אושרי רביב
Well-known member
מלאך רע עונה אמן בכל כוחו. פרסמו את י.ל. מדבר, והוא כולו מדבר באהבה על מרן זיע"א.
יחיד ומיוחד מרן, שכולם צועדים לאורו. ומכירים בגדולתו. [רק השאלה מתי... כדברי מרן שליט"א]
ו......?
זה החוק שדחוף לנו עכשיו? שיסדר את חוק הגיוס? שיסדר את מעמד בני הישיבות? שיפתור את בעיות התקציבים של המוסדות?
לצערי זה הדבר הכי חשוב היום.....
אינני מזלזל בעצם הדבר שהוא ראוי וטוב, אך עשו מהטפל עיקר ומהעיקר טפל.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תודה רבה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת הרב אריה מכלוף דרעי.
<< דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >>
שלום לכולם, חברי הכנסת, שרים, אני מתנצל, אני לא אאריך הרבה, קמתי מהמיטה עם חום גבוה, אבל לא יכולתי לפספס אירוע כזה של מורנו ורבנו, אבא שלנו למעשה, מגיל 15 אני אצלו כבן בית, כשהייתי בישיבה, בישיבת חברון.
שמעתי כאן הרבה דברים. קודם כול, אני רוצה לשבח מאוד מאוד את כל חלקי הבית, באמת כל הכבוד. כל אחד בסגנונו, כל אחד בדיבורו מצא את הנקודה של הרב ודיבר בכבוד גדול. אני לא זוכר הרבה רגעים שהכנסת מתאחדת בצורה כזאת, אמיתי, לא משחק. אני לא מחלק ואף אחד לא נותן דברים, באמת לשם שמיים, לשם האיש, זה מראה כמה הגדלות של האיש, של הרב.
ואני מודה כמובן לחבר הכנסת יוסי טייב, שהוביל את זה, למשרד הדתות, לכל מי שעבד בעניין, ולאוצר שסייע – כל מי שסייע.
אני ארצה בכל זאת, אי-אפשר לא לצאת ידי חובה בעניין, אני רוצה להגיד סיפור קצר. אפשר להאריך אותו הרבה, אני אספר אותו בתמצית כדי להסביר עוד פן אחד של הרב עובדיה, שאולי לא מכירים אותו מספיק.
אני מספר סיפורים על הרב עובדיה רק בדברים שהייתי עד בעצמי ושהייתי נוכח, אני לא שומע סיפורים אחרים, כיוון שכולם מכירים איך מוסיפים מס ערך מוסף, ואני אוהב לדייק.
אני מדבר על לפני למעלה מ-20 שנה, זה היה בזמן הקיץ, הרב עובדיה יוסף בביתו, הנהג שלו מתקשר, כיוון שבני ביתו לא היו בבית, הם היו בחוץ-לארץ. הוא מתקשר אליי ואומר לי: הרב נושף ולא מרגיש טוב ומתנשף, אני אומר לך, יש משהו. באתי כמובן אליו הביתה מיד, ואני רואה, קצת אני מבין בתחום הזה, ואני רואה שהוא מדבר וכל חצי מילה או מילה הוא לוקח אוויר והוא מתנשף. הבנתי שיש משהו.
היה אז פרופ' יונתן חסין, בבית חולים הדסה, מי שהכיר אותו, אחר כך היה בפוריה, הוא אומר לי: תביא אותו דחוף, כנראה שהרב עובר אירוע לבבי עכשיו.
