הרב ש.ז רווח וכן בחוברת העדה החרדית העירו הערה שלא כ"כ ידועה.
בטחינה של הקמח המלא ברוב המפעלים מפרידים בין חלקי הגרעין ולבסוף מערבים. (ליתר דיוק ראה בתבואת השדה המצורף בעמ' קנג). וכיוון שנפסק בש"ע (שכד סעיף ג') שאם הפריד ואח"כ עירב אינו מצטרף לשיעור.
לכן כתבו שמחמת הספק יש להוסיף 15% על השיעור כדי לברך.
אך ראה בתבואת השדה עמ' קנד שאם לא הוסיף אין לפטור מחלה ע"ש כמה טעמים (לענ"ד העיקר כהטעם האחרון שמשמע מהראשונים שכל החסרון הוא שאין דרך להחזיר המורסן לאחר שניטל, אך כיום שיש דרך יתחייב. אך סו"ס כתב שם שלא כ"כ ברור מהו מורסן ומה סובין, ויש להוסיף שבפירוש המשניות להרמב"ם כתב הטעם שאין מצטרף 'לפי שאין המורסן חייב בחלה שהרי אמר ה' עריסותיכם דרך עיסה'. משמע שאף אם הרגילות לצרף כיון שאין המורסן חייב בחלה לא מצטרף).
בטחינה של הקמח המלא ברוב המפעלים מפרידים בין חלקי הגרעין ולבסוף מערבים. (ליתר דיוק ראה בתבואת השדה המצורף בעמ' קנג). וכיוון שנפסק בש"ע (שכד סעיף ג') שאם הפריד ואח"כ עירב אינו מצטרף לשיעור.
לכן כתבו שמחמת הספק יש להוסיף 15% על השיעור כדי לברך.
אך ראה בתבואת השדה עמ' קנד שאם לא הוסיף אין לפטור מחלה ע"ש כמה טעמים (לענ"ד העיקר כהטעם האחרון שמשמע מהראשונים שכל החסרון הוא שאין דרך להחזיר המורסן לאחר שניטל, אך כיום שיש דרך יתחייב. אך סו"ס כתב שם שלא כ"כ ברור מהו מורסן ומה סובין, ויש להוסיף שבפירוש המשניות להרמב"ם כתב הטעם שאין מצטרף 'לפי שאין המורסן חייב בחלה שהרי אמר ה' עריסותיכם דרך עיסה'. משמע שאף אם הרגילות לצרף כיון שאין המורסן חייב בחלה לא מצטרף).
