א.
בגמרא לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור וכו' ולא כתוב בלשון חייב
אבל הרמב''ם והשו''ע העתיקו שזה חיוב גמור מדרבנן ואין מקום להוראת היתר
ובתשו' הרשב''א מבואר שגם מי שתורתו אומנתו ישלים עם הציבור ונראה שהמורה היתר לת''ח היה כבר אז.
ועין בחינוך שכתוב שיש חיוב אחד לשמוע קריאת התורה ויש חיוב ללמוד את התורה ביחידות שאז הוא יכול לפלפל בזה וזה חיוב גמור.
ובתשובות אגרו''מ מבואר בגודל החיוב וכתב שאפילו רשב'י שהיה פטור מתפילה היה חייב בשמו''ת.
ב.
בשו''ע כתוב שאפשר לצאת ידי תרגום ע''י לימוד רש''י וירא שמיים יצא ידי שניהם
ובמשנ''ב כבר כתוב נוסח אחר שכל אדם טוב שילמד רש''י כיון שיש פרשיות בויקרא שלא מבינים בלי רש''י ויש חיוב גמור להבין את התורה
[ושמעתי ממו''ר לתמוה ע''ד המשנ''ב שהלא אפילו פרשה אחת א''א להבין בלי רש''י]
ומאידך גיסא צריך לקרוא את התרגום כיון שהוא מתרגם את כל התורה.
וצריך לדעת שמי שקורא רק רש''י צריך במקום שרש''י לא מפרש את הפסוק צריך לקרוא את הפסוק עוד הפעם פעם שלישית [כיון שיש ענין ללמוד את התורה שלוש פעמים שניים מקרא ואחד תרגום וביש'ש כתב כיון שהתורה נמסרה בשלוש מקומות וכמדומני שהגרב''צ מוצפי האריך בזה מאד בספריו]
ובמגיד מפרשים הוכיח לרבינו הב''י שצריך ללמוד בעיון התורה .
ג.
צריך לקרוא פרשיותיו עם הציבור וצריך לדעת מה זה עם הציבור
לרוב הראשונים מהשבת הקודמת במנחה מתחיל הפרשה החדשה אבל יש שיטה בראשונים שרק מיום ראשון אפשר להתחיל. וזה הדין לכתחילה
[ויש בענינים שקוראים ביום שישי כידוע מהאריז''ל]
ד.
עד כאן למדנו על לכתחילה בקריאת שמו''ת מכאן ואיך נלמד על דעבד
שמגיע מנחה זה דיעבד
וצריך לדעת האם הכוונה לזמן מנחה גדולה שאז הציבור יכלים לקרוא את הפרשה הבאה ואולי הכוונה שתלוי מתי הוא מתפלל בפועל מנחה גדולה
ועכ''פ צריך להזהר לא להיות יהודי של דעבד שקורא שניים מקרא לאחר מנחה.
ה.
יש דיעבד הרבה יותר גדול שאם עבר שבת השו''ע מביא י''א שאפשר להשלים עד יום שלישי .
ובאמת שיש חוקרים בזה הלא הדין של יום שלישי זה בהבדלה שאם לא הבדיל יכול להבדיל עד יום שלישי
ויש לחקור האם זה דין תשלומין שיכול להשלים עד יום שלישי שניים מקרא ולפי''ז יש לדון שאול דוקא אם לא קרא בשוגג אבל במזיד לא יקרא או דלמא שאי''ז תשלומין אלא דס''ל שהשבת ממשיכה עד יום השלישי.
ובאמת שבהבדלה בשו''ע כתוב שאם שכח יכול להבדיל עד יום השלישי ובמשנ''ב כתוב שה''ה אם הזיד אבל החת''ס ס''ל שכיון שזה תשלומין דוקא בשוגג אבל במזיד אי''ז תשלומין ויש לפלפל בשמו''ת.
ו.
