השקפה עקומה! היתר מכירה וחשמל בשבת יותר גרועים מפאה נכרית

[חכם]

בספר הנ"ל הביאו את התשובה של הרב משאש זצ"ל, שמשום מה לא מוכרת מהציבור, ולא מפרסמים אותה, ושם התייחס לכל הטענות של מרן ביב"א והפריך אותם לגמרי, והוא אומר שם (הרב משאש זצ''ל) שהאברכים הספרדים שנשותיהם לא מלבישות פאה, זה או בגלל עניות או בגלל תמימותם !
ונראה לי שיש בדבריו אמת לאמיתו !

הרב משאש בקושי השיב על כלום, מחבר הספר הנ"ל הוא שהכניס בתוך דבריו קושיות (מדומיינות) משלו


[ויעויין לגר"מ לוי שהשיב על כל דברי הגר"ש משאש והעיר גם על כמה סברות תמוהות שהזכיר]

 

[אברהם אוחיון]

הרב משאש בקושי השיב על כלום,

אשמח שתתמצת לי מה בידיוק עיקר הטענות של מרן לאסור שע"ז לא השיב הגר"שמש.

 

[ע"ה ס"ט]

נדצ"ל: בצביעות.

הלבוש שלהם צנוע בהחלט.

כידוע בנות ישמעאל בבתי חולים ובמקומות נוספים מורידות בקלות את הבגדים הרחבים ונשארות עם מכנס ופחות מכך...
וזה ודאי לא נקרא לבושות בצניעות.

אכן כשהם מורידות את הלבוש אינם לבושות בצניעות, אך כשהם לבושות בו הם לבושות בצניעות.

 

[בנימין לוריא]

צניעות הכוונה מכוסה.
אשה מבנות ישמעאל שמכסה את גופה לא נקראת "אשה צנועה" אלא "אשה שלבושה בצניעות", ופשוט.

 

[ע"ה ס"ט]

צניעות הכוונה מכוסה.
אשה מבנות ישמעאל שמכסה את גופה לא נקראת "אשה צנועה" אלא "אשה שלבושה בצניעות", ופשוט.

הוא אשר אמרתי.
ואשה שביפך גם אם היא "צנועה" ודאי שאינה "לבושה בצניעות". (ופשוט שאשה שאינה לבושה בצניעות אינה צנועה. אא"כ לוח מושגיה משובש בעוה"ר).

 

[תכל'ס]

אבל שרב אומר פסק הלכה שמשמע ממנו שמבטל מכל וכל את דעתו של האחר, זה חורה וכואב, זה כאילו נשמע שלנו הספרדים ההולכים אחר תורתו של מרן, אין לנו הלכות משלנו וכדומה.

זה וודאי לא המצב האידיאלי אבל גם השיעור השבועי לא נשמע סקירה של כל השיטות בפלורליזם מיוחד..
לדעתי כל הדיון הזה על עמדת רב שהתקבל בתפוצות ישראל (אב"ד בבי"ד של הגר"נ קרליץ) בכותרת "השקפה עקומה" מיותר בואכה מתחצף.

 

[אברהם אוחיון]

בשביל להתחיל לדבר בנושא הזה עם הגישה הזו, צריך דבר ראשון להכיר שיש אוסרים, אחר כך להבין מי מתיר.

תנוח דעתך אף אחד לא חושב שאין מי שאוסר כבר נחלקו בעיניין זה גדולי האחרונים כמו השיט"ג והבאר שבע עד דורינו..
אך הערת נכון שבשביל להתחיל לדבר סוגיא זו צריך לדעת שזו מחלוקת כמו כל המחלוקות בהלכה ולא כמו שכמה מחברי ספרים ופשקוולים למינהם מנסים להכניס בכח שאין שום צד להתיר פאה.
והגדילו לעשות עד שכתבו שכל הרבנים שמתירים הם למדו בשטחיות את הסוגיא.
ויש שכתבו שבעצם הטענה היחידה של הרבנים המתירים זה האם כל הרבנים טועים...
ויש שהחציפו פנים לומר שיצה"ר נכנס בתוך גרונם להתיר את השרץ ר"ל..
לכן למען הישר והטוב צריך להכיר את גדולי האחרונים שמתירים את הפאות וגם להכיר בזה שלא תלו את היתרם רק בפאות קש.
ולא כל מי שהולכת עם פאה היא פושעת אלא יש לה על מי לסמוך גדולי הפוסקים מכל החוגים.

