הפרשת חלה מכל עוגיה

השבוע התפרסם במשכן שילה מהרב מוצפי התשובה הבאה
שם הוא כותב דרבותנו היו מפרישים חלה מכל דבר
רצוני לדעת אם מבחינה פרקטית יש פשלות בכשריות על הפרשת חלה
ב אם אפשר לבאר הדין של הפרשה פעם ביממה מה החיסרון בזה
ג אם מרן הגר"ע ובניו ושאר גדולי הדור של היום נהגו להפריש מכל עוגיה
תודה רבה


א, אם יש בלחמים כמות קמח של 1560 גרם, יש להפריש בברכה.
ב, הבעיה קיימת בכל סוגי המאפים לחם, לחמניות, פיתות, פיצה, כולל עוגות, קרקרים, אובלטים, בייגל, ביסלי אפוי ועוד. שלצערינו "אין הפרשה מכל עיסה", אלא במקרה הטוב פעם אחת ביממה. וזה לא לכתחילה.
יפה שכיום מקפידים על גידול פיאות, זקן, לבישת כיפה שחורה גדולה, הגבר לובש שחור לבן, ציציות ארוכות, מלאכת יד, פתיל "תכלת", תפילין עם כל ההידורים שגם ההלכה אינה דורשת, צביעת הרצועות משני צדדים, קופסאות מפוארות, עטרה לטלית, ציצית לתינוק, ש"י טבילות כל בוקר הגבר במקווה, איסורים מוזרים ומופרזים בהלכות שבת, בעניני ברירה, סחיטה, בישול, צביעה באוכלין, ניקוי השלחן, פינוי אשפה, שמירה על הנקיון, שמירה על היגיינה אישית, אזכרה לנפטרים עם סעודות בשר עופות ודגים, ושתית משקאות חריפים, חגיגות הפרשת חלה לנשים בליווי שירה, הרצאה, וחליבת תרומות, ועוד חומרות שאינם מופיעות לא בהלכה ולא בשלחן ערוך, אך הם כן לפי האופנה.
אך מה עם חיוב הפרשת חלה שהיא חיוב מהתורה, במה שאוכלים ומנשנשים ביום יום ובכל רגע ורגע, לא מפסיקים ללעוס, וזה מצווה לברך. ולא חושבים שחלה לא הופרשה, ולא עלינו ולא עליכם, כל האוכל ללא הפרשת חלה חייב מיתה בידי שמים [הרמב"ם הלכות מאכלות אסורות פרק י, הלכה י"ט] השם יצילנו.

ומה עושים אם כך? כשהיינו תינוקות לימדונו אבותינו ורבותינו ז"ל, לא מכניסים לפה ולא מברכים שום דבר מאפה, לפני שמוציאים פירור קטן בגודל "נמלה" ואומרים "הרי זו חלה" ומשליכים לאיזה כלי או פינה בדרך.

"מצוות צריכות מזל", כך אמר מורנו ראש הישיבה הגאון הרב יהודה צדקה ז"ל.
 
מצאתי מקור אחר
רמב"ם הלכות ביכורים פרק ח הלכה ה
נתגלגלה בחטים ונטמטמה בשעורים האוכל ממנה קודם הפרשת חלה חייב מיתה מפני שהיא טבל,
ויל"ע מדברי הרמב"ם ז"ל פ"י ממאכלות אסורות ה"כ שכתב וז"ל: "אבל האוכל מדבר שניטלה ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר ועדיין לא הפריש ממנו מעשרות ואפילו לא נשאר בו אלא מעשר עני הרי זה לוקה משום אוכל טבל ואין בו מיתה שאין שאין עון מיתה אלא בתרומה גדולה ותרומת מעשר"
 
ויל"ע מדברי הרמב"ם ז"ל פ"י ממאכלות אסורות ה"כ שכתב וז"ל: "אבל האוכל מדבר שניטלה ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר ועדיין לא הפריש ממנו מעשרות ואפילו לא נשאר בו אלא מעשר עני הרי זה לוקה משום אוכל טבל ואין בו מיתה שאין שאין עון מיתה אלא בתרומה גדולה ותרומת מעשר"
פרשת השבוע
חלה תרימו תרומה
 