ויש דיעבד הרבה יותר גדול שזה הי''א האחרון שאפשר לקרוא עד שמח''ת
מלבד הרבה בעיות ששוכחים מה קראו ומה לא
ויש בזה נידון אם שכח איזה פרשה לא קרה ובפשטות כיון שהוא בוודאי חייב לקרוא א''כ יצטרך לקרוא את כל הפרשיות של התורה
וכמו דברי הש''ך שאם אדם בדק שתי בתים מחמץ ונכנס עכבר לאחד משתיהם צריך לבדוק את שתיהם ולא אומרים ספק דרבנן לקולא כיון ששני הבתים שלך הם מגיעם ונשאלים ביחד וחשיב כשני שבילין שא''א להקל בשניהם וגם בשניים מקרא כל הפרשיות תובעות ממך ואתה מחויב בכולם.
ז.
ויש עצה טובה לומר כל יום עלייה אחת בראשון עד שני וכו' וכך אתה יודע עד איפה אתה קורא.
ח.
ואם רוצה לקרוא בלילה יש בעיה ללמוד מקראויש ע''ז בכמה מקומות בחז''ל ע''ז אבל אי''ז איסור
אבל בליל שבת יש קדושה יתירה וגם מקילים במוצא''ש
והברכ''י מביא שגם בליל שישי אפשר להקל בלימוד המקרא
ועכ''פ רש''י אפשר בלילה בכל אופן כיון שזה תורה שבע''פ.
ט.
צריך לדעת האם מה שרש''י מביא בתורת הדקדוק האם זה מעכב בשמו''''ת?
ועוד יש לחקור האם כשרש''י מציין כמו שפירשתי במקו''א כמו בפקודי ששולח הרבה לויקהל האם חייב לפתוח את הפירוש בויקהל.?
יש חידוש מהגרנ''ק שכתב שתרגום צריך לקרוא בפה אבל רש'י לא צריך לומר בפה וסגי במחשבה וחידש שאם יוצא ברש''י חובת התרגום צריך להוציא בפיו גם דברי רש'י וצ''ע.
שמעתי ממו''ר שליט''א.
בגמרא לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור וכו' ולא כתוב בלשון חייב
אבל הרמב''ם והשו''ע העתיקו שזה חיוב גמור מדרבנן ואין מקום להוראת היתר
ובתשו' הרשב''א מבואר שגם מי שתורתו אומנתו ישלים עם הציבור ונראה שהמורה היתר לת''ח היה כבר אז.
ועין בחינוך שכתוב שיש חיוב אחד לשמוע קריאת התורה ויש חיוב ללמוד את התורה ביחידות שאז הוא יכול לפלפל בזה וזה חיוב גמור.
ובתשובות אגרו''מ מבואר בגודל החיוב וכתב שאפילו רשב'י שהיה פטור מתפילה היה חייב בשמו''ת.
ב.
בשו''ע כתוב שאפשר לצאת ידי תרגום ע''י לימוד רש''י וירא שמיים יצא ידי שניהם
ובמשנ''ב כבר כתוב נוסח אחר שכל אדם טוב שילמד רש''י כיון שיש פרשיות בויקרא שלא מבינים בלי רש''י ויש חיוב גמור להבין את התורה
[ושמעתי ממו''ר לתמוה ע''ד המשנ''ב שהלא אפילו פרשה אחת א''א להבין בלי רש''י]
ומאידך גיסא צריך לקרוא את התרגום כיון שהוא מתרגם את כל התורה.
וצריך לדעת שמי שקורא רק רש''י צריך במקום שרש''י לא מפרש את הפסוק צריך לקרוא את הפסוק עוד הפעם פעם שלישית [כיון שיש ענין ללמוד את התורה שלוש פעמים שניים מקרא ואחד תרגום וביש'ש כתב כיון שהתורה נמסרה בשלוש מקומות וכמדומני שהגרב''צ מוצפי האריך בזה מאד בספריו]
ובמגיד מפרשים הוכיח לרבינו הב''י שצריך ללמוד בעיון התורה .
ג.
