• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com
  • שימו לב: ניתן לשלוח (בקובץ וורד) יישובים ומערכות בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, לקובץ בית יוסף תשפ"ו. למייל: office@moreshet-maran.com עד לחג השבועות תשפ"ה. אין התחייבות לפרסם, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום. ניתן גם לשלוח מכתבים והערות על הגליונות הקודמים.

חידה: איך יתכן שדבר אחד שפוסל המקוה, נתערב בדבר אחר שפוסל המקוה, ונפלו למקוה - וכעת לא פסלוהו?

dvidcohen

Well-known member
דבר א' פוסל את המקוה אם היה נופל אליו.
נתערב בו דבר נוסף - שגם הוא פוסל את המקוה במצבים מסויימים,
וכעת שנתערב עם דבר א'
[ונפלו שניהם למקוה] - הוא גורם לו שלא יפסול את המקווה...
כיצד יתכן הדבר?
 
פִּתָרוֹן
זה דין הנלמד ממשנה במסכת מקוואות [פ"ז מ"ה]:
"שלשה לוגין מים, ונפל לתוכן קרטוב יין, והרי מראיהן כמראה היין, ונפלו למקוה, לא פסלוהו"

וכתב בביאור הענין התפארת ישראל:
לא פסלוהו:
משום שאובין. דאין שאובין פוסלין רק במים.
אבל הנך מדמראיתן כיין. דינן כיין שאינו פוסל בג' לוגין, [אלא] רק בשינוי מראה. והרי לא שינו מראית מי המקוה [ש"ך ר"א סק"ס]:
לסיכום -
שלשה לוגין מים מצד עצמן פוסלין, ויין מצד עצמו פוסל בשינוי מראה, אך אם נתערב יין בג' לוגין מים, ונהיה כעת ג' לוגין מים שנשתנה מראיהן מפאת היין - הם הפכו לגדר 'יין' ואינן פוסלין את המקוה בג' לוגין אלא בשינוי מראה, וכעת כשנפלו כל הג' לוגין המעורבין לתוך המקוה -
אין די ביין שנתערב בהן כדי לשנות את המראה של כלל המקוה.
[ועיין מסכת מכות דפים ג: ד. עוד בענין זה]
ממס' מקוואות, פרק ז' משנה ד' מובא שאם נפלו למקווה יין או מהל ושינו מקצת מראיו- אז אם אין בו מראה מים ארבעים סאה- הרי זה לא יטבול בו.

ומזה משמע שאם נפל למים יין ושינה מקצת מראיו והנה נפל גם מהל והמהל היה בפועל גם משנה מקצת מראיו של מקווה אילו היה נופל לבדו, אך מכיוון שהיין שנפל למקווה התבהר מהמהל והמהל עצמו לא השפיע על מראה המים מכיוון שהיין כמעט שינה את הכיוון לצבע שלו ולבסוף זה לא קרה בגלל ששתי התערובות יחד לקחו את הצבע כל אחד לכיוונו- אז דווקא בגלל זה המקווה כן כשר לטבילה.
 
ממס' מקוואות, פרק ז' משנה ד' מובא שאם נפלו למקווה יין או מהל ושינו מקצת מראיו- אז אם אין בו מראה מים ארבעים סאה- הרי זה לא יטבול בו.

ומזה משמע שאם נפל למים יין ושינה מקצת מראיו והנה נפל גם מהל והמהל היה בפועל גם משנה מקצת מראיו של מקווה אילו היה נופל לבדו, אך מכיוון שהיין שנפל למקווה התבהר מהמהל והמהל עצמו לא השפיע על מראה המים מכיוון שהיין כמעט שינה את הכיוון לצבע שלו ולבסוף זה לא קרה בגלל ששתי התערובות יחד לקחו את הצבע כל אחד לכיוונו- אז דווקא בגלל זה המקווה כן כשר לטבילה.
דוגמא מעניינת, אך בשביל זה צריך להוכיח שאכן הצבעים הללו 'מבטלין זה את זה'.
אבל אה"נ ניתן לומר את דבריכם גם באופן תיאורטי, שאם צבע א' יבטל צבע ב' - אזי המקוה יוכשר.
לא לזה התכוונתי, אני מתכוין לדבר הכתוב במפורש בפוסקים.
 
אני מתכוין לדבר הכתוב במפורש בפוסקים.
מה. הדיון על מי ריין?
שאם נניח שזהו נכון שלוקח את טעם המים לגמרי ואין דינם כמים- אז אם יוסיפו חומר שנותן טעם למים חזרה- אז יוכשר המקוה!?! לזה כוונתכם?

(אבל בפועל ישנם רבנים גדולים שהכשירוהו לכתחילה ואדרבה אמרו שבכלור הבעיה גדולה יותר והמציאות שהצמא ישתה גם מים אלו ומי מדבר על מן קדמון ששתו מים בגריעותא טפי וטפי ועדיין שתו והכשירו המים לטבילה ונ"ל שהפוסלים הם אותו סוג ידוע של אנשים שהטעו רבנים כדי לייצר מחלוקת ואינני בא לומר כמובן מה הפסק בזה, אלא את הנראה לי)
 
מי אמר שדין מקוה תלוי ב"טעם המים"??
צודק בהחלט.
גם לי היו טענות שונות על המפיצים הללו שבגלל זה כתבו לאסור והיה נ"ל לפי סדר הדברים שפורסמו על ידם שהם החליטו קודם לייצר בכך עוד מחלוקת בין רבנים בעוד עניין ורק אח"כ חיפשו סיבות מדוע יש בדבריהם צדק עד שהוציאו קונטרס (מלא ברווחים ושורות ריקות כדי לנפחו כקונטרס), כעת הוספתם לי טענה.
 
זה דין הנלמד ממשנה במסכת מקוואות [פ"ז מ"ה]:
"שלשה לוגין מים, ונפל לתוכן קרטוב יין, והרי מראיהן כמראה היין, ונפלו למקוה, לא פסלוהו"

וכתב בביאור הענין התפארת ישראל:
לא פסלוהו:
משום שאובין. דאין שאובין פוסלין רק במים.
אבל הנך מדמראיתן כיין. דינן כיין שאינו פוסל בג' לוגין, [אלא] רק בשינוי מראה. והרי לא שינו מראית מי המקוה [ש"ך ר"א סק"ס]:
לסיכום -
שלשה לוגין מים מצד עצמן פוסלין, ויין מצד עצמו פוסל בשינוי מראה, אך אם נתערב יין בג' לוגין מים, ונהיה כעת ג' לוגין מים שנשתנה מראיהן מפאת היין - הם הפכו לגדר 'יין' ואינן פוסלין את המקוה בג' לוגין אלא בשינוי מראה, וכעת כשנפלו כל הג' לוגין המעורבין לתוך המקוה -
אין די ביין שנתערב בהן כדי לשנות את המראה של כלל המקוה.
[ועיין מסכת מכות דפים ג: ד. עוד בענין זה]
 
נערך לאחרונה:
פִּתָרוֹן
חזור
חלק עליון