פִּתָרוֹן
אברהם העברי
Active member
הקב"ה האציל וברא ויצר ועשה הכל בעולם.
בריאה זה דבר חדש יש מאין, מהבריאה הזו מיוצר דבר שהוא יש מיש, ומהיצירה הזו נעשים דברים שעל ידם עושים דברים אחרים, כגון מעשים טובים או מעשים רעים, מיצרים דברים נוספים וכו'
אנחנו בעולם ה'עשיה', עולם המעשה, אשר ברא אלהים לעשות... על מנת שנעשה בו עוד ועוד.
וכי שייך לומר על הדברים שאנחנו עושים שה' לא ברא אותם?
נמשיל משל כדוגמא בעלמא.
בתחילה לא היה כלום, ולא יכל להיות כלום כי ה' היה ממלא את העולמות ללא שום הפרש, לאחר סוד הצמצום, נוצר מקום שבו הקב"ה צמצם בו את אורו כביכול, ונוצר מקום בו העולמות יכולות להתקיים, ואז (כמשל בעלמא) הקב"ה ברא יש מאין את הכח והשורש של ה4 יסודות, אבל הם עדין לא היו בפועל, לאחר מכן הוא יצר את ה 4 יסודות והוציאם מהכל אל הפועל, ולאחר מכן הוא עשה את האדם מארבע יסודות אלו.
וכן עשה את הברזל מיסודות אלו, אז כעת כשבא האדם ומיצר מהברזל ומהאש ומהעפר והרוח מכונית או מטוס או סתם אופניים חשמליות, האם שייך לומר שה' לא ברא את המטוס או המכונית וכו'?..
פותח הדיון
פותח הדיון
יהודה מ.
Well-known member
נכון מאוד התשובה הנכונה זו מידת השקר.
וצריך לדעת שכל הבריאה כולה בבדאי שבורא עולם ברא.
המקור שלי מממקום אחר בפסיקתא רבתי (פ עשרת הדברות)
וצריך לדעת שכל הבריאה כולה בבדאי שבורא עולם ברא.
המקור שלי מממקום אחר בפסיקתא רבתי (פ עשרת הדברות)
אברהם העברי
Active member
ובהקשר לראייתך מהמדרש, כשלומדים מדרש צריך לעיין ולדקדק מאוד, מדרש זה נראה קל להבנה, אבל ברשימה של הפרדס הוא סמוך לסוד... וכפי שהגראי"ל היה רגיל לומר שתנא דבי אליהו, נראה קל ללימוד, אבל באמת הוא קשה מאד ודורש עיון מעמיק יודע מקיף.
כשטורנוסרופוס שאל את רבי עקיבא, לא סתם הוא שאל על בן אדם, כי בן אדם זה תפארת הבריאה שאי אפשר לאדם לייצר כמותו אם לא באופן הטבעי של פרייה ורביה, הקב"ה נתן לבני אדם אופציה לייצר מהברזל ומהעץ ומהמים ומהאדמה מה שירצו, אבל ממש לא לייצר בני אדם כרצונם, א"כ משמע שהאדם הוא תוצר סופי ומושלם שאין צורך שהאדם ישפר אותו, וא"כ לכאורה זה ראיה שח"ו אין רצונו שנעשה ברית מילה, ואדרבה זה מזיק וגורע מהבריאה המושלמת,
ענה לו רבי עקיבא מהלחם, שהלחם גם לא מושלם והאדם צריך לעמול על החיטה ולככתוש אותה ולשפר אותה, ולכאורה מה תשובה היא זו? וכי אפשר לדמות אדם לחיטה?
אלא העומק בדבר הוא, שהרי במקור אדם הראשון נברא מהול, ואחרי שחטא משך בעורלתו, ומאז נפגמה הבריאה ובני האדם נולדים עם ערלה, והם נדרשים לתקן את הפגם שנוצר בגלל אדם הראשון, ורבי עקיבא הביא לו דוגמא מעשית לכך, שהרי לפני שחטא לא היה צריך לעבוד על החטה כדי שתוציא לחם, ואחרי החטא נתקללה האדמה ונתקלל האדם בעצבון תאכלנה כל ימי חייך, ולכן צריך לעשות 10 מלאכות בחיטה עד שהיא נהיית לחם.
