'כאמור פותח את ידיך' - מה 'כאמור'?

[מערכה נגד מערכה]

ברצוני להעלות שאלה שהתעוררה לי לאחרונה.
בעדות רבות נוהגים לומר [בעיקר בשבת ויו"ט] לפני בציעת הפת, 'כאמור: פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון', ואז מברכים המוציא.
והנה לגופו של מנהג [מבלי להכנס כרגע לענין האם זה הפסק וכו'] יש להבין, מדוע מוסיפים את המילה 'כאמור', ועל מה הולך ה'כאמור'? הרי 'כאמור' זה ציון מקור למה שנאמר מקודם, אומרים משהו, ומציינים שזה 'כאמור וכו''. ואילו כאן לא נאמר כלום קודם.
היו שהשיבו לי שהמשפט לקוח מברכת המזון. אולם זה לא מובן כלל: שם בבהמ"ז נאמר קודם שהקב"ה זן ומפרנס לכל והתקין מחיה ומזון לכל בריותיו, וע"ז מביאים ציטוט: 'כאמור: פותח את ידיך', וכו'. אבל כאן, מה? שנית, אין שום סיבה לצטט מברכת המזון, כאשר אין כאן כי אם פסוק מתהלים, ומה לי צורך ב'כאמור'??
בעדות מסוימות באמת מתחילים ב'עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו. פותח את ידיך וכו''. אכן, אלו שאינם אומרים 'עיני כל', אומרים 'כאמור'. ויתירה מזו, יש האומרים 'עיני כל... כאמור פותח' וכו', וזה תמוה ביותר, האם מביאים ראיה לפסוק מפסוק אחר? ומה גם שהפסוק מסודר בכתוב מיד אחריו, ומשלים אותו! אתמהה!
יתכן שה'כאמור פותח' 'נחתך' מנוסח ארוך יותר וקדום, ועם הזמן נותר רק ה'כאמור פותח'. ואני מחפש רמז או מקור להנחה זו.
אשמח מאד אם הרבנים שליט"א יוכלו להאיר עיניי בזה.

 

[נוריאל]

ב' אפשרויות לדעתי.

א' - יש הנוהגים(ומופיע בסידורים) לומר לפני כן "למיבצע על ריפתא וכו' על כל אהודך וכו' פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון".

ואחר פיוט זה באים לבצוע הלחם ואומרים "כאמור פותח את ידיך".

וכך ראיתי אצל סבי הי"ו שנוהג כן.

וכנראה היו כאלה שחדלו לומר הפיוט הנ"ל אבל המשיכו לומר "כאמור".

ב' - שייך לומר כאמור כי כתוב הרי בתהלים ש: "
עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ.
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. "

והנה כעת זה מתקיים בבציעת הלחם שניתן לנו האוכל בעתו לחם החיוב בסעודת שבת וזה הזמן לשבח את ה' על שפותח את ידו ומשביע.

והכוונה כזו- הנה אנחנו עומדים לבצוע הלחם והתקיים האמור בפסוק "פותח את ידיך וגו'.

אגב אכן יש סידורים שלא כתוב כאמור. רק: "עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ וְאַתָּה נוֹתֵן לָהֶם אֶת אָכְלָם בְּעִתּוֹ.
פּוֹתֵחַ אֶת יָדֶךָ וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל חַי רָצוֹן. "

 

[מערכה נגד מערכה]

לגבי א. אם אפשר לדייק יותר, מהו המשפט/ים הסמוכים ל'כאמור' שעליהם קאי ה'כאמור'?
לגבי ב. אני מבין שכונתך לפרש שהמציאות של בני הבית הממתינים לבציעה - היא היא שעליה נסוב ה'כאמור פותח', וזה חידוש ופלא. וצ"ב.

 

[נוריאל]

לגבי א. אם אפשר לדייק יותר, מהו המשפט/ים הסמוכים ל'כאמור' שעליהם קאי ה'כאמור'?
לגבי ב. אני מבין שכונתך לפרש שהמציאות של בני הבית הממתינים לבציעה - היא היא שעליה נסוב ה'כאמור פותח', וזה חידוש ופלא. וצ"ב.

המשפט החותם את הפיוט למיבצע על ריפתא הוא "פותח את ידיך וגו'".
ואחר כך כשבאים לבצוע הלחם אומרים שוב "פתח את ידיך" אלא כיוון שנאמר כבר בפיוט אומרים "כאמור" כלומר וכמו שנאמר בפיוט(או "כאמור" בפסוק שנזכר בפיוט שאמרנו) כנלע"ד.

 

[קורסיה]

מה בכלל המקור לומר את הפסוק הנ"ל לפני המוציא?

 

[נוריאל]

מה בכלל המקור לומר את הפסוק הנ"ל לפני המוציא?

שאלה טובה. אינני יודע. בחלק מהסידורים כתוב לכוון בפסוק זה כי בו עיקר הפרנסה וכתוב לכוון באיזה שמות, ואולי מקורו מאחד מספרי המקובלים.(ייתכן והכוונות על פסוק זה רק צורפו מספרי הקבלה ולא עצם אמירתו שם)

חפשתי כעת ומצאתי בספר "מצדת דוד" לרדב"ז שכתב וז"ל:

"עשרה דברים אשר אמרו בסעודה(זהר חדש, רות דף פו ע"ב) כלם רמז למה שבארנו. בא' לתקן השלחן במפה נקיה.......הז' לברך המוציא, כדאיתא "ארץ ממנה יצא לחם"(איוב כח, ה), והרמז שמפתח הפרנסה לא נתן ביד שום שליח אלא הוא בעצמו ית', וזהו "המוציא לחם מן הארץ", כדאיתא "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון"(תהלים קמה, טז), כי הוא הנותן כח בארץ העליונה להוציא ממנו פרנסה לכל העולמות והמרכבות, כל א' וא' מזון הראוי לו. וזהו לכל חי רצון."

https://tablet.otzar.org/#/book/162720/p/131/t/0.25680261138819181234/fs/2ixcXmGY0hYSAR2hpeOCo0xFodM8cvWL4x8eMiAr3X0y/start/84/end/105/c

 

[לביא]

מה בכלל המקור לומר את הפסוק הנ"ל לפני המוציא?

