השומע מתפלל שמברך על ההלל בראש חודש • דברי מו"ר שליט"א אמש בשיעורו השבועי

[ניסן נתיב]

ל"נ ול"פ.
פשוט, התם זו דעת הרי"ף והרמב"ם, שני עמודי הוראה, והיה למרן לפסוק לברך, ורק לענין הברכה חשש מרן לסב"ל ולא לעניית אמן. (כיו"ב אין עושים ס"ס לברך אבל עושים עניית אמן).

וכאן דעת הרמב"ם שאין לברך.​

נו, אבל אפשר לומר גם הפוך:

התם (בהלל), זו דעת הרי"ף והרא"ש - שני עמודי הוראה. והיה למרן לפסוק לברך, ורק לעניין הברכה חשש מרן לסב"ל ולא לעניין אמן. (כיו"ב אין עושין ס"ס לברך, אבל עושים עניית אמן - אגב, נוסח זה מגומגם...).

ואילו כאן (בסוכה), דעת הרא"ש שאין לברך.​

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

מה זה הלשון הזו שכתבו בירחון או"ת "כה דיבר האיש הראש"ל.." לענ"ד זה לא לשון ראויה לדבר כך על גדול הדור.
מישהו מצא ביטוי כזה בפוסקים?

תסלחו לי אך לשון כזאת הם לא היו כותבים על אברך מכסא רחמים לכל מי ששאלתי זה לא מכבד

 

[עבד למרן]

מה זה הלשון הזו שכתבו בירחון או"ת "כה דיבר האיש הראש"ל.." לענ"ד זה לא לשון ראויה לדבר כך על גדול הדור.
מישהו מצא ביטוי כזה בפוסקים?

ולעצם הנדון, אין כלל ראיה וק"ו לא ראיה 'אלימתא' משם, החילוק פשוט וברור, הלל בר"ח זה מנהג שנהגו אותו, משא"כ בסוכות דעת כמה ראשונים כן לברך.

וה"ה שיש לדון לענין ברכת חתנים שלא בבית החתן, לספרדי שנמצא בבית של אשכנזי, האם רשאי לענות אמן או לברך ברכה אע"פ שאינו ביתו של החתן.

הציטוט הוא
דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת וַיִּתֵּן אֹתָנוּ כִּמְרַגְּלִים אֶת הָאָרֶץ.

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

תסלחו לי אך לשון כזאת הם לא היו כותבים על אברך מכסא רחמים זה לא מכבד

חוזר בי!
האחר העיון אני בעצמי בלשנות של פוסקים מצינו גם מצינו ללשון כזאת לדוגמא :
מרן החיד''א חת''ס ועוד.....

 

[ממרן עד מרן]

לא זכיתי להבין, מה זאת אומרת "הלל בר"ח זה מנהג שנהגו אותו"? הרי זו דעת הרי"ף והרא"ש, אלא שמרן פסק כדעת הרמב"ם משום שכן המנהג בארץ ישראל. ולכאורה ה"ה גם גבי ברכת הסוכה דדעת הרי"ף והרמב"ם לברך, אלא שמרן פסק כדעת הרא"ש משום שכן המנהג. וכ"ז מבואר במכתב הנזכר.​

הערה קטנה- מרן לא פסק כדעת הרמב"ם אלא כתב סך הכל דהמנהג בא"י כהרמב"ם, אבל הוא עצמו ודאי שבירך על ההלל כדכתב איהו גופיה בב"י בהל' חנוכה סי' תרע"א שהסבה שמברכים על נר חנוכה בבית הכנסת כמו שמברכים על ההלל בראש חודש, והביא זאת בשם הריב"ש
ולא זו בלבד- אלא בב"י בהל' ראש חודש סי' תכ"ב אחרי שהביא את המח' האם מברכים סיים "שהמנהג לברך" ורק ביחיד שלא יברך
דודאי רוב ימיו של מרן- בירך על ההלל
וא"כ- ספרדי ששומע אשכנזי שמברך, יחשוב ששמע את הב"י מברך דוודאי לא יחשוש לענות אמן

 

[עבדא דקודשא בריך הוא]

אין לך ידיעה על חברי הפורום ומי הם, ולכן אתה ג"כ לא יכול להביע דעה בזה מי בקי בפוסקים ומי לא.
ולעצם הנדון, כתבתי שלענ"ד זה לשון לא ראויה לכתוב כך על גדול הדור, וביקשתי שמי שיש לו מקור בפוסקים לביטוי זה, שיביא.

זכורני שמובא הרבה בפוסקים מאיזמיר ועוד...
ולזה היתה כוונתי
אין עיתותי בידי לחפש כעת