וא"כ לא שייך לומר שה' לא ברא את האדם מהול, כי הוא כן ברא, ואדם קלקל וכעת הוא צריך לתקן, וכנ"ל בלחם.
נקוט כלל זה בידך, אין שום כח בעולם שיכול לברוא דבר שה' לא ברא, ח"ו זה כפירה לומר כך.
הקב"ה עשה ועושה ויעשה לכל המעשים, וברא ויצר ועדה הכל כדי שנוכל לעשות כפי שגזר כבודו יתברך וגם עשיה זו היא נכחו בכל רגע ורגע, ואין כל חדש תחת השמש, סה"כ הקב"ה פתח למדענים את העניים לגלות עוד דברים לכוחות שקיימים בבריאה שניתן לאדם יכולת לעשות איתם דברים נוספים, כגון פצצת אטום!
אבל ח"ו לומר שהאדם ברא יש מאין ויצר את האטום.
כשטורנוסרופוס שאל את רבי עקיבא, לא סתם הוא שאל על בן אדם, כי בן אדם זה תפארת הבריאה שאי אפשר לאדם לייצר כמותו אם לא באופן הטבעי של פרייה ורביה, הקב"ה נתן לבני אדם אופציה לייצר מהברזל ומהעץ ומהמים ומהאדמה מה שירצו, אבל ממש לא לייצר בני אדם כרצונם, א"כ משמע שהאדם הוא תוצר סופי ומושלם שאין צורך שהאדם ישפר אותו, וא"כ לכאורה זה ראיה שח"ו אין רצונו שנעשה ברית מילה, ואדרבה זה מזיק וגורע מהבריאה המושלמת,
ענה לו רבי עקיבא מהלחם, שהלחם גם לא מושלם והאדם צריך לעמול על החיטה ולככתוש אותה ולשפר אותה, ולכאורה מה תשובה היא זו? וכי אפשר לדמות אדם לחיטה?
אלא העומק בדבר הוא, שהרי במקור אדם הראשון נברא מהול, ואחרי שחטא משך בעורלתו, ומאז נפגמה הבריאה ובני האדם נולדים עם ערלה, והם נדרשים לתקן את הפגם שנוצר בגלל אדם הראשון, ורבי עקיבא הביא לו דוגמא מעשית לכך, שהרי לפני שחטא לא היה צריך לעבוד על החטה כדי שתוציא לחם, ואחרי החטא נתקללה האדמה ונתקלל האדם בעצבון תאכלנה כל ימי חייך, ולכן צריך לעשות 10 מלאכות בחיטה עד שהיא נהיית לחם.
וא"כ לא שייך לומר שה' לא ברא את האדם מהול, כי הוא כן ברא, ואדם קלקל וכעת הוא צריך לתקן, וכנ"ל בלחם.
נקוט כלל זה בידך, אין שום כח בעולם שיכול לברוא דבר שה' לא ברא, ח"ו זה כפירה לומר כך.
הקב"ה עשה ועושה ויעשה לכל המעשים, וברא ויצר ועדה הכל כדי שנוכל לעשות כפי שגזר כבודו יתברך וגם עשיה זו היא נכחו בכל רגע ורגע, ואין כל חדש תחת השמש, סה"כ הקב"ה פתח למדענים את העניים לגלות עוד דברים לכוחות שקיימים בבריאה שניתן לאדם יכולת לעשות איתם דברים נוספים, כגון פצצת אטום!
אבל ח"ו לומר שהאדם ברא יש מאין ויצר את האטום.
פותח הדיון
פותח הדיון
יהודה מ.
Well-known member
צודק.
לכן הבאתי מש"כ בפסיקתא רבתי.
לשמור ולעשות
Well-known member
@אברהם העברי מה חידשת בכל זה? כבר קדמך אברהם אבינו ע"ה שפרסם לכולם שהקב"ה ברא את העולם ואת כל הבריאה כולה, את האבות ואת התולדות ואת הכל מכל כל, והוא המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית.
אבל מובן ששואל החידה ס"ה שאל על לשון של חז"ל על דבר קיים שהקב"ה כביכול "לא ברא". וזה לא סותר את דבריך הנפלאים והמתוקים, והפשוטים למדי לת"ח דכאן...
אבל מובן ששואל החידה ס"ה שאל על לשון של חז"ל על דבר קיים שהקב"ה כביכול "לא ברא". וזה לא סותר את דבריך הנפלאים והמתוקים, והפשוטים למדי לת"ח דכאן...
