זה דין הנלמד ממשנה במסכת מקוואות [פ"ז מ"ה]:
"שלשה לוגין מים, ונפל לתוכן קרטוב יין, והרי מראיהן כמראה היין, ונפלו למקוה, לא פסלוהו"
וכתב בביאור הענין התפארת ישראל:
לא פסלוהו: משום שאובין. דאין שאובין פוסלין רק במים.
אבל הנך מדמראיתן כיין. דינן כיין שאינו פוסל בג' לוגין, [אלא] רק בשינוי מראה. והרי לא שינו מראית מי המקוה [ש"ך ר"א סק"ס]:
לסיכום -
שלשה לוגין מים מצד עצמן פוסלין, ויין מצד עצמו פוסל בשינוי מראה, אך אם נתערב יין בג' לוגין מים, ונהיה כעת ג' לוגין מים שנשתנה מראיהן מפאת היין - הם הפכו לגדר 'יין' ואינן פוסלין את המקוה בג' לוגין אלא בשינוי מראה, וכעת כשנפלו כל הג' לוגין המעורבין לתוך המקוה -
אין די ביין שנתערב בהן כדי לשנות את המראה של כלל המקוה.
[ועיין מסכת מכות דפים ג: ד. עוד בענין זה]
