יישוב להערה בספר דקדוק ופרוש על התורה הנדפס בסוף ספק דקדוק אליהו לגר"א מוסד הרב קוק.
בחלק "דקדוק ופירוש על התורה" בהערה 5. נתקשה הרב יובל שילוני שליט"א בדברי הגר"א. ובאמת שגם אני נתקשיתי בתחילה והנחתי לעניין ושוב אחר העיון נראה שהפסיק המנוקד שם הוא שגרם לכל המבוכה ובהסירו תסור גם תלך לה הקושיא (ונדמה לי שבדפוסים הקודמים לא היה הפסיק הנ"ל [באחד בדקתי ולא נמצא] וגם אם ישנו נראה שהוא טעות סופר).
וזה לשון הגר"א "וכן להפך, יבוא שורק [קובוץ שלנו] במקום מלאפום [שורק שלנו] , חסר ו' כי היו יכולים לטעות בדגש על כן בא שורק במקום מלאפום כמו העטפים." עכ"ל.
ובהערה שם הרב התקשה בדברי הגר"א וז"ל: "....לא ברור מה הטעות שהשינוי בא למנוע. מי שיטעה ויחשוב שו' במילה עטופים היא עצור מודגש בדגש חזק וכו'"
והרב הבין שהגר"א סובר שאם היתה ו' מנוקדת במלאפום [שורק שלנו] היה אפשר לטעות בדגש וזה באמת תמוה בפרט שלעיל מיניה כתב הגר"א בפירוש "אבל במלאפום [שורק שלנו] לא שלא יוכל לטעות לפי שהמלאפום בו' וכו'.
ומה גם שיש מילה כזו "העטופים בו' וכמו שהביא הרב שם בהערה 5 מאיכה.
אשר על כן נראה שלא יתכן שזו כוונת הגר"א והגורם לכל זה הוא הפסיק אחר מילת מלאפום, בדברי הגר"א שכביכול כוונת הגר"א כך - וכן להפך, יבוא שורק במקום מלאפום, חסר ו'. שנשמע מזה שבשביל למנוע טעות נעשו ב' שינויים הוחלפה הנקודה של המלאפום בשלוש נקודות של שורק, וכן הושמטה הו'.
והבנה זו טעות ובהשמטת הפסיק הנ"ל הכל יבוא על מקומו בשלום כך: "וכן להפך, יבוא שורק [קיבוץ שלנו] במקום מלאפום שורק שלנו] חסר ו' וכו'".
כלומר כיוון שהגר"א לעיל כתב שו' היא הוכחה שמדובר במלאפום א"כ כאשר תישמט הו' שוב אין הוכחה שזה מלאפום ויכולים לטעות בדגש ולכן ניקדו שלוש נקודות של שורק במקום.
וכוונת הגר"א כך: וכן להפך, יבוא שורק, (פסיק) במקום מלאפום חסר ו' (יבוא שורק כאשר יש מלאפום ללא ו') כי אז אפשר לטעות שהנקודה של המלאפום היא דגש כי אין ו'.
ובזה מיושב.
כמו כן בסוף ההערה הרב נתקשה עוד שאם אין ו' הרי זו תנועה קטנה וצריך להיות דגש חזק וזו חריגה מכללי הדקדוק.
אבל אין כוונת הגר"א שזו תנועה קטנה אלא שלעולם זו תנועה גדולה של מלאפום ובגלל זה אין דגש ואדרבא בגלל שאין דגש מבינים שזו תנועה גדולה. וזה מתחבר לדברי הגר"א לעיל שכתב על השורק שהיה ראוי להיות באמצע האות וכדי שלא יטעו בדגש ניקדו שלוש נקודות (וזה כדבריו כאן) והמשיך שבתיבת "ופרעה" שניקדו באמצע האות ו' כי לא יכולים לטעות (לא בדגש חזק כי אין תנועה לפני) ולא במלפאום כי בא ללא מתג למרות שזו אות שלישית אחרי נגינת טעם. אם כן גם כאן לא יכולים לטעות בשורק כי אין דגש חזק אחר כך וכיון שיכולים לטעות בדגש חזק בט' נקדו במקום בשלוש נקודות.
[עוד הערה חשובה הרי כל העניין הוא כלפי חכמי המסורה שהוצרכו להתערב במיקום הניקוד וכלל אין ביכולתם להתערב ולהשמיט אותיות מהתורה וכפי שנשמע מהערה 5 הנ"ל שכביכול הושמטה הו' אלא מה שקרה הוא שהמילה עטפים הנ"ל נכתבה בלי ו' כי כך נמסר מה'(מסיבה כלשהי) ובאם ינוקד בנקודת המלאפום(שורק שלנו) יראה כמו דגש.]