 

[לביא]

ופשקוולים למינהם

מי שלומד הלכות מפשקוולים צריך לבדוק עליו.

לי ברור שמי שהולכת עם פאה על פי דעת רב בעלה לא עוברת ח״ו על איסור.
הבעיה היא שיש היום תמימות דעים בציבור החרדי, כאילו זה מותר לכתחילה, כשהדבר נמצא במחלוקת. וזוהי הפריצות האמיתית.

 

[אברהם אוחיון]

הבעיה היא שיש היום תמימות דעים בציבור החרדי, כאילו זה מותר לכתחילה, כשהדבר נמצא במחלוקת. וזוהי הפריצות האמיתית.

ויש עוד בעיה שיש רבים מהציבור המגלים טפח משערותיהם ומכסים במטפחת את השאר ובטוחים שהדבר מותר לכתחילה אף שהוא מחלוקת הפוסקים.
יש עוד אין ספור דברים שכבודו נוהג לכתחילה אף שהדבר נתון במחלוקת מאחר שהפוסק שכבודו הולך אחריו התיר לכתחילה אף באיסורים של דאו' [כמו הל' שבת ובנידה ועוד ועוד].
כלומר גם אתה סבור שאם אתה פוסק וסומך על פוסקים מסוימים אתה נסמך עליהם לכתחילה אף במקום שיש חולקים
וק"ו בעיניין הפא"נ שלרוב הפוסקים האוסרים אינו אלא איסור דרבנן שבוודאי אחר שגדולי הפוסקים התירו לכתחילה יכול מי שנוהג כאותם פוסקים לסמוך עליהם אף לכתחילה כמו בשאר הלכות.

 

[עובר ושב]

וכי לא כבר השבתי לך על כל הטענות השטוטיות האלה באשכול שכן?

הרב משאש בקושי השיב על כלום, מחבר הספר הנ"ל הוא שהכניס בתוך דבריו קושיות (מדומיינות) משלו

ראשית יש למחות על הזלזול המכוער במרן הגר"ש משאש זצוק"ל, חבירו וידידו הטוב של הגר"ע יוסף, שלמרות כל המחלוקות ההלכתיות ביניהם אהב אותו אהבת נפש.

ויש ללמד עליך זכות שאינך יודע מה אתה שח, ולכן הקושיות העצומות של הגר"ש משאש הפכו אצלך ל"טענות שטותיות", וכן הסתירות שכתב מח"ס חו"כ הפכו ל"מדומינות", כאשר כל מעיין יראה שהקושיות הללו על דברי הגר"ע יוסף הוזכרו בהרחבה בדברי הגר"ש משאש, והמחבר רק הציג זאת כ"סתירות".

כבר בתשובתו השניה (מתוך שש תשובות שכתב), בשו"ת תבואות שמש חלק אה"ע סי' קל"ח, הוא מתייחס לדברי הגר"ע יוסף, ותחילה ענה על מה שהביא הגר"ע פוסקים אוסרים, והביא פוסקים שדחו דבריהם, כגון מחצית השקל שביאר שהראיה היא מקטנה שלא תצא בשל זקנה שהוא ברה"ר, וכן בשו"ת תשובה מאהבה, עדות ביהוסף, בית יצחק, דחו את טענות האוסרים.

לאחר מכן ענה הגר"ש על הטענה שיש בפאה פריצות, והשיב שכל צורת המלבושים כיום השתנתה ויש בהם גירוי יותר משיער, ובכל זאת לא אסרו, ואין גירוי יצר בשיער שכל זמן היותה רווקה יצאה בו, והביא ראיה ממה שהתירו לקרות ק"ש כנגד הנשים שרגילות לגלות שערותיהן, בטענה שאין השיער מביא הרהור.

וזוהי בדיוק הסתירה שציין מח"ס חו"כ, שהגר"ע אסר פאות מטעם שמביאות לידי הרהור, ומאידך גיסא התיר לקרוא ק"ש כנגד שיער הנשואות, בטענה שבימינו כבר אין בו הרהור!