הרב לא היה מוכן בשום אופן שבעולם. מי שמכיר את הרב יודע שהוא פסק שאפילו על ספק פיקוח נפש ביום כיפורים, אתה צריך לשמוע לרופא וללכת. לא הבנתי את העקשנות הזו. התעקש, והתעקש והתעקש, עד שנתתי לו הבטחה בתקיעת כף שהוא הולך לבית החולים והוא לא מתאשפז. הוא חוזר חזרה הביתה. נתתי לו את ההבטחה, מה אני יכול לעשות? לקחתי אותו ברכב שלי. נסענו בטירוף לבית החולים. פרופ' חסין מכניס אותו ועושה לו אק"ג. מי שהכיר את יהונתן חסין, עם אופי של מרוקאי, ויוצא החוצה וצועק אליי בצעקות ואומר לי: אתם הורגים את הרב. הוא עבר עכשיו באק"ג שני התקפי לב. מייד, דחוף, צנתור. אמרתי לו: נו, בסדר. תגיד לו. הוא אומר: אבל הרב לא רוצה להתאשפז. נכנסנו לרב. חסין בקולו, ובציוויו, ואני בתחנונים, בדמעות. שום אופן שבעולם, לא מוכן.
בסוף הוצאתי את חסין מהחדר. נשארתי עם הרב בארבע עיניים. אמרתי לו: הרב, אני לא יוצא מפה. אני חייב לדעת. תגיד לי את הסיבה. אני אעשה כל מה שתבקש, רק תגיד לי את הסיבה. שאני גם אבין אותה. אני לא מוכן ללכת, זה סכנת נפשות. ואז הרב אומר לי, אתה יודע, אני לא אשכח את הקול הזה, עם הדמעות: יש אישה אחת בפריז, שפתאום בית הדין שלח לי שאלה, עם ארבעה ילדים, שבית הדין הכריז עליהם כממזרים, ואין שום דרך להתיר אותם. שלחו לי את הדבר, ואני באמצע לכתוב פסק דין. ברוך השם, אתמול בלילה מצאתי סעיף להתיר אותם, ואני עכשיו כותב את פסק הדין. אמרתי לו: הרב, אז מה הבעיה? תעשה צנתור, תהיה בריא, ותכתוב את פסק הדין. הוא אומר לי: ומי ערב לי שאני אצא חי מהצנתור? אני לא יכול להשאיר, חלילה וחס, ארבעה ילדים בסכנת ממזרות. אתה הבטחת לי, אתה חייב להחזיר אותי הביתה. אמרתי לו: הרב, כמה זמן אתה צריך? הוא אומר לי: שלוש שעות.
נכנסתי לחסין. אמרתי לו: יהונתן, אל תתווכח איתי עכשיו. תביא לי עכשיו רופא צעיר שלך, רופא מהמחלקה, עם כל המכשירים של ההחייאה. אנחנו ניסע הביתה. נשמור על הרב. תן לו שלוש שעות לכתוב. הוא אומר לי: אבל אני אומר לך שבמצב, הוא לא יכול לכתוב. אמרתי לו: מה זה אכפת לך? תן לי, ואנחנו מחזירים אותו לפה חזרה. וכך עשינו. לקחנו רופא, עם כל ציוד ההחייאה. חזרנו הביתה. הרב הגיע הביתה. הוריד את המעיל שלו. שכח מהעולם. ישב שלוש שעות וכתב וכתב. כולם מכירים את כתב היד היפה שלו. הכניס הכול למעטפה. נתן את זה לנהג, ואמר לו: עכשיו אתה הולך. אני נוסע עם הרב דרעי. אתה, קח עכשיו את המעטפה, ואתה הולך לתת את זה לדיין פלוני פלוני שיישלח את זה לפריז. הרב אומר לי: עכשיו בוא נלך ביחד לעשות הנשמה. וכל מי שזוכר את פרופ' גוטסמן, שאחר כך בצנתור מצאו לו שלוש סתימות והאריכו לו את החיים ב-12 שנה.
זה סיפור קצר, ויש לי עוד הרבה. אתה בסכנת חיים. הוא לא מכיר את האישה. זה לא איזה קרובת משפחה, זה לא איזה מישהו. שלחו לו מפריז. הרב לא היה יכול, חלילה וחס, להשאיר אותם. זו הגדלות של הרב. לא לחינם כמיליון איש, או אני לא יודע כמה, היו בהלוויה שלו. כולם הרגישו שזה אבא שלהם.