בחלק "דקדוק ופירוש על התורה" בהערה 5. נתקשה הרב יובל שילוני שליט"א בדברי הגר"א. ובאמת שגם אני נתקשיתי בתחילה והנחתי לעניין ושוב אחר העיון נראה שהפסיק המנוקד שם הוא שגרם לכל המבוכה ובהסירו תסור גם תלך לה הקושיא (ונדמה לי שבדפוסים הקודמים לא היה הפסיק הנ"ל [באחד בדקתי ולא נמצא] וגם אם ישנו נראה שהוא טעות סופר).
וזה לשון הגר"א "וכן להפך, יבוא שורק [קובוץ שלנו] במקום מלאפום [שורק שלנו] , חסר ו' כי היו יכולים לטעות בדגש על כן בא שורק במקום מלאפום כמו העטפים." עכ"ל.
ובהערה שם הרב התקשה בדברי הגר"א וז"ל: "....לא ברור מה הטעות שהשינוי בא למנוע. מי שיטעה ויחשוב שו' במילה עטופים היא עצור מודגש בדגש חזק וכו'"
והרב הבין שהגר"א סובר שאם היתה ו' מנוקדת במלאפום [שורק שלנו] היה אפשר לטעות בדגש וזה באמת תמוה בפרט שלעיל מיניה כתב הגר"א בפירוש "אבל במלאפום [שורק שלנו] לא שלא יוכל לטעות לפי שהמלאפום בו' וכו'.
ומה גם שיש מילה כזו "העטופים בו' וכמו שהביא הרב שם בהערה 5 מאיכה.
אשר על כן נראה שלא יתכן שזו כוונת הגר"א והגורם לכל זה הוא הפסיק אחר מילת מלאפום, בדברי הגר"א שכביכול כוונת הגר"א כך - וכן להפך, יבוא שורק במקום מלאפום, חסר ו'. שנשמע מזה שבשביל למנוע טעות נעשו ב' שינויים הוחלפה הנקודה של המלאפום בשלוש נקודות של שורק, וכן הושמטה הו'.
והבנה זו טעות ובהשמטת הפסיק הנ"ל הכל יבוא על מקומו בשלום כך: "וכן להפך, יבוא שורק [קיבוץ שלנו] במקום מלאפום שורק שלנו] חסר ו' וכו'".
כלומר כיוון שהגר"א לעיל כתב שו' היא הוכחה שמדובר במלאפום א"כ כאשר תישמט הו' שוב אין הוכחה שזה מלאפום ויכולים לטעות בדגש ולכן ניקדו שלוש נקודות של שורק במקום.
וכוונת הגר"א כך: וכן להפך, יבוא שורק, (פסיק) במקום מלאפום חסר ו' (יבוא שורק כאשר יש מלאפום ללא ו') כי אז אפשר לטעות שהנקודה של המלאפום היא דגש כי אין ו'.
ובזה מיושב.
כמו כן בסוף ההערה הרב נתקשה עוד שאם אין ו' הרי זו תנועה קטנה וצריך להיות דגש חזק וזו חריגה מכללי הדקדוק.
אבל אין כוונת הגר"א שזו תנועה קטנה אלא שלעולם זו תנועה גדולה של מלאפום ובגלל זה אין דגש ואדרבא בגלל שאין דגש מבינים שזו תנועה גדולה. וזה מתחבר לדברי הגר"א לעיל שכתב על השורק שהיה ראוי להיות באמצע האות וכדי שלא יטעו בדגש ניקדו שלוש נקודות (וזה כדבריו כאן) והמשיך שבתיבת "ופרעה" שניקדו באמצע האות ו' כי לא יכולים לטעות (לא בדגש חזק כי אין תנועה לפני) ולא במלפאום כי בא ללא מתג למרות שזו אות שלישית אחרי נגינת טעם. אם כן גם כאן לא יכולים לטעות בשורק כי אין דגש חזק אחר כך וכיון שיכולים לטעות בדגש חזק בט' נקדו במקום בשלוש נקודות.
[עוד הערה חשובה הרי כל העניין הוא כלפי חכמי המסורה שהוצרכו להתערב במיקום הניקוד וכלל אין ביכולתם להתערב ולהשמיט אותיות מהתורה וכפי שנשמע מהערה 5 הנ"ל שכביכול הושמטה הו' אלא מה שקרה הוא שהמילה עטפים הנ"ל נכתבה בלי ו' כי כך נמסר מה'(מסיבה כלשהי) ובאם ינוקד בנקודת המלאפום(שורק שלנו) יראה כמו דגש.]