זהר חלק ב צ ב – ויקיטקסט
אלו לשונות דומים, אבל לא הלשון שהוזכר לעיל, ומשמעותם שונה.ככה יצא לי בחיפוש זריז, אך זכור לי שיש עוד כמה מקומות שהזוה״ק כותב זאתזהר חלק ב צ ב – ויקיטקסט
he.wikisource.org
תסביר לי , איך , בבקשה, קוב״ה ואורייתא חד הוא , ו - , שמא דקודשא בריך הוא ואורייתא כלא שמא חד הוי , שונים במשמעותם
הן מבחינת הפשט והן מבחינת הסוד אין חילוק
(בספירות יש חילוק בשם של הספירה, כי השם של הספירה והספירה עצמה הם שני ״אמצעים״ שונים, ודי בזה. אך הקב״ה הוא ״מציאות״ אחת שהזוה״ק הכא אומר ששמו ושם התורה אחד הוא, והיינו שאין חילוק ביניהם כפי שאזיל ומפרש ליה שמא קדישא דקודשא בריך הוא ממש ע״כ)
אברהם העברי
Active member
חששתי שמא יקרא לכאן אחד תם שיחשוב שהדברים כפשוטם ממש ולא סתם משחקי לשון.
ירמיהו פרק לא (כא) עַד־מָתַי֙ תִּתְחַמָּקִ֔ין הַבַּ֖ת הַשּֽׁוֹבֵבָ֑ה כִּֽי־בָרָ֨א יְקֹוָ֤ק חֲדָשָׁה֙ בָּאָ֔רֶץ נְקֵבָ֖ה תְּס֥וֹבֵֽב גָּֽבֶר: (פי' המצודת דוד עד מתי תתחמקין - את הבת השובבה עד מתי תהיה עוד מסובבת מארצך להיות בעוונך: כי ברא - כי אז יברא ה' דבר חדש שעם היות שעתה נמשלת לנקבה שימשול בה בעלה לפי שבעלוך הנה אז תסובב להיות גבר למשול עוד על הכשדים כגבר על אשה) -ומה שייך בריאה על דבר שכבר נברא ובאמת כתבו בזה המפרשים גבי ואם בריאה יברא ה' גבי פתיחת האדמה במדבר פרשת קרח פרק טז פסוק ל שהאבן עזרא כתב שבריאה הכוונה גזירה -שכך ה' גזר זה נקרא בריאה אבל הרמב"ן שם חלק עליו ופירש זה הדבר נתחדש ביום ההוא כאלו הוא נברא מאין והר' יוסף בכור שור כתב ולפיכך קורא דבר זה "בריאה", לפי שלא היה בעולם עד כאן ולא נברא שאירע לאדם כך, לפיכך הרי הוא נברא עתה מחדש. וכן "כי ברא ה' חדשה בארץ כל דבר חדש שלא היה עד עתה נקראת "בריאה".
וכך צריך לפרש מה שאמרו במדרש שהקב"ה לא ברא מידת שקר
לאבן עזרא הפירוש שהוא לא גזר שיעשו כן וזה נגד רצונו כמו שאר העבירות שזה נגד רצונו
ולהרמב"ן הפירוש השקר זה כאילו זה דבר שנברא מאין שהקב"ה הוא אמת ואנשים התחילו לשקר
ולה' יוסף בכור שור הכוונה שזה דבר חדש שאנשים המציאו את השקר ולכן זה נקרא בריאה
וכך צריך לפרש מה שאמרו במדרש שהקב"ה לא ברא מידת שקר
לאבן עזרא הפירוש שהוא לא גזר שיעשו כן וזה נגד רצונו כמו שאר העבירות שזה נגד רצונו
ולהרמב"ן הפירוש השקר זה כאילו זה דבר שנברא מאין שהקב"ה הוא אמת ואנשים התחילו לשקר
ולה' יוסף בכור שור הכוונה שזה דבר חדש שאנשים המציאו את השקר ולכן זה נקרא בריאה
נערך לאחרונה:
מובא במדרש שהשקר רצה להכנס לתיבה ולא היה לו בן זוג וכו' זה לא סותר?
פותח הדיון
פותח הדיון
יהודה מ.
Well-known member
יעקב יעקב
Active member
נושאים דומים בפורום
- נפתר