אנחנו, החברים בתנועה, וכל התלמידים שלו, ותלמידי תלמידים שלו, ממשיכים יומם ולילה בהמשכת מורשתו, במפעלי החינוך הגדולים שהוא הקים. באמת להחזיר את העטרה ליושנה לשבט הגדול הזה, שבט ספרד, שהיה הפאר של היהדות. עם הרמב"ם והשולחן ערוך, וכל גדולי ישראל, להחזיר את העטרה ליושנה, שלצערנו הרב, ירדה באיזושהי תקופה, והוא החזיר את זה. הוא רומם את כולם. אבל, כמובן, שהוא תרם לכל עם ישראל. אני לא רוצה להתייחס לכל הנקודות, אבל הוא נגע בכל נקודה, ובאמת זכרו חייב להישאר לדורי דורות. ואני שמח מאוד, ומברך את כולם, שהכנסת חוקקה את החוק הזה, והוא ייכנס לתוקף, בעזרת השם, אחרי ההצבעה. אני מקווה ובטוח ששר הדתות ומשרד הדתות יעשו הכול כדי שבאמת כל ילד וכל אדם בישראל יידע מה מורשתו של היהודי הגדול, אוהב ישראל הגדול הזה, הענק שבענקים. תודה רבה לכולם. יהי זכרו ברוך.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תודה רבה. הצבעה? ישר עוברים להצבעה? אתם מושכים? יש עתיד, המחנה הממלכתי, אתם מושכים את הסתייגויות? כן? מושכים את ההסתייגויות. אז, חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, התשפ"ה–2024. הצבעה.
הצבעה מס' 3
בעד סעיפים 1–17 – 40
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–17 נתקבלו.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
להלן תוצאות ההצבעה: 40 בעד. אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה עברה.
נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, התשפ"ה–2024. הצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד החוק – 41
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, התשפ"ה–2024, נתקבל.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
להלן תוצאות ההצבעה: 41 בעד. נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים.
הצעת חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, התשפ"ה-2024
תודה רבה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת הרב אריה מכלוף דרעי.
<< דובר >> אריה מכלוף דרעי (ש"ס): << דובר >>
שלום לכולם, חברי הכנסת, שרים, אני מתנצל, אני לא אאריך הרבה, קמתי מהמיטה עם חום גבוה, אבל לא יכולתי לפספס אירוע כזה של מורנו ורבנו, אבא שלנו למעשה, מגיל 15 אני אצלו כבן בית, כשהייתי בישיבה, בישיבת חברון.
שמעתי כאן הרבה דברים. קודם כול, אני רוצה לשבח מאוד מאוד את כל חלקי הבית, באמת כל הכבוד. כל אחד בסגנונו, כל אחד בדיבורו מצא את הנקודה של הרב ודיבר בכבוד גדול. אני לא זוכר הרבה רגעים שהכנסת מתאחדת בצורה כזאת, אמיתי, לא משחק. אני לא מחלק ואף אחד לא נותן דברים, באמת לשם שמיים, לשם האיש, זה מראה כמה הגדלות של האיש, של הרב.
ואני מודה כמובן לחבר הכנסת יוסי טייב, שהוביל את זה, למשרד הדתות, לכל מי שעבד בעניין, ולאוצר שסייע – כל מי שסייע.
אני ארצה בכל זאת, אי-אפשר לא לצאת ידי חובה בעניין, אני רוצה להגיד סיפור קצר. אפשר להאריך אותו הרבה, אני אספר אותו בתמצית כדי להסביר עוד פן אחד של הרב עובדיה, שאולי לא מכירים אותו מספיק.
אני מספר סיפורים על הרב עובדיה רק בדברים שהייתי עד בעצמי ושהייתי נוכח, אני לא שומע סיפורים אחרים, כיוון שכולם מכירים איך מוסיפים מס ערך מוסף, ואני אוהב לדייק.
אני מדבר על לפני למעלה מ-20 שנה, זה היה בזמן הקיץ, הרב עובדיה יוסף בביתו, הנהג שלו מתקשר, כיוון שבני ביתו לא היו בבית, הם היו בחוץ-לארץ. הוא מתקשר אליי ואומר לי: הרב נושף ולא מרגיש טוב ומתנשף, אני אומר לך, יש משהו. באתי כמובן אליו הביתה מיד, ואני רואה, קצת אני מבין בתחום הזה, ואני רואה שהוא מדבר וכל חצי מילה או מילה הוא לוקח אוויר והוא מתנשף. הבנתי שיש משהו.