לאחר מכן ענה הגר"ש על טענות שונות, ושוב בספרו שמש ומגן חלק ב' אה"ע ט"ו פנה לענות על טענת הגר"ע שיש בפאה משום דת יהודית. ועל זה כתב שהנה לגבי מטפחת כתב הגר"ע דאתי מנהג ומבטל מנהג, וא"כ יש לומר זאת ברווח גדול גם בפאה.

וזוהי בדיוק הסתירה שציין מח"ס חן וכבוד, רק הרחיב להביא את לשונו של הגר"ע.

לאחר מכן ענה הגר"ש על הטענה שיש בפאה מראית העין, והשיב שאיך יתכן לומר מראית העין בדבר שעושות כל הנשים.

וזוהי בדיוק הסתירה שציין מח"ס חן וכבוד, רק שהוא ציטט את הנדון מתוך יביע אומר (ולא כהגר"ש שציטט את הספר תשורת שי) שהוא עצמו לגבי גילוח הגדיר היטב מתי יש לחוש למראית העין ומתי לא.

אגב, אני ממליץ לכל קורא לעבור בעיון על כל "האשכול השכן" ולראות אם השבת ומה השבת... ולא זאת בלבד שתירוציך המגוחכים נדחו והופרכו מכל וכל, אלא גם כל ענין שהסתעפת אליו וכתבו בו, הופרך לחלוטין. ובאמת שכבר בזמן פרסום המאמר בקובץ "בית יוסף" התפלאתי כיצד פרסמת את המאמר כפי שפורסם כאן בפורום טיפין טיפין, ללא שינוי של מילה מכל מה שכתבת, למרות שראית בעיניך שכל מה שכתבת נדחה.

אבל כעת הכל מובן; מסתבר שאתה כלל לא מכיר בזה, אולי בגלל השכנוע העצמי המופרז, ואולי בגלל שאתה חי בבועה מסויימת ומוקף תלמידים וידידים שמפרגנים לך כל הזמן, ומחזיקים בדעה כמו שלך.

 

[עובר ושב]

[ויעויין לגר"מ לוי שהשיב על כל דברי הגר"ש משאש והעיר גם על כמה סברות תמוהות שהזכיר]

ויעויין להגר"ש משאש שהשיב בחזרה על כל דבריו בטוב טעם ודעת, ובזכותו הרווחנו עוד דברים נפלאים שכתב הגר"ש משאש.

וכל עניינו של הרב משה לוי היה בהתמקדות בסוגיות הגמ' ולשונות הראשונים, שבזה יש מבוכה גדולה והאוסרים מנצלים את העובדה שיש קושיות עצומות על המתירים ואין מי שישיב על זה (כשהם מתעלמים מהקושיות העצומות שיש עליהם בעצמם, קושיות גדולות פי כמה וכמה).

והגר"ש משאש יישב זאת בדוחק גדול, בהתאם לתשובות המתירים שהיו לפניו, אבל כעת כבר נגה אור גדול בהקדמת ספר חו"כ בביאור סוגיות הגמ' בדרך נפלאה שמיישבת כל הקושיות (מצ"ב) ואין צורך בשום דוחק.

 

[ע"ה ס"ט]

אם יורשה להשיב לפום ריהטא, בלי להיות מונח בסוגיא כלל. (על מה שהוצג בלי להציג את הסוגיא).

וזוהי בדיוק הסתירה שציין מח"ס חו"כ, שהגר"ע אסר פאות מטעם שמביאות לידי הרהור, ומאידך גיסא התיר לקרוא ק"ש כנגד שיער הנשואות, בטענה שבימינו כבר אין בו הרהור!

לכאו' אינו דומה כלל, כי אם התורה אסרה גילוי ראש משום הרהור, והצריכה כיסוי ראש שאינו גורם הרהור, א"כ אף אם תשתנה המציאות וכיסוי ראש שהיה גורם הרהור לא גורם כבר הרהור, יהא אסור.
משא"כ לגבי ערוה שכל האיסור הוא רק להגיע להרהור וא"כ כל שאין הרהור שרי.

לאחר מכן ענה הגר"ש על טענות שונות, ושוב בספרו שמש ומגן חלק ב' אה"ע ט"ו פנה לענות על טענת הגר"ע שיש בפאה משום דת יהודית. ועל זה כתב שהנה לגבי מטפחת כתב הגר"ע דאתי מנהג ומבטל מנהג, וא"כ יש לומר זאת ברווח גדול גם בפאה.

וזוהי בדיוק הסתירה שציין מח"ס חן וכבוד, רק הרחיב להביא את לשונו של הגר"ע.

יש לחלק בין מנהג שנעשה נגד גדולי ישראל לבין מנהג שנעשה בהסכמתם, וכמדומה שהחת"ס כתב שהפאות הגיעו מהגרועות שבגויות.

 

[עובר ושב]

לדבריך "נכשלים" בהיתר הזה... ו"הבעיה" המותרת הזו...
מדורי דורות הלכו עם פאות ארוכות?!

פאות ארוכות הן לא פריצות בעצם (ואגב מוכח מהגמ' שהיו אז פאות ארוכות, ראה בגמ' "נתעטפה בשערה" שחלק מהמפרשים ביארו שמדובר בפאה נכרית, וזה לא יתכן בפאה קצרה).

אלא הן בדיוק כמו מטפחות ארוכות / אדומות / מנופחות - אם רוב הנשים הולכות כך והדבר הופך להיות מצוי ברחוב, אין בזה שום אלמנט של פריצות, ואם נשים בודדות הולכות כך והדבר גורם משיכת תשומת לב מרובה - הרי זו פריצות גדולה.

ולא רק מטפחת בולטת וחריגה אלא גם אשה ההולכת במטפחת במקום שכל הנשים מכסות ברדיד, היא פרוצה ויכול בעלה לגרשה בלי כתובה, כמבואר בגמ' וברמב"ם ובשו"ע.

ולא הפאה היא הענין אלא פניה של האשה שעל זה נאמר "ולא תתורו", ואם פניה יפות, אז שערה החריג גורם שיסתכלו בפניה היפות ויהרהרו, ותתן את הדין על זה כדברי רבינו יונה על המסתכלים בידיה או בפניה.

 

[ע"ה ס"ט]

פאות ארוכות הן לא פריצות בעצם (ואגב מוכח מהגמ' שהיו אז פאות ארוכות, ראה בגמ' "נתעטפה בשערה" שחלק מהמפרשים ביארו שמדובר בפאה נכרית, וזה לא יתכן בפאה קצרה).

אלא הן בדיוק כמו מטפחות ארוכות / אדומות / מנופחות - אם רוב הנשים הולכות כך והדבר הופך להיות מצוי ברחוב, אין בזה שום אלמנט של פריצות, ואם נשים בודדות הולכות כך והדבר גורם משיכת תשומת לב מרובה - הרי זו פריצות גדולה.

ולא רק מטפחת בולטת וחריגה אלא גם אשה ההולכת במטפחת במקום שכל הנשים מכסות ברדיד, היא פרוצה ויכול בעלה לגרשה בלי כתובה, כמבואר בגמ' וברמב"ם ובשו"ע.

ולא הפאה היא הענין אלא פניה של האשה שעל זה נאמר "ולא תתורו", ואם פניה יפות, אז שערה החריג גורם שיסתכלו בפניה היפות ויהרהרו, ותתן את הדין על זה כדברי רבינו יונה על המסתכלים בידיה או בפניה.

אז למה הפוסקים מתירי הפאה אוסרים פאה ארוכה?

 

[עובר ושב]

אחר המחילה דוקא אם תבדוק תראה שע"פ רוב זה מתחלק לירא"ש, היותר צדיקים וירא"ש הולכות עם כיסוי ראש, והפתוחים יותר או המשוכנזים ואלו שהולכים אחר הרחוב ברמה זו או אחרת (עבודה חברות משפחה) עם פאות

על זה צעק מרן הראש"ל שליט"א בשיעורו האחרון (בגליון האחרון שנדפס), שמחשיבים את הפוסק המיקל כאילו אינו ירא שמים, וכל מי שאינו פוסק כמוני אינו ירא שמים, וכו' ע"ש.

ובפרט בנדון זה של פאה, הרי יש פוסקים שכתבו והורו שזה הידור יותר ממטפחת, וביניהם הגרב"צ אבא שאול, והגר"ש משאש (ועוד עשרות), אז מי שפוסק כמותם אינו ירא שמים?

