ונוהגים להתיר בו איגודו של לולב... מישהו נוהג?

[נובהרדוק קזבלנקא]

 

[נובהרדוק קזבלנקא]

 

[נובהרדוק קזבלנקא]

 

[נובהרדוק קזבלנקא]

ומסקנת דבריו:

 

[פשוט]

הצג קובץ מצורף 26892

הצג קובץ מצורף 26893

ומסקנת דבריו:
הצג קובץ מצורף 26894

במחכ"ת לא מובן טענתו על הכתר שם טוב ועל מו"ר ז''ל. הם מעידים מה שראו בעיניהם.
ואם כן, אז איך אפשר לכתוב לא מצינו וכו'???

 

[נובהרדוק קזבלנקא]

במחכ"ת לא מובן טענתו על הכתר שם טוב ועל מו"ר ז''ל. הם מעידים מה שראו בעיניהם.
ואם כן, אז איך אפשר לכתוב לא מצינו וכו'???

הוא טוען שהכש"ט לאו דסמכא הוא (ויותר...).

 

[פשוט]

הוא טוען שהכש"ט לאו דסמכא הוא (ויותר...).
הצג קובץ מצורף 26901

שיהיה לו לבריאות.
אבל זכורני שהפוסקים סומכים על עדויותיו.

ועכ"פ מו"ר הגר"ע ז''ל ג"כ מעיד כן.
וצריך לראות בארץ חיים ובנת"ע אם כתבו בזה. וגם הגרמ"א ז''ל.
ואם אפשר בבקשה את כל המאמר של הרב בן דוד, יבורך ושכמ"ה.

 

[נובהרדוק קזבלנקא]

שיהיה לו לבריאות.
אבל זכורני שהפוסקים סומכים על עדויותיו.

ועכ"פ מו"ר הגר"ע ז''ל ג"כ מעיד כן.
וצריך לראות בארץ חיים ובנת"ע אם כתבו בזה. וגם הגרמ"א ז''ל.
ואם אפשר בבקשה את כל המאמר של הרב בן דוד, יבורך ושכמ"ה.

בבקשה:

 

[פשוט]

בבקשה:

תודה, אבל אין מאמר.

 

[בנימין לוריא]

תודה, אבל אין מאמר.

כנראה ניסה להעלותו ולא עלה מחמת גודל הקובץ. יש להקטין כאן.

 

[נובהרדוק קזבלנקא]

כנראה ניסה להעלותו ולא עלה מחמת גודל הקובץ. יש להקטין כאן.

יש"כ ר' בנימין, הקטין אותו ב85%!

 

[יצחק משען]

הדיון לא כ"כ מובן
אנחנו נוהגים בל"נ כבר שנים רבות [עמו"ש] להתיר את קשרי הלולב אחרי ההקפות, הדבר נעשה לנו כבר טבע לקחת את הקשרים של הלולב ולקשור בהם את הערבות של ההושענות

 

[בנימין לוריא]

הדיון לא כ"כ מובן
אנחנו נוהגים בל"נ כבר שנים רבות [עמו"ש] להתיר את קשרי הלולב אחרי ההקפות, הדבר נעשה לנו כבר טבע לקחת את הקשרים של הלולב ולקשור בהם את הערבות של ההושענות

א. הדין לא על זה. אף אחד לא רצה לטעון להתיר את קשר הלולב (עי' חזו"ע). אלא את הקשר העליון.
ב. כתוב בחזו"ע (ובילקו"י) שהמנהג לא להתיר, ועל זה השאלה, למה ומנין?

 

[יצחק משען]

מצאתי היום בספר כתר שם טוב גאגין חלק ז עמ' קנו שכתב שבא"י לא נהגו להתיר את קשרי הלולב דקי"ל כרבנן לולב א"צ אגד, וכל מה שאוגדים אותו זה משום זה אלי ואנוהו, ולכן כדאי שישאר נאה עד סוף ההקפות
ומשמע מדבריו שהבין שהדיון באמת גם על הקשרים התחתונים

 

[יצחק משען]

הוא טוען שהכש"ט לאו דסמכא הוא (ויותר...).
הצג קובץ מצורף 26901

במחילה מכבודו של ידידנו הרב בן דוד אבל בחג למדתי בספר זה וממש א"א להגדירו כעיתון, ניכר שהמחבר היה ת"ח ושולט בש"ס ופוסקים הרבה יותר מאברכים רבים בזה"ז, וגם לא ראיתי [בחלק שבידי] שמביא מנהגים של קהילות פסולות, אלא הכל זה ממנהגי א"י, לאנדאן, אמסטרדם, בבל, ואשכנזים מידי פעם
גם לשם ההשלמה הוא היה נכדו של הרש"ש שרעבי, והיה רב קהילה חשובה בלונדון בבית כנסת שהוקם על ידי מונטיפיורי

 

[פשוט]

במחילה מכבודו של ידידנו הרב בן דוד אבל בחג למדתי בספר זה וממש א"א להגדירו כעיתון, ניכר שהמחבר היה ת"ח ושולט בש"ס ופוסקים הרבה יותר מאברכים רבים בזה"ז, וגם לא ראיתי [בחלק שבידי] שמביא מנהגים של קהילות פסולות, אלא הכל זה ממנהגי א"י, לאנדאן, אמסטרדם, בבל, ואשכנזים מידי פעם
גם לשם ההשלמה הוא היה נכדו של הרש"ש שרעבי, והיה רב קהילה חשובה בלונדון בבית כנסת שהוקם על ידי מונטיפיורי

אמנם יש באחד החלקים שהביא ממנהגי הרפורמים, אבל שמעתי מאחד מגדולי ההוראה הי"ו, דדברים טובים דאית ביה דרשינן.

 

[חיים אלוש]

שלח לי ידידי החפץ בע"ש.

 

[ישראל]

שלום! אני חדש באתר כאן.

אשאל שאלה שמציקה לי שנים!

שו"ע סימן תרס"ד
"ונוהגים להתיר בו (ביום הושענא רבא) איגודו של לולב"

מקור המנהג בראשונים והביאו השו"ע, לא ראיתי בבתי כנסת ספרדים שנוהגים כך!

לתומי חשבתי שזה נובע מעמ'רצות (כמעט כל מי ששאלתי לא ידע שהשו"ע בכלל כתב דבר זה!).

תשכנעו אותי שזו לא עמרצות!

לא ראיתי מה כתבו החברים כאן.
אבל יעויין בחזו"ע סוכות שכתב שלא נהגנו בזה
וגם פלפל שם מה זה להתיר איגודו של לולב. ע"ש.

 

[בנימין לוריא]

לא ראיתי מה כתבו החברים כאן.

אז תראה.
זה בדיוק הדיון.
למה לא נהגו? מי לא נהג? וכו'.

 

[ישראל]

זה בדיוק הדיון.

עניתי על מה ששאל הרב השואל בתחלת דבריו. לא עברתי על כל השרשור. לרוב פשיטות הדברים המבוארים להדיא בחזו"ע.
ולגופו של ענין, למה לא נהגו. איני רואה מקום לדיון, דענין נהגו הוא מציאות שלא נהגו כן. ואינו דומה לחלק מהמנהגים שלא הגו בהם מחמת שמץ של איסור וכד'. וכפי שיעויין בחזו"ע שם, שלא ביאר אלא מהו להתיר איגודו של לולב, ולא כתב שיש בזה מניעה כל שהיא. ע' ותרו"ן.
שו"ר שכבודו ציטט מהחזו"ע בשם ילקו"י. והלא חזו"ע מפורש הוא.