היה אז פרופ' יונתן חסין, בבית חולים הדסה, מי שהכיר אותו, אחר כך היה בפוריה, הוא אומר לי: תביא אותו דחוף, כנראה שהרב עובר אירוע לבבי עכשיו.
הרב לא היה מוכן בשום אופן שבעולם. מי שמכיר את הרב יודע שהוא פסק שאפילו על ספק פיקוח נפש ביום כיפורים, אתה צריך לשמוע לרופא וללכת. לא הבנתי את העקשנות הזו. התעקש, והתעקש והתעקש, עד שנתתי לו הבטחה בתקיעת כף שהוא הולך לבית החולים והוא לא מתאשפז. הוא חוזר חזרה הביתה. נתתי לו את ההבטחה, מה אני יכול לעשות? לקחתי אותו ברכב שלי. נסענו בטירוף לבית החולים. פרופ' חסין מכניס אותו ועושה לו אק"ג. מי שהכיר את יהונתן חסין, עם אופי של מרוקאי, ויוצא החוצה וצועק אליי בצעקות ואומר לי: אתם הורגים את הרב. הוא עבר עכשיו באק"ג שני התקפי לב. מייד, דחוף, צנתור. אמרתי לו: נו, בסדר. תגיד לו. הוא אומר: אבל הרב לא רוצה להתאשפז. נכנסנו לרב. חסין בקולו, ובציוויו, ואני בתחנונים, בדמעות. שום אופן שבעולם, לא מוכן.
בסוף הוצאתי את חסין מהחדר. נשארתי עם הרב בארבע עיניים. אמרתי לו: הרב, אני לא יוצא מפה. אני חייב לדעת. תגיד לי את הסיבה. אני אעשה כל מה שתבקש, רק תגיד לי את הסיבה. שאני גם אבין אותה. אני לא מוכן ללכת, זה סכנת נפשות. ואז הרב אומר לי, אתה יודע, אני לא אשכח את הקול הזה, עם הדמעות: יש אישה אחת בפריז, שפתאום בית הדין שלח לי שאלה, עם ארבעה ילדים, שבית הדין הכריז עליהם כממזרים, ואין שום דרך להתיר אותם. שלחו לי את הדבר, ואני באמצע לכתוב פסק דין. ברוך השם, אתמול בלילה מצאתי סעיף להתיר אותם, ואני עכשיו כותב את פסק הדין. אמרתי לו: הרב, אז מה הבעיה? תעשה צנתור, תהיה בריא, ותכתוב את פסק הדין. הוא אומר לי: ומי ערב לי שאני אצא חי מהצנתור? אני לא יכול להשאיר, חלילה וחס, ארבעה ילדים בסכנת ממזרות. אתה הבטחת לי, אתה חייב להחזיר אותי הביתה. אמרתי לו: הרב, כמה זמן אתה צריך? הוא אומר לי: שלוש שעות.
נכנסתי לחסין. אמרתי לו: יהונתן, אל תתווכח איתי עכשיו. תביא לי עכשיו רופא צעיר שלך, רופא מהמחלקה, עם כל המכשירים של ההחייאה. אנחנו ניסע הביתה. נשמור על הרב. תן לו שלוש שעות לכתוב. הוא אומר לי: אבל אני אומר לך שבמצב, הוא לא יכול לכתוב. אמרתי לו: מה זה אכפת לך? תן לי, ואנחנו מחזירים אותו לפה חזרה. וכך עשינו. לקחנו רופא, עם כל ציוד ההחייאה. חזרנו הביתה. הרב הגיע הביתה. הוריד את המעיל שלו. שכח מהעולם. ישב שלוש שעות וכתב וכתב. כולם מכירים את כתב היד היפה שלו. הכניס הכול למעטפה. נתן את זה לנהג, ואמר לו: עכשיו אתה הולך. אני נוסע עם הרב דרעי. אתה, קח עכשיו את המעטפה, ואתה הולך לתת את זה לדיין פלוני פלוני שיישלח את זה לפריז. הרב אומר לי: עכשיו בוא נלך ביחד לעשות הנשמה. וכל מי שזוכר את פרופ' גוטסמן, שאחר כך בצנתור מצאו לו שלוש סתימות והאריכו לו את החיים ב-12 שנה.