פרשת השבוע
חלה תרימו תרומה
פרשת תרומה
ויקחו לי תרומה
מה הקשר בין תרומה גדולה ותרומת מעשר לחלה?
ויל"ע מדברי הרמב"ם ז"ל פ"י ממאכלות אסורות ה"כ שכתב וז"ל: "ואין בו מיתה שאין שאין עון מיתה אלא בתרומה גדולה ותרומת מעשר"
 
ויל"ע מדברי הרמב"ם ז"ל פ"י ממאכלות אסורות ה"כ שכתב וז"ל: "אבל האוכל מדבר שניטלה ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר ועדיין לא הפריש ממנו מעשרות ואפילו לא נשאר בו אלא מעשר עני הרי זה לוקה משום אוכל טבל ואין בו מיתה שאין שאין עון מיתה אלא בתרומה גדולה ותרומת מעשר"
וכן הוא בסה"מ לאוין קנ"ג וז"ל: "שהזהירנו מאכול טבל, והוא הדבר שלא נטלה ממנו תרומה ומעשרות. והוא אמרו ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו, והעובר על לאו זה שאכל טבל חייב מיתה בידי שמים.

והרמז על זה הנה אמרו ולא תחללו ואמר בתרומה ואת קדשי בני ישראל לא תחללו, ויליף חלול מחלול מתרומה שהיא עון מיתה כמו שבארנו. ולשון גמרא סנהדרין (דף פ"ג) מנין לאוכל טבל במיתה שנאמר ולא יחללו את קדשי בני ישראל בעתידין ליתנם לה' והוא את אשר ירימו, ואחר זה הפסוק אמר והשיאו אותם עון אשמה. ובגמרא מכות (דף ט"ז:) אמר יכול לא יהיו חייבין אלא על הטבל שלא הורם ממנו כל עיקר ניטלה ממנו תרומה גדולה ולא ניטלה ממנו תרומת מעשר תרומת מעשר ולא מעשר ראשון ולא מעשר שני ולא מעשר עני מנין תלמוד לומר לא תוכל לאכול בשעריך ולהלן הוא אומר ואכלו בשעריך ושבעו מה להלן מעשר עני אף כאן מעשר עני ואמר רחמנא לא תוכל. אבל זה מלקות.

ואולם עון מיתה אינו אלא בתרומה גדולה ותרומת מעשר שמי שאכל מעשר ראשון קודם שניטלה ממנו תרומת מעשר הוא חייב מיתה. והוא אמרו ללוים כשצוה להוציא מעשר מן המעשר ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו שזה אזהרה מאכול מעשר שבטבלו לפיכך חייבין עליהן מיתה כמו שהתבאר בדמאי. והתבאר מזה גם כן כל מי שאכל טבל קודם שיוציא ממנו תרומה גדולה ותרומת מעשר חייב מיתה ואזהרתו מאמרו ולא יחללו את קדשי בני ישראל כמו שבארתי במצוה הזאת. ומי שאכל טבל אחר הוצאת התרומה קודם הוצאת כל המעשרות חייב מלקות ואזהרתו מלא תוכל לאכול בשעריך, ושמור זה ולא תטעה בו.

וכבר התבארו משפטי מצוה זו רוצה לומר טבל במקומות מדמאי ותרומות".
 
מה כב' שואל
השבוע התפרסם במשכן שילה מהרב מוצפי התשובה הבאה
שם הוא כותב דרבותנו היו מפרישים חלה מכל דבר
רצוני לדעת אם מבחינה פרקטית יש פשלות בכשריות על הפרשת חלה
ב אם אפשר לבאר הדין של הפרשה פעם ביממה מה החיסרון בזה
ג אם מרן הגר"ע ובניו ושאר גדולי הדור של היום נהגו להפריש מכל עוגיה
תודה רבה
 
חזור
חלק עליון