ראיתי בילקוט טהרה הנד"מ גבי יחוד חתן עם כלתו שפ"נ ששם הביא מרן שליט"א בפשטות שמותר יחוד ביום
וראיתי לכמה ממחברי הזמן שדנו בזה להשיג על מרן זיע"א לומר שדעת מרן השו"ע שאסור גם ביום האם
יש לזה התיחסות של מרן שליט"א??
נראה שהוא מתכוון לכלה אחר חתונתה קודם שתטבול ובלא בא עליה ובלא היתה נידה בשעת חופתה, האם האיסור הוא רק לישון יחד או גם להיות באותו בית לבד, אנא ציין את המקור בכדי שנוכל לענות.
נראה שהוא מתכוון לכלה אחר חתונתה קודם שתטבול ובלא בא עליה ובלא היתה נידה בשעת חופתה, האם האיסור הוא רק לישון יחד או גם להיות באותו בית לבד, אנא ציין את המקור בכדי שנוכל לענות.
למה שיהיה אסור בייחוד?
הוא כתב במפורש שהוא מתכוון על חופת נדה, כלומר אשה שפירסה נדה קודם חתונתה (דבר שכיום לא מצוי) והותר לו לקדש בטבעת וכו', אך אסור לו להתייחד עמה עד שתטהר, הוא שואל האם מותר לו להתייחד איתה ביום.
אתה מדבר שפירסה נדה אחר החתונה קודם שבא עליה (לגמרי)?
אולי באמת על כה"ג הוא מדבר, שאז אסור בכלל להתייחד אתה ולא רק שאסור לבוא עליה, ושאלתו היא מה הדין לגבי ייחוד ביום.
