התחיל ברכה ונזכר שצריך לברך אחרת

[קורסיה]

מה הדין במי שהתחיל ברכה אחת כגון אשר יצר
ונזכר שצריך לברך על המחיה?

מה שמצאתי בפוסקים הוא נידון אם התחיל שם ה' על דעת לומר ברכה אחת ונזכר שצריך לברך אחרת

לא מצאתי מה הדין אם כבר אמר - 'אשר יצר את האדם בחכמה' וכו' ורוצה לשנות את הברכה 'על המחיה ועל הכלכלה' וכו'
האם מותר לו לשנות או שמא יש הפסק גדול בין שם ה' לברכה הנכונה שצריך לברך?

למרות שזה נשמע שאלה מצויה לא ראיתי שכתבו על כך

 

[אור ישראל]

כוונתך שלא צריך לברך אשר יצר כלל או שצריך גם לברך אשר יצר אלא שרוצה להקדים על המחיה?

 

[קורסיה]

האם יכול לעצור באמצע ולהתחיל את הברכה הנכונה לדוגמא - בא"ה אמ"ה אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו, על המחיה ועל הכלכלה וכו'

או שיעצור ויאמר ברוך שם וכו' ויתחיל מההתחלה

כיון שהיה הפסק גדול יותר מכדי דיבור משם ה' לברכה הנכונה, האם עולה לו?

 

[נ'ש]

נראה לי שיש משיהו דומה בקובץ ב"י נא עי"ש

 

[אור ישראל]

כוונתך שלא צריך לברך אשר יצר כלל או שצריך גם לברך אשר יצר אלא שרוצה להקדים על המחיה?

לא ענית על השאלה ששאלתי

 

[קורסיה]

לא צריך לברך אשר יצר כלל
אלא התבלבל והתחיל בטעות אשר יצר (או כל ברכה אחרת) ורוצה לשנות לברכה הנכונה שצריך לברך

 

[קורסיה]

מצאתי בס"ד בקובץ בית יוסף נא

 

[מתלמידי מרן הראש"ל]

מה הדין במי שהתחיל ברכה אחת כגון אשר יצר
ונזכר שצריך לברך על המחיה?

מה שמצאתי בפוסקים הוא נידון אם התחיל שם ה' על דעת לומר ברכה אחת ונזכר שצריך לברך אחרת

לא מצאתי מה הדין אם כבר אמר - 'אשר יצר את האדם בחכמה' וכו' ורוצה לשנות את הברכה 'על המחיה ועל הכלכלה' וכו'
האם מותר לו לשנות או שמא יש הפסק גדול בין שם ה' לברכה הנכונה שצריך לברך?

למרות שזה נשמע שאלה מצויה לא ראיתי שכתבו על כך

מה החילוק אם פתח בשיכרא וסיים בחמרא ולהיפך שיצא ידי חובה א''כ ה''ה לעניין אשר יצר שפתח על דעת אשר יצר והמשיך על המחיה שג''כ יוצא ידי חובה
ואולי יש לחלק שם הוא פתח על דעת מה שיש לו ביד ובהתחלה סבור היה שזה בירה ואח''כ התברר לו שזה יין אבל גם בהתחלה של הברכה היה בדעתו על מה שהוא תופס ביד