מתוך ה'מגדלות מרקחים':
הלעיטני נא מן האדום האדום הזה (כה ל)
בהדר זקנים מבעלי התוס' הביאו מדרש "כשבא עשו מן השדה מצא יעקב שתיקן עדשים לאביו בקערה, א"ל הלעיטני נא וכו', א"ל המתן לי ואמלא לך קערה אחרת כי זאת הקערה תקנתי לאבי ולא אבטל מצותי בעבור ליתנה לך, אבל אם תרצה למכור בכורתך אתן לך קערת אבי [כי לקנות מצוה מותר ליתן קערת אבי שהיא של מצוה], ואם אין אתה רוצה המתן לי עד שאעשה קערה אחרת, אמר לו איני רוצה אלא קערה זאת שהיא שמנה וטובה, והבכורה אמכרנה לך בנפש חפצה", עכ"ל. והיינו דהמדרש דייק לשון האדום האדום "הזה", דלכאורה תיבת "הזה" מיותרת, אלא דאתא למימר שרצה דוקא מקערה זאת ולא מאחרת.
ויש לבאר, דהנה ידוע שמצוה אחת היתה ביד עשו הרשע, שבה היתה לו מעלה יתירה על יעקב אבינו, דהיינו כיבוד אב, שהוא היה מאכיל את יצחק וכדכתיב בקרא, וכמו שאמרו במדרש בראשית רבה פרשה ע"ו סי' ב' שהיה יעקב אבינו מתיירא מפני עשו מחמת מצות כיבוד אב שבידו. אכן באותו הפעם היה הדבר להיפך, שיעקב אבינו היה זה שתיקן קערה לאביו וכיבדו, ואילו עשו זלזל בכבודו של אביו שנטל קערתו ולא המתין לקערה אחרת. ולכן עכשיו היה יכול לשלוט יעקב בעשו וליטול את בכורתו, כיון שעתה פגם עשו גם במעלה שהיתה בו דהיינו הכיבוד אב, ואילו יעקב אבינו כיבד כאן את אביו, וכנ"ל.
הלעיטני נא מן האדום האדום הזה (כה ל)
בהדר זקנים מבעלי התוס' הביאו מדרש "כשבא עשו מן השדה מצא יעקב שתיקן עדשים לאביו בקערה, א"ל הלעיטני נא וכו', א"ל המתן לי ואמלא לך קערה אחרת כי זאת הקערה תקנתי לאבי ולא אבטל מצותי בעבור ליתנה לך, אבל אם תרצה למכור בכורתך אתן לך קערת אבי [כי לקנות מצוה מותר ליתן קערת אבי שהיא של מצוה], ואם אין אתה רוצה המתן לי עד שאעשה קערה אחרת, אמר לו איני רוצה אלא קערה זאת שהיא שמנה וטובה, והבכורה אמכרנה לך בנפש חפצה", עכ"ל. והיינו דהמדרש דייק לשון האדום האדום "הזה", דלכאורה תיבת "הזה" מיותרת, אלא דאתא למימר שרצה דוקא מקערה זאת ולא מאחרת.
ויש לבאר, דהנה ידוע שמצוה אחת היתה ביד עשו הרשע, שבה היתה לו מעלה יתירה על יעקב אבינו, דהיינו כיבוד אב, שהוא היה מאכיל את יצחק וכדכתיב בקרא, וכמו שאמרו במדרש בראשית רבה פרשה ע"ו סי' ב' שהיה יעקב אבינו מתיירא מפני עשו מחמת מצות כיבוד אב שבידו. אכן באותו הפעם היה הדבר להיפך, שיעקב אבינו היה זה שתיקן קערה לאביו וכיבדו, ואילו עשו זלזל בכבודו של אביו שנטל קערתו ולא המתין לקערה אחרת. ולכן עכשיו היה יכול לשלוט יעקב בעשו וליטול את בכורתו, כיון שעתה פגם עשו גם במעלה שהיתה בו דהיינו הכיבוד אב, ואילו יעקב אבינו כיבד כאן את אביו, וכנ"ל.