אליהו חמוי
Active member
יש לציין עוד בזה לדבריו החריפים של הרא''ש [נידה פ''י סי' ג]
סכנות בקולות:
להקל בטעות ולעבור עבירה.
החיד"א על איכה כותב בשם מהר"י די שיגוביא שהגלות והחורבן באו בעקבות חומרות יתירות והזכיר זאת בברכ"י יו"ד סשל"א
וכבר כתבתי כי הקלקול הגדול של יש"ו בא מחומרות יתירות שפפוס בן יהודה היה מחמיר ונעל את אשתו מרים מגדלא שיער נשיא שלא תצא מהבית ולכן ביום הכיפורים לקח אתה פנדירא ויצא הממזר הזה וגם יהושע בן פרחיה שדחה אותו בשתי ידים שהחמיר ולא רצה לקבל אותו אלא עד לרגע האחרון ואז קרתה התקלה שקרא ק"ש וסימן לו שיבוא והוא הבין הפוך ואם היה מיקל ולא מחכה עד לרגע האחרון לא היה יוצא לתרבות רעה
וכבר כתבתי כי הקלקול הגדול של יש"ו בא מחומרות יתירות שפפוס בן יהודה היה מחמיר ונעל את אשתו מרים מגדלא שיער נשיא שלא תצא מהבית ולכן ביום הכיפורים לקח אתה פנדירא ויצא הממזר הזה וגם יהושע בן פרחיה שדחה אותו בשתי ידים שהחמיר ולא רצה לקבל אותו אלא עד לרגע האחרון ואז קרתה התקלה שקרא ק"ש וסימן לו שיבוא והוא הבין הפוך ואם היה מיקל ולא מחכה עד לרגע האחרון לא היה יוצא לתרבות רעה
חידוש יפה ומתחבר למה מה שכתבתי לעיל שלכן בני עשיו דבקו באותו יש"ו שהוא בא מקליפת עשיו דהיינו חומרות יתירות
עוד בענין יש"ו וחומרות מובא מעשה עליו
ויהי היום וילך יש"ו וישחק בכדור עם פרחי כהונה נגד לשכת הגזית בהר הבית, ונפל הכדור בעמק הברכה, ויחד ליש"ו, וישלח המצנפת מעל ראשו ויבך, ויאמרו לו הנערים קח את המצנפת ושים על ראשך, ויען להם יש"ו , הלא משה לא צוה בתורה כן, ודברי חכמים אין בהם ממש, ועוד ישבו ר״א ור״ע ור״י בן לוי (נראה דצ"ל ר' יהושע בן חנניה וכן בסמוך) בבית המדרש מנגד, ושמעו דברי יש"ו. ענה ר״א ואמר מדחציף כולי האי ש״מ בן נידה הוא, ריב״ל אומר בן הזונה הוא, ר״ע אמר ממזר הוא והא והא אית ביה.
והשאלה הנשאלת בסך הכל נפל הכדור לברכה למה הוא כל כך בכה והצטער אלא שכך היא דרך בעלי החומרות לתפוס את הטפל ולעזוב את העיקר
ויהי היום וילך יש"ו וישחק בכדור עם פרחי כהונה נגד לשכת הגזית בהר הבית, ונפל הכדור בעמק הברכה, ויחד ליש"ו, וישלח המצנפת מעל ראשו ויבך, ויאמרו לו הנערים קח את המצנפת ושים על ראשך, ויען להם יש"ו , הלא משה לא צוה בתורה כן, ודברי חכמים אין בהם ממש, ועוד ישבו ר״א ור״ע ור״י בן לוי (נראה דצ"ל ר' יהושע בן חנניה וכן בסמוך) בבית המדרש מנגד, ושמעו דברי יש"ו. ענה ר״א ואמר מדחציף כולי האי ש״מ בן נידה הוא, ריב״ל אומר בן הזונה הוא, ר״ע אמר ממזר הוא והא והא אית ביה.
והשאלה הנשאלת בסך הכל נפל הכדור לברכה למה הוא כל כך בכה והצטער אלא שכך היא דרך בעלי החומרות לתפוס את הטפל ולעזוב את העיקר
נערך לאחרונה:
לא יודע מה מקור מעשה זה שהזכרת.
אבל במסכת כלה רבתי הנוסח הוא אחר, ולפי"ז אזדא לה ראייתך.
וז"ל: "
פעם אחת היו זקנים יושבין עברו לפניהם שני תינוקות אחד גילה את ראשו ואחד כסה את ראשו זה שגלה ראשו רבי אליעזר אומר ממזר רבי יהושע אומר בן הנדה רבי עקיבא אומר ממזר ובן הנדה. אמרו לו עקיבא איך מלאך לבך לעבור על דברי חבירך [רבותיך]. אמר להם אני אקיימנו. הלך אצל אמו של אותו תינוק ומצאה שהיא יושבת ומוכרת קטניות בשוק. אמר לה בתי אם תאמר לי דבר זה שאני אומר לך הריני מביאך לחיי העולם הבא אמרה לו השבע לי. היה רבי עקיבא נשבע בשפתותיו ומבטלו בלבו אמר לה בנך זה מה טיבו אמרה לו כשנכנסתי לחופה נדה הייתי ופירש ממני בעלי ובעלני שושביני וערבתי את זה נמצא אותו תינוק ממזר ובן הנדה, אמרו גדול היה רבי עקיבא כשהכחיש את (רבותיו) [חבריו], באותה שעה אמרו ברוך שגילה סודו לעקיבא בן יוסף.
גמרא
ורבי עקיבא מן התורה מנא ליה דכתיב (הושע ה) בה' בגדו כי בנים זרים ילדו ואין בגדו אלא זנות שנאמר (ירמיה ג) אכן בגדה אשה מרעה ואין זר [האמור] כאן אלא ממזר: אחר גלה ראשו, ש"מ גלוי ראש עזות תקיפא הוא:
היה רבי עקיבא נשבע בשפתיו, היכי עביד ר"ע הכי והכתיב (ויקרא ה) או נפש כי תשבע לבטא בשפתים ולא בלב ואין צריך הלב אלא דמשתבע לה כר' יוחנן דאמר לאלהי ישראל מייתינא לך, ואפילו הכי מבטל בלבו.
ובעלני שושביני מנא נפל כדתניא בראשונה היו השושבינים ישנים בבית שהחתן והכלה היו ישנים בו כדי לשמש את החתן ואת הכלה בחופה כד חזא בעל דנדה הוה פירש ממנה ומי מוקמי שושבינין חשודים אלא איהו דסרכא עליה:
אמרו גדול היה רבי עקיבא וכו'. קרי להו רבותיו וקרי להו חבריו כיון דחזו דקא גבר עלייהו הוו להו חבריו."