זה סיפור קצר, ויש לי עוד הרבה. אתה בסכנת חיים. הוא לא מכיר את האישה. זה לא איזה קרובת משפחה, זה לא איזה מישהו. שלחו לו מפריז. הרב לא היה יכול, חלילה וחס, להשאיר אותם. זו הגדלות של הרב. לא לחינם כמיליון איש, או אני לא יודע כמה, היו בהלוויה שלו. כולם הרגישו שזה אבא שלהם.
אנחנו, החברים בתנועה, וכל התלמידים שלו, ותלמידי תלמידים שלו, ממשיכים יומם ולילה בהמשכת מורשתו, במפעלי החינוך הגדולים שהוא הקים. באמת להחזיר את העטרה ליושנה לשבט הגדול הזה, שבט ספרד, שהיה הפאר של היהדות. עם הרמב"ם והשולחן ערוך, וכל גדולי ישראל, להחזיר את העטרה ליושנה, שלצערנו הרב, ירדה באיזושהי תקופה, והוא החזיר את זה. הוא רומם את כולם. אבל, כמובן, שהוא תרם לכל עם ישראל. אני לא רוצה להתייחס לכל הנקודות, אבל הוא נגע בכל נקודה, ובאמת זכרו חייב להישאר לדורי דורות. ואני שמח מאוד, ומברך את כולם, שהכנסת חוקקה את החוק הזה, והוא ייכנס לתוקף, בעזרת השם, אחרי ההצבעה. אני מקווה ובטוח ששר הדתות ומשרד הדתות יעשו הכול כדי שבאמת כל ילד וכל אדם בישראל יידע מה מורשתו של היהודי הגדול, אוהב ישראל הגדול הזה, הענק שבענקים. תודה רבה לכולם. יהי זכרו ברוך.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
תודה רבה. הצבעה? ישר עוברים להצבעה? אתם מושכים? יש עתיד, המחנה הממלכתי, אתם מושכים את הסתייגויות? כן? מושכים את ההסתייגויות. אז, חברי הכנסת, נעבור להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, התשפ"ה–2024. הצבעה.
הצבעה מס' 3
בעד סעיפים 1–17 – 40
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיפים 1–17 נתקבלו.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
להלן תוצאות ההצבעה: 40 בעד. אין מתנגדים. אני קובע כי ההצעה עברה.
נעבור להצבעה בקריאה שלישית על הצעת חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, התשפ"ה–2024. הצבעה.
הצבעה מס' 4
בעד החוק – 41
נגד – אין
נמנעים – אין
חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, התשפ"ה–2024, נתקבל.
<< יור >> היו"ר ארז מלול: << יור >>
להלן תוצאות ההצבעה: 41 בעד. נוכח אחד. אני קובע כי הצעת חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, התשפ"ה–2024, התקבלה בקריאה השנייה והשלישית ותיכנס לספר החוקים.
הצעת חוק להנצחת זכרו של מרן הרב עובדיה יוסף, התשפ"ה-2024
אושרי רביב
Well-known member
מעניין, עכשיו הסיפור נהיה עם ממזרים. והרב דוד בהלוויה אמר שזו היתה עגונה...
אחי תשחרר...
תהנה ממה שיש
מתלמידי מרן הראש"ל
Moderator
עדיף את זה ולא כלום
הרי כל בר דעת מבין שאי אפשר לקדם חוק גיוס ולכן מורחים את זה בא לא נהיה כמו אותם שצועקים '' עכשיו לשטח את כל עזה....... ולהרוג את כולם...... כמו שזה נקרא שסתם צועקים ולא כל הרצוי מצוי ג''כ בעניין הגיוס וד''ל ואכמ''ל
לא שלחו לך צו גיוס?! לשני אחים שלי כן!!
