זכור בכל ההברות

[יהויחז]

ידועה החומרא לשמוע את פרשת זכור בכמה הברות.
אשמח אם כל אחד יוכל להעלות את ההקלטה של זכור בהברה שלו.

 

[אושרי רביב]

ידועה החומרא לשמוע את פרשת זכור בכמה הברות.
אשמח אם כל אחד יוכל להעלות את ההקלטה של זכור בהברה שלו.

לפני שאתה כותב שזו חומרא, תבדוק אם צריך בכלל

 

[בנימין לוריא]

לפני שאתה כותב שזו חומרא, תבדוק אם צריך בכלל

אולי הוא התכוון שעכ"פ למעשה יש הרבה שנוהגים כך.

 

[יצחק משען]

בספר אגרות הראשון לציון פורים מכתב כ כתב שאין בזה צורך ולא נהגו בזה גדולי הדור

 

[בנימין לוריא]

בספר אגרות הראשון לציון פורים מכתב כ כתב שאין בזה צורך ולא נהגו בזה גדולי הדור

נכתב כבר בילקו"י פורים סי' תרפ"ה סעיף ט"ז בהערה. (עמ' קל"ד במהדורת תש"פ).

ספוילר

וכמובן, המכתב הנ"ל הובא גם בסוף הילקו"י במהדורה החדשה:

 

[בני בני]

מה יהיה הדין אם בבית כנסת ספרדי-ישיבתי, קרא הקורא הרגיל, ולא ביטא שום אות כספרדים, אלא כמו בקריאת כל התורה כולה, במבטא הישראלי המצוי.
יצאו יד"ח?
צריכים לחזור לקרוא שוב כהוגן?
תודה!

 

[מכון כתר תורה]

ודאי לכתחלה מחויב לקרוא כל אות כתקנה, אבל אם שינה (אפ מפני שהוא עילג כי בעוונות כך לימדו אותו בבית הספר, ואם מחמת עצלות שמטריח אותו לדקדק), כל עוד לא שינה את משמעות הענין יצא כמבואר בפוסקים.

ויש לציין, שיש גם בעיה הלכתית לקרוא שוב מכמה טעמים, אם מפני שנכנס לסוגיית שמע שמע, ואם מפני מה שאמרו בגמרא במגילה נדפוק פטיש על קדקודו של מי שקורה פעמיים כלפי שמיא כי חברותא כלפי שמיא ליכא (אשמח שמישהו יעתיק את לשון הגמרא).

 

[יצחק משען]

ויש לציין, שיש גם בעיה הלכתית לקרוא שוב מכמה טעמים, אם מפני שנכנס לסוגיית שמע שמע, ואם מפני מה שאמרו בגמרא במגילה נדפוק פטיש על קדקודו של מי שקורה פעמיים כלפי שמיא כי חברותא כלפי שמיא ליכא (אשמח שמישהו יעתיק את לשון הגמרא).

לא מוכרח

 

[ציון ש]

לא מוכרח

התגובה נמחקה

 

[יצחק משען]

התגובה נמחקה

לא מוכרח

 

[מכון כתר תורה]

מסכת ברכות לג-לד, ומובא גם במסכת מגילה:
הקורא את שמע וכופלה הרי זה מגונה מגונה הוא דהוי שתוקי לא משתקינן ליה לא קשיא הא דאמר מילתא מילתא ותני לה והא דאמר פסוקא פסוקא ותני ליה אמר ליה רב פפא לאביי ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה ולבסוף כוון דעתיה אמר ליה חברותא כלפי שמיא מי איכא אי לא כוון דעתיה מעיקרא מחינן ליה במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה.

יעויין בראשונים מה הגדר של מילתא מילתא ומהו פסוקא פסוקא, יעויין ברש"י ז"ל ובתוספות ועוד ראשונים.

אותו אחד שכתב לא מוכרח, אשריו ואשרי חלקו, דאלים כחו להתיר את הדבר הזה, מי לנו בדור היתום הזה שיכול כך להתיר ברגע כמימריה ללא כל ראיה ופלפולא, ממש כמו מרן, איזו קנאת סופרים!

 

[פשוט]

ודילמא מעיקרא לא כוון דעתיה ולבסוף כוון דעתיה אמר ליה חברותא כלפי שמיא מי איכא אי לא כוון דעתיה מעיקרא מחינן ליה במרזפתא דנפחא עד דמכוין דעתיה.

לכאורה זו תשובה על מי שלא כיוון דעתיה, לא על "המחמיר" לקרוא בכל מיני הברות ומכוון דעתו בכל קריאה וקריאה, עד שיצא הספק מלבו.