כל זה נובע מחוסר הבנת הזולת ו"אני ואפסי עוד".

 

[לביא]

יש עוד אין ספור דברים שכבודו נוהג לכתחילה אף שהדבר נתון במחלוקת

כל מה שאני נוהג הוא רק על פי דעת מרן.

 

[עובר ושב]

אז למה הפוסקים מתירי הפאה אוסרים פאה ארוכה?

הפוסקים מתירי הפאה הגדירו שפאה חריגה אסורה (אולי נתנו דוגמא לפאה ארוכה, וכוונתם לפאה שהיא באורך חריג).

וכן כתב הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, בספרו דת והלכה סימן א: "קשה לתאר או לפרש כללים באיזה אופן הוה פריצות או לא, והעיקר שלא לעורר תימהון, וכגון שערות ארוכות ומסולסלות דהוה כבגדים אדומים שאסרו אז חז"ל, דהוה פריצות שמתבלטת יותר מדאי. וכן כאן אי אפשר לקבוע בזה שום כללים, אלא דבר אחד יש לזכור תמיד, שבצניעות פשוטו כמשמעו שלא תתבלט בתיקון שערותיה שיסתכלו עליה דוקא".

אבל אם כל הנשים הולכות עם "שערות ארוכות ומסולסלות" אז אין שום דבר שיגרום לכולם להסתכל עליה דוקא.

 

[ע"ה ס"ט]

על זה צעק מרן הראש"ל שליט"א בשיעורו האחרון (בגליון האחרון שנדפס), שמחשיבים את הפוסק המיקל כאילו אינו ירא שמים, וכל מי שאינו פוסק כמוני אינו ירא שמים, וכו' ע"ש.

ובפרט בנדון זה של פאה, הרי יש פוסקים שכתבו והורו שזה הידור יותר ממטפחת, וביניהם הגרב"צ אבא שאול, והגר"ש משאש (ועוד עשרות), אז מי שפוסק כמותם אינו ירא שמים?

כל זה נובע מחוסר הבנת הזולת ו"אני ואפסי עוד".

אני מתכוון על רבים שאינם הולכים כהגר"ש משאש והאול"צ בכל ההלכות אלא בעיקר בהלכה זו. ורבים הם. תראה לי כמה מההולכים אחריו בהיתר זה מכניסים ציציות וקוראים חוק לישראל ועוד דברים (שאינם ישיבתיים לפי השקפתם העקומה). כפי שפסק?!

 

[ע"ה ס"ט]

הפוסקים מתירי הפאה הגדירו שפאה חריגה אסורה (אולי נתנו דוגמא לפאה ארוכה, וכוונתם לפאה שהיא באורך חריג).

וכן כתב הגאון רבי משה שטרנבוך שליט"א, ראב"ד העדה החרדית בירושלים, בספרו דת והלכה סימן א: "קשה לתאר או לפרש כללים באיזה אופן הוה פריצות או לא, והעיקר שלא לעורר תימהון, וכגון שערות ארוכות ומסולסלות דהוה כבגדים אדומים שאסרו אז חז"ל, דהוה פריצות שמתבלטת יותר מדאי. וכן כאן אי אפשר לקבוע בזה שום כללים, אלא דבר אחד יש לזכור תמיד, שבצניעות פשוטו כמשמעו שלא תתבלט בתיקון שערותיה שיסתכלו עליה דוקא".

אבל אם כל הנשים הולכות עם "שערות ארוכות ומסולסלות" אז אין שום דבר שיגרום לכולם להסתכל עליה דוקא.

כמדומה שהסכמת פסוקי הדור האחרון האשכנזיים שפאה שעוברת את אורך הכתף אסורה. ולא כחשבון של דבריך.

 

[אברהם אוחיון]

כל מה שאני נוהג הוא רק על פי דעת מרן.

יפה מאוד.
זה בידיוק מה שאני אומר!. אם אתה הולך כפוסק מסוים אף שיש חולקים אתה נוהג כמוהו לכתחילה.
לכן מי שהפוסקים שלאורם הוא הולך מתירים פא"נ יכול ללכת לכתחילה אף שיש חולקים לאיסור.