צריך לקרוא פרשיותיו עם הציבור וצריך לדעת מה זה עם הציבור
לרוב הראשונים מהשבת הקודמת במנחה מתחיל הפרשה החדשה אבל יש שיטה בראשונים שרק מיום ראשון אפשר להתחיל. וזה הדין לכתחילה
[ויש בענינים שקוראים ביום שישי כידוע מהאריז''ל]
ד.
עד כאן למדנו על לכתחילה בקריאת שמו''ת מכאן ואיך נלמד על דעבד
שמגיע מנחה זה דיעבד
וצריך לדעת האם הכוונה לזמן מנחה גדולה שאז הציבור יכלים לקרוא את הפרשה הבאה ואולי הכוונה שתלוי מתי הוא מתפלל בפועל מנחה גדולה
ועכ''פ צריך להזהר לא להיות יהודי של דעבד שקורא שניים מקרא לאחר מנחה.
ה.
יש דיעבד הרבה יותר גדול שאם עבר שבת השו''ע מביא י''א שאפשר להשלים עד יום שלישי .
ובאמת שיש חוקרים בזה הלא הדין של יום שלישי זה בהבדלה שאם לא הבדיל יכול להבדיל עד יום שלישי
ויש לחקור האם זה דין תשלומין שיכול להשלים עד יום שלישי שניים מקרא ולפי''ז יש לדון שאול דוקא אם לא קרא בשוגג אבל במזיד לא יקרא או דלמא שאי''ז תשלומין אלא דס''ל שהשבת ממשיכה עד יום השלישי.
ובאמת שבהבדלה בשו''ע כתוב שאם שכח יכול להבדיל עד יום השלישי ובמשנ''ב כתוב שה''ה אם הזיד אבל החת''ס ס''ל שכיון שזה תשלומין דוקא בשוגג אבל במזיד אי''ז תשלומין ויש לפלפל בשמו''ת.
ו.
ויש דיעבד הרבה יותר גדול שזה הי''א האחרון שאפשר לקרוא עד שמח''ת
מלבד הרבה בעיות ששוכחים מה קראו ומה לא
ויש בזה נידון אם שכח איזה פרשה לא קרה ובפשטות כיון שהוא בוודאי חייב לקרוא א''כ יצטרך לקרוא את כל הפרשיות של התורה
וכמו דברי הש''ך שאם אדם בדק שתי בתים מחמץ ונכנס עכבר לאחד משתיהם צריך לבדוק את שתיהם ולא אומרים ספק דרבנן לקולא כיון ששני הבתים שלך הם מגיעם ונשאלים ביחד וחשיב כשני שבילין שא''א להקל בשניהם וגם בשניים מקרא כל הפרשיות תובעות ממך ואתה מחויב בכולם.
ז.
ויש עצה טובה לומר כל יום עלייה אחת בראשון עד שני וכו' וכך אתה יודע עד איפה אתה קורא.
ח.
ואם רוצה לקרוא בלילה יש בעיה ללמוד מקראויש ע''ז בכמה מקומות בחז''ל ע''ז אבל אי''ז איסור
אבל בליל שבת יש קדושה יתירה וגם מקילים במוצא''ש
והברכ''י מביא שגם בליל שישי אפשר להקל בלימוד המקרא
ועכ''פ רש''י אפשר בלילה בכל אופן כיון שזה תורה שבע''פ.
ט.
צריך לדעת האם מה שרש''י מביא בתורת הדקדוק האם זה מעכב בשמו''''ת?
ועוד יש לחקור האם כשרש''י מציין כמו שפירשתי במקו''א כמו בפקודי ששולח הרבה לויקהל האם חייב לפתוח את הפירוש בויקהל.?
יש חידוש מהגרנ''ק שכתב שתרגום צריך לקרוא בפה אבל רש'י לא צריך לומר בפה וסגי במחשבה וחידש שאם יוצא ברש''י חובת התרגום צריך להוציא בפיו גם דברי רש'י וצ''ע.
שמעתי ממו''ר שליט''א.
נערך לאחרונה:
