים צ''ב מאי שנא קטנה מגדולה וידוע לבאר שבסוכה קטנה א'א לצרף פחות משלושה כיון שיש לו איזה סוג של חשיבות שהרי נפיק מתורת לבוד כמבואר ברש''י אבל בסוכה גדולה שכבר יש שיעור סוכה בצד בזה אם יש סכך פסול פחות משלושה בצד הרי הוא מתבטל לסוכה ואפשר לישון תחתיו כיון שהוא חלק מהסכך הכשר ועוד מבואר בתוס' בסוגיא דנסר ופסל שסכך פסול בסוכה גדולה אפילו עד ארבעה אפשר לישון תחתיו וידוע שנחלקו הראשונים בזה.
ואכתוב בקצרה שהתוס' שמכשירים בסוכה גדולה עד ארבעה הם לשיטתם שס''ל שארבעה הוא מקום לכו''ע שהרי נחלקו רבה ודבי רב שרבה ס''ל שסכך פוסל בארבע אמות ולדבי רב בארבעה טפחים ומבואר ברש''י ובתוס' שמי שאומר ארבעה טפחים זה שיעור של מקום ורבה שס'ל ארבע אמות ס''ל שזהו שיעורא הלכה למשה מסיני אבל לא מצד הפלגת המקום שזה ארבעה וכמבואר היטב יז: ברש''י ובתוס' וכיון שלכו''ע עד ארבעה זה לא מקום בסכך פסול בסוכה גדולה אפשר לישון תחתיו כיון שאין שיעור מקום אבל הריטב''א למד שרבה ס''ל שארבע אמות זהו שיעור מקום א''כ ארבעה טפחים זה לא שיעור מקום ולכן הריטב''א לשיטתו ס''ל שיותר משלושה פסול כיון שזה לא נושא של מקום
ידוע שיטת התוס' בסוכה יז. שאויר הפוסל בשלושה וכן סכך פסול הפוסל בארבעה היינו דוקא אם הוא חולק את הסוכה לאורכה אבל אם לרוחבה זהתלוי האם יש הכשר סוכה וכו' עיי''ש וכמדומני שכך נפסק בשו''ע
אבל המאירי והמכתם מביאים בזה מחלוקת האם אויר שלושה או סכך פסול בארבעה באמצע הסוכה פוסל
ובאמת שבחידושי רבי אברהם מן ההר יד: מבואר חידוש עצום שלא רק שסכך פסול ארבעה פוסל את הסוכה אפילו אם הוא אינו חולק את הסוכה לאורכה אלא מבואר שם עוד חידוש שאפילו שהוא ברוח רביעית אין אומרים שנחשיב אותו כאילו הוא מחוץ לסוכה ויהיה כשר אלא פסול והדברים מופלאים
יש עוד הרבה מאד להאריך אבל עמד קנה במקומו
ב.
אבל אכתוב עוד נקודה מופלאה שהלא שיטת התוס' בסוכה יט שסכך פסול פחות משלושה אין ישנים תחתיו ואילו אויר פחות משלושה ישנים תחתיו היפך דעת רש''י ורוב הראשונים וביארו התוס' טעמם שבאויר יש לבוד ונחשב כאילו יושב תחת סכך כשר [וכמדומני שהפמ''ג נסתפק האם לבוד מתמלא מסכך כשר ]אבל סכך פסול אינו יושב תחת סכך כשר ולכן אין ישנים תחתיו אבל כ''ז בסוכה קטנה אבל בסוכה גדולה התוס' סוברים שבין אויר ובין סכך פסול פחות משלושה ישנים תחתיו והדברים צ''ב מאי שנא קטנה מגדולה וידוע לבאר שבסוכה קטנה א'א לצרף פחות משלושה כיון שיש לו איזה סוג של חשיבות שהרי נפיק מתורת לבוד כמבואר ברש''י אבל בסוכה גדולה שכבר יש שיעור סוכה בצד בזה אם יש סכך פסול פחות משלושה בצד הרי הוא מתבטל לסוכה ואפשר לישון תחתיו כיון שהוא חלק מהסכך הכשר ועוד מבואר בתוס' בסוגיא דנסר ופסל שסכך פסול בסוכה גדולה אפילו עד ארבעה אפשר לישון תחתיו וידוע שנחלקו הראשונים בזה.
ואכתוב בקצרה שהתוס' שמכשירים בסוכה גדולה עד ארבעה הם לשיטתם שס''ל שארבעה הוא מקום לכו''ע שהרי נחלקו רבה ודבי רב שרבה ס''ל שסכך פוסל בארבע אמות ולדבי רב בארבעה טפחים ומבואר ברש''י ובתוס' שמי שאומר ארבעה טפחים זה שיעור של מקום ורבה שס'ל ארבע אמות ס''ל שזהו שיעורא הלכה למשה מסיני אבל לא מצד הפלגת המקום שזה ארבעה וכמבואר היטב יז: ברש''י ובתוס' וכיון שלכו''ע עד ארבעה זה לא מקום בסכך פסול בסוכה גדולה אפשר לישון תחתיו כיון שאין שיעור מקום אבל הריטב''א למד שרבה ס''ל שארבע אמות זהו שיעור מקום א''כ ארבעה טפחים זה לא שיעור מקום ולכן הריטב''א לשיטתו ס''ל שיותר משלושה פסול כיון שזה לא נושא של מקום
נערך לאחרונה:
