הערות והארות עמ"ס קידושין בע"ה

[דב״ש]

לח.

והוא הדין שינהגו ומה חדש כו׳

בשיטה קדמונית כתב ש״והוא הדין״ הוא כמו ״והדין נותן״ דהיינו קל וחומר.

האם מצינו לשון זה בעוד מקומות? בדרך כלל נקט הגמרא ״והלא דין הוא״ כו׳

 

[דב״ש]

קידושין מד.

אמר רב נחמן בר יצחק אנא לא רבי אבין ברבי חייא ולא רבי אבין בר כהנא אלא רבי אבין סתם למאי נפקא מינה למירמא דידיה אדידיה

לכאורה יש עוד נפקא מיניה לענין אמירת דבר בשם אומרו שמביא גאולה לעולם ועיין.

 

[אפי זוטרי]

קידושין מד.

אמר רב נחמן בר יצחק אנא לא רבי אבין ברבי חייא ולא רבי אבין בר כהנא אלא רבי אבין סתם למאי נפקא מינה למירמא דידיה אדידיה

לכאורה יש עוד נפקא מיניה לענין אמירת דבר בשם אומרו שמביא גאולה לעולם ועיין.

אולי המכוון בזה דכל מעלת האומר דבר בשם אומרו הינו לעצם זה שנוכל למירמא דידיה אדידיה
ואז ממילא תתברר השמעתתא מי אמרה ושוב נוכל לדעת האם השמועה הזו אמיתית
ולכן פשוט שהוא אומר למירמא דידיה אדידיה היא גופא הוא שהאומר דבר בשם אומרו

 

[דב״ש]

יישר כח! אולם לכאורה אי אפשר לפרש כן שהרי הרבה פעמים המימרא אינו דבר הלכה ומ״מ יש דבר בשם אומרו.

 

[אמונה ובטחון]

יישר כח עצום לרב @דב״ש על כל הדברי תורה שמעלה לכאן!
אשריך ואשרי חלקך, תמשיך הלאה לזכות את הרבים!

 

[אפי זוטרי]

אי אפשר לפרש כן שהרי הרבה פעמים המימרא אינו דבר הלכה ומ״מ יש דבר בשם אומרו.

אינה קושיא כי אמנם הרבה פעמים אינה הלכה ואז אין נפק"מ בדבר בשם אומרו אך יש נפק"מ באומר דבר בשם אומרו
ולפי מה שכתבתי הוא גופא גם המכוון במירמא דידיה אדידיה כדי שנגיע בסוף לתכלית שאמירת דבר בשם אומרו, והתבונן וראה.

 

[מתגעגע]

אמר רב נחמן בר יצחק אנא לא רבי אבין ברבי חייא ולא רבי אבין בר כהנא אלא רבי אבין סתם למאי נפקא מינה למירמא דידיה אדידיה
לכאורה יש עוד נפקא מיניה לענין אמירת דבר בשם אומרו שמביא גאולה לעולם, ועיין.

לכאורה גם כשאומר שמועה בשם 'רבי אבין" סתם, הרי זה אומר דבר בשם אומרו, ומביא גאולה לעולם אף שאינו יודע איזה רבי אבין, והקב"ה יודע למי כוונתו. וגם שהרי רבי אבין היה בבית מדרשם של ר"י ור"ל ור' זירא ור' אסי, והם בוודאי ידעו באיזה ר' אבין מדובר, א"כ אצלם הוא בשם אומרו בשלימות, ומיד כשיאמר מישהו למטה שמועה מפיו ירוצו אליו בשמחה במתיבתא דרקיעא ויאמרו לו הנה אומרים שמועה מפיך, ויהיו שפתותיו דובבות בקבר.​

 

[אפי זוטרי]

לכאורה גם כשאומר שמועה בשם 'רבי אבין" סתם, הרי זה אומר דבר בשם אומרו, ומביא גאולה לעולם אף שאינו יודע איזה רבי אבין, והקב"ה יודע למי כוונתו. וגם שהרי רבי אבין היה בבית מדרשם של ר"י ור"ל ור' זירא ור' אסי, והם בוודאי ידעו באיזה ר' אבין מדובר, א"כ אצלם הוא בשם אומרו בשלימות, ומיד כשיאמר מישהו למטה שמועה מפיו ירוצו אליו בשמחה במתיבתא דרקיעא ויאמרו לו הנה אומרים שמועה מפיך, ויהיו שפתותיו דובבות בקבר.​

אמנם נכון אבל לכאורה עיקר הנפק"מ היא בשבילנו שאנחנו נגיד דבר בשם אומרו
ומאי יהני לפי דבריך??

 

[מתגעגע]

אמנם נכון, אבל לכאורה עיקר הנפק"מ היא בשבילנו שאנחנו נגיד דבר בשם אומרו, ומאי יהני לפי דבריך??

אנחנו אומרים דבר בשם אומרו - 'רבי אבין' [ואפשר גם להוסיף 'רבי אבין שהיה בדורו של ר"י ור"ל'] - ואת השאר - אֶ֭קְרָא לֵֽאלֹקים עֶלְי֑וֹן לָ֝אֵ֗-ל גֹּמֵ֥ר עָלָֽי

 

[אפי זוטרי]

- ואת השאר - אֶ֭קְרָא לֵֽאלֹקים עֶלְי֑וֹן לָ֝אֵ֗-ל גֹּמֵ֥ר עָלָֽי

ועל זה בדיוק היתה שאלתו של הרב הנ"ל

 

[מתגעגע]

ועל זה בדיוק היתה שאלתו של הרב הנ"ל

והתשובה לשאלתו היא שאין נפק"מ לגבי מביא גאולה לעולם, כי הוא מביא גאולה לעולם גם כשאומר 'רבי אבין' סתם

 

[אפי זוטרי]

אולי המכוון בזה דכל מעלת האומר דבר בשם אומרו הינו לעצם זה שנוכל למירמא דידיה אדידיה
ואז ממילא תתברר השמעתתא מי אמרה ושוב נוכל לדעת האם השמועה הזו אמיתית
ולכן פשוט שהוא אומר למירמא דידיה אדידיה היא גופא הוא שהאומר דבר בשם אומרו

למעלת הרב @דב״ש:
שוב ראיתי במדרש שמואל על מסכת אבות שמבאר מעלת האומר דבר בשם אמרו כאחד מקנייני התורה וז"ל: "המ"ח והאומר דבר בשם אומרו: כי מי שאינו עושה כן רק גונב מאחרים ואומרם על שמו זה בודאי שלא יקנה קנין תורה אמנם כאשר לעולם יאמר דבר בשם אומרו אז יוכרח גם הוא להשתדל לחדש בתורה שום דבר לומר ג"כ משם עצמו וזהו סבה שישתדל להשלים את עצמו ולקנות קנין בתורה"
ולפי דבריו התירוץ הוא פשוט דכאן לא נפק"מ לומר בשם רבי אבין המדוייק כי העיקר שמזכיר שאינו מעצמו ומ"מ איכא נפק"מ למירמא דידיה אדידיה
כן נראה ע"ד אפשר.

 

[איש מבית לוי]

דף ה.

מה להנך שכן הנאתן מרובה כו׳

משמע מלשון הגמרא שכסף וביאה הנאתן מרובה משא״כ שטר הנאתו מועטת

אולם עיין רש״י ד״ה כסף וביאה הנאתן מרובה - אבל שטר אירוסין אין בו לה שום הנאה שהרי אין כתוב בו אלא הרי את מקודשת לי

מבואר מדבריו שאין שום הנאה בשטר וא״כ צ״ע קצת בלשון הגמרא והכי הול״ל מה להנך שכן נהנית משא״כ שטר…

אפשר לבאר שגם בשטר יש הנאה לצור ע"פ צלוחיתו [עיין ב"ב פרק הספינה וב"מ פרק שנים אוחזין] אלא דכיון שנוסח השטר קצר מאוד א"כ אינו ראוי אלא לצלוחית קטנה מאוד