חידות בהלכות קריאת התורה
- Thread starter ציון ש
- תאריך התחלה
פִּתָרוֹן
אם טעה ובירך לפני הקריאה את ברכת "אשר נתן". (ילקו"י סי' קל"ט סעיף ז')
אינני יודע. אני יודע שאצל האשכנזים אחרי שהש"ץ אומר "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" הם עונים אמן. לא ידעתי שהספרדים נהגו כך.
(ובאמת מעניין מה המקור למנהג האשכנזים וא"כ מדוע אין מנהג זה אצל הספרדים).
המקור לאמן אחר ברכו הוא משנ''ב בסימן נז סק''ב בהלכות קריאת שמע וביבי''א כ' שאין מנהג הספרדים לענות אמן אחר ברכו ויש מקום אחד שלכו''ע עונים אמן אחר ברכו
כוונתך להלכה ולמעשה?
כי כך הוא לפי שיטת ר' חיים פלאג'י (שהובאה ביבי"א ח"ח סי' ט"ו וח"ט סי' פ"ג).
מהי שיטת ר''ח פלאג'י ?
בכל אופן כוונתי לדבר המתבאר מהשו''ע עצמו, וכפי שהסבירו הרמ''א.
א"כ אז מסתמא כוונתך למה שכתב הרמ"א בשם הב"י בסי' קל"ט ס"ו: "ואם לא שמעו הציבור את המברך, אע"פ ששמעו החזן עונה לא יענו עמו אלא עונין אמן על דברי החזן".
פִּתָרוֹן
לא . אתה בלתי יאומן!
איך אתה זוכר כל שירשור נידח אחרי כל כך הרבה זמן?!?
בשבת במקום שהתפללתי הוציאו ספר תורה אחד וגללו מפרשת "ויקהל" לפרשת שקלים, ואמרו קדיש גם אחר שבעת העולים וגם אחרי המפטיר, והיה זכור לי שכשיש ספר אחד לא אומרים פעמיים קדיש (וכמו ששאלתי כאן). [אמנם עדיין לא ברור לי ההלכה למעשה בזה, כי כל פעם אני מעיין מחדש ולא יוצא לי כ"כ ברור...]
ולפיכך עברתי בשבת במהירות על רוב ילקו"י שמדבר על קריאה"ת וכשראיתי את ההערה הנ"ל נזכרתי במקום הנוכחי שדיברנו בזה.
א.א
Well-known member
ספר תורה אחד אם אומרים כמה קדישים
בספר של הרב אופיר מלכא על פסח עמוד יז כתב בפשיטות שלא אומרים
ועתה ראיתי בדרך עראי בהלכה ברורה ח"ז עמוד רנד שכתב שכן לומר וציין לשו"ת קריה חנה דוד ח"ב סימן מה ובשו"ת מקוה המים ח"ג סימן ה ומ"ש המקוה המים ראיה ממרן לא הבנתי כוונתו
אולם בקרית חנה דוד כתב שהרא"ש כתב שהטעם שאומרים קדיש לפני מפטיר כדי להפריד שאינו משבעה עולים.
נושאים דומים בפורום