אין לך ילדות במעונות?! לאחים שלי כן!!
לא רק גיוס....
יש כ"כ הרבה נושאים ולא מטפלים בכלום לצערי.....
תפתח על זה שרשור נפרד וכולנו נהיה איתך, אבל החוק הזה ספציפית הוא 'החוק של הפורום'
אז בא נפצח בריקוד....
מתלמידי מרן הראש"ל
Moderator
פעם גם אני הייתי שואל למה לא עושים כך ולא מטפלים בכך אבל טיפה גדלתי והבנתי שלא כל דבר תלוי במי שאני שלחתי לכנסת ויש אלף ואחד גורמים שנגועים בדבר ולכן הגעתי למסקנה
עשו משהו טוב ראויים לברכה לא עשו לא מצפה מהם לשום דבר
אשריך!
אבל לצערי אני מצפה מהם (לא ח"ו בוטח בהם..).
אתה רואה שחוקים שחשובים מעבירים ונלחמים, ומה שפחות חשוב לא נלחמים.
לא אפרט חוקים ספציפים, אך נכון שיש דברים שידיהם כבולות, אך יש המווון דברים שהם יכולים לעשות, ופשוט.... זה לא בסדר העדיפות שלהם.
יוסף דוד
Well-known member
לאחר אישור חוק הנצחת מרן: היזומים עלו לנשיא המועצת - כל רגע
לאחר אישור החוק להנצחת זכרו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל עלו הבוקר למעונו של בנו הראש"ל הגר"י יוסף נשיא המועצת, השר מיכאל מלכיאלי, יו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסי טייב ומנכ"ל משרד הדתות יהודה אבידן. השלושה סיפרו על החוק שזכה לתמיכה מקיר לקיר הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה
www.kore.co.il
מתלמידי מרן הראש"ל
Moderator
לאחר אישור החוק להנצחת מרן רשכבה"ג רבינו עובדיה יוסף זיע"א - יוזמי החוק עלו למעונו של מרן הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א חבר מועצת חכמי התורה: "זכות עצומה שכל ילד ילמד על מורשת התורה והחסד של מרן זיע"א"
הבוקר לאחר אישור החוק, עלו למעונו של בנו מרן הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א, יוזמי הצעת החוק, השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי ויו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסי טייב ומנכ"ל משרד הדתות יהודה אבידן.
השלושה סיפרו למרן על היוזמה החשובה ועל כך שהחוק זכה לתמיכה מקיר לקיר של כל חברי הכנסת הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה: "זכינו לראות מופע של קידוש השם בכנסת, כאשר כל חברי הכנסת הצביעו בעד הצעת החוק ונשאו נאומים מרגשים על החשיבות הגדולה של הצעת החוק" אמר השר מלכיאלי למרן.
הבוקר לאחר אישור החוק, עלו למעונו של בנו מרן הראש"ל רבינו יצחק יוסף שליט"א, יוזמי הצעת החוק, השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי ויו"ר ועדת החינוך ח"כ יוסי טייב ומנכ"ל משרד הדתות יהודה אבידן.
השלושה סיפרו למרן על היוזמה החשובה ועל כך שהחוק זכה לתמיכה מקיר לקיר של כל חברי הכנסת הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה: "זכינו לראות מופע של קידוש השם בכנסת, כאשר כל חברי הכנסת הצביעו בעד הצעת החוק ונשאו נאומים מרגשים על החשיבות הגדולה של הצעת החוק" אמר השר מלכיאלי למרן.
איפה זה? זה לא מעונו ככל הידוע לי...
פותח הדיון
פותח הדיון
הלשכה החדשה בס"ד.
איפה?
וזה גם שונה מתמונות הלשכה החדשה שפירסמו לפני (של ר' ברוך דרעי)
פותח הדיון
פותח הדיון
בצמוד לאור חביב
