א.א
Active member
השבוע התפרסם במשכן שילה מהרב מוצפי התשובה הבאה
שם הוא כותב דרבותנו היו מפרישים חלה מכל דבר
רצוני לדעת אם מבחינה פרקטית יש פשלות בכשריות על הפרשת חלה
ב אם אפשר לבאר הדין של הפרשה פעם ביממה מה החיסרון בזה
ג אם מרן הגר"ע ובניו ושאר גדולי הדור של היום נהגו להפריש מכל עוגיה
תודה רבה
א, אם יש בלחמים כמות קמח של 1560 גרם, יש להפריש בברכה.
ב, הבעיה קיימת בכל סוגי המאפים לחם, לחמניות, פיתות, פיצה, כולל עוגות, קרקרים, אובלטים, בייגל, ביסלי אפוי ועוד. שלצערינו "אין הפרשה מכל עיסה", אלא במקרה הטוב פעם אחת ביממה. וזה לא לכתחילה.
יפה שכיום מקפידים על גידול פיאות, זקן, לבישת כיפה שחורה גדולה, הגבר לובש שחור לבן, ציציות ארוכות, מלאכת יד, פתיל "תכלת", תפילין עם כל ההידורים שגם ההלכה אינה דורשת, צביעת הרצועות משני צדדים, קופסאות מפוארות, עטרה לטלית, ציצית לתינוק, ש"י טבילות כל בוקר הגבר במקווה, איסורים מוזרים ומופרזים בהלכות שבת, בעניני ברירה, סחיטה, בישול, צביעה באוכלין, ניקוי השלחן, פינוי אשפה, שמירה על הנקיון, שמירה על היגיינה אישית, אזכרה לנפטרים עם סעודות בשר עופות ודגים, ושתית משקאות חריפים, חגיגות הפרשת חלה לנשים בליווי שירה, הרצאה, וחליבת תרומות, ועוד חומרות שאינם מופיעות לא בהלכה ולא בשלחן ערוך, אך הם כן לפי האופנה.
אך מה עם חיוב הפרשת חלה שהיא חיוב מהתורה, במה שאוכלים ומנשנשים ביום יום ובכל רגע ורגע, לא מפסיקים ללעוס, וזה מצווה לברך. ולא חושבים שחלה לא הופרשה, ולא עלינו ולא עליכם, כל האוכל ללא הפרשת חלה חייב מיתה בידי שמים [הרמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק י, הלכה י"ט] השם יצילנו.
ומה עושים אם כך? כשהיינו תינוקות לימדונו אבותינו ורבותינו ז"ל, לא מכניסים לפה ולא מברכים שום דבר מאפה, לפני שמוציאים פירור קטן בגודל "נמלה" ואומרים "הרי זו חלה" ומשליכים לאיזה כלי או פינה בדרך.
"מצוות צריכות מזל", כך אמר מורנו ראש הישיבה הגאון הרב יהודה צדקה ז"ל.
שם הוא כותב דרבותנו היו מפרישים חלה מכל דבר
רצוני לדעת אם מבחינה פרקטית יש פשלות בכשריות על הפרשת חלה
ב אם אפשר לבאר הדין של הפרשה פעם ביממה מה החיסרון בזה
ג אם מרן הגר"ע ובניו ושאר גדולי הדור של היום נהגו להפריש מכל עוגיה
תודה רבה
א, אם יש בלחמים כמות קמח של 1560 גרם, יש להפריש בברכה.
ב, הבעיה קיימת בכל סוגי המאפים לחם, לחמניות, פיתות, פיצה, כולל עוגות, קרקרים, אובלטים, בייגל, ביסלי אפוי ועוד. שלצערינו "אין הפרשה מכל עיסה", אלא במקרה הטוב פעם אחת ביממה. וזה לא לכתחילה.
יפה שכיום מקפידים על גידול פיאות, זקן, לבישת כיפה שחורה גדולה, הגבר לובש שחור לבן, ציציות ארוכות, מלאכת יד, פתיל "תכלת", תפילין עם כל ההידורים שגם ההלכה אינה דורשת, צביעת הרצועות משני צדדים, קופסאות מפוארות, עטרה לטלית, ציצית לתינוק, ש"י טבילות כל בוקר הגבר במקווה, איסורים מוזרים ומופרזים בהלכות שבת, בעניני ברירה, סחיטה, בישול, צביעה באוכלין, ניקוי השלחן, פינוי אשפה, שמירה על הנקיון, שמירה על היגיינה אישית, אזכרה לנפטרים עם סעודות בשר עופות ודגים, ושתית משקאות חריפים, חגיגות הפרשת חלה לנשים בליווי שירה, הרצאה, וחליבת תרומות, ועוד חומרות שאינם מופיעות לא בהלכה ולא בשלחן ערוך, אך הם כן לפי האופנה.
אך מה עם חיוב הפרשת חלה שהיא חיוב מהתורה, במה שאוכלים ומנשנשים ביום יום ובכל רגע ורגע, לא מפסיקים ללעוס, וזה מצווה לברך. ולא חושבים שחלה לא הופרשה, ולא עלינו ולא עליכם, כל האוכל ללא הפרשת חלה חייב מיתה בידי שמים [הרמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק י, הלכה י"ט] השם יצילנו.
ומה עושים אם כך? כשהיינו תינוקות לימדונו אבותינו ורבותינו ז"ל, לא מכניסים לפה ולא מברכים שום דבר מאפה, לפני שמוציאים פירור קטן בגודל "נמלה" ואומרים "הרי זו חלה" ומשליכים לאיזה כלי או פינה בדרך.
"מצוות צריכות מזל", כך אמר מורנו ראש הישיבה הגאון הרב יהודה צדקה ז"ל.