למען האמת עוד בהיותי בחור ישיבה נהגנו לומר זאת, לרוב כאשר אנו מחכים לשאר בני החבורה שמצטרפים להמוציא להגיע אז היינו/הייתי מתחיל עיני כל אליך ישברו וגו׳ ובאמת שלא שאלתי את המנהג הזה ופשוט יצא שככה במשך כל שנותי בהיותי בישיבה נהגנו לומר פותח את ידך וגו׳ רק בשבת משום מה. היום אני עושה זאת בשביל לעורר את לב המסובין ותו לא שהרי אומרים בתחילת הפסוק עיני כל אליך ישברו כלומר שישימו את העיניים על הפת.
אבל אם ככה יש לי איזה ראיה למנהג מאיזה דין יהיה מההלכה שיש 10 תיבות בברכת המוציא והוא כנגד 10 מלאכות של הפת וכתוב בפוסקים לכוון בברכת המוציא בכל אחד ואחד מהמלאכות שכנגדן עשה ה׳ להביא לנו את הפת, ואולי נשתרברב המנהג בשביל לעורר לזאת הכוונה. (אני אומר את כל זה בע״פ הואיל, אשמח אישור שכן כתוב שכל זה מזיכרון ולא מתוך ספרים שנמצאים מולי)
אך לעניין ״כאמור״ באמת ששמעתי ממעט בעלי בתים אומרים זאת אך מעולם לא יצא לי לשמוע זאת מבני תורה אשר נוהגים זאת.

 

[נוריאל]

אך לעניין ״כאמור״ באמת ששמעתי ממעט בעלי בתים אומרים זאת אך מעולם לא יצא לי לשמוע זאת מבני תורה אשר נוהגים זאת.

חפשתי קצת באוצר,

כאן:
https://tablet.otzar.org/#/book/191804/p/687/t/0.86893006255497341234/fs/K2drE0KTtJOljcWoYAnlfipBOwrGJszRz2WjBMkbsd0g/start/15/end/30/c

כתוב שכן נהג לומר המקובל הרה"ג הרב בן ציון פרץ זצוק"ל.

ובספר משלחן אבותינו כתב הרב מאיר אלעזר עטיה זצ"ל שכן המנהג(מרוקו).
https://tablet.otzar.org/#/book/197...ntKnu5Vbf1J0PXB2atZxOqFxtXy/start/30/end/36/c

ובסדור תפלת החדשמהדורת ארץ ישראל(כתוב בשער שהוא בן היתר כולל גם מנהגיו של הרב שלום משאש זצ"ל כתוב כן.

אוצר החכמה

tablet.otzar.org

(רק שם יש חידוש שבסוף הפיוט למבצע על ריפתא כתוב "כאמור פותח וכו'") וכנראה שבפשטות ההבנה שחוזר על הפסוק ודלא כמו שכתבתי לעיל- לפחות לנוסח זה).

וכן בסידור זכור לאברהם בהוצאת הרב אליהו רחמים זייני:

אוצר החכמה

tablet.otzar.org

וכן בסידור נחלת אבות כמנהג מרוקו:

אוצר החכמה

tablet.otzar.org

ובסדור תפלת שפתי רננות(בהוצאת הרב דוד יהושע רוזנוולט) כתוב כן קודם נטילת ידים בסוף "ויהי רעוא":
https://tablet.otzar.org/#/book/163...ntKnu5Vbf1J0PXB2atZxOqFxtXy/start/15/end/18/c

 

[קורסיה]

יישר כח גדול על החיפוש
ראיתי שהרב מוצפי כתב שנהגו כן משום שצריך להתפלל לפני האכילה על המזון

 

[לביא]

חפשתי קצת באוצר,

כאן:
https://tablet.otzar.org/#/book/191804/p/687/t/0.86893006255497341234/fs/K2drE0KTtJOljcWoYAnlfipBOwrGJszRz2WjBMkbsd0g/start/15/end/30/c

כתוב שכן נהג לומר המקובל הרה"ג הרב בן ציון פרץ זצוק"ל.

ובספר משלחן אבותינו כתב הרב מאיר אלעזר עטיה זצ"ל שכן המנהג(מרוקו).
https://tablet.otzar.org/#/book/197292/p/178/t/7926761001234/fs/BgVURbjjkIBbMZLdmntKnu5Vbf1J0PXB2atZxOqFxtXy/start/30/end/36/c

ובסדור תפלת החדשמהדורת ארץ ישראל(כתוב בשער שהוא בן היתר כולל גם מנהגיו של הרב שלום משאש זצ"ל כתוב כן.
https://tablet.otzar.org/#/book/602995/p/269/t/7926761001234/fs/BgVURbjjkIBbMZLdmntKnu5Vbf1J0PXB2atZxOqFxtXy/start/36/end/51/c
(רק שם יש חידוש שבסוף הפיוט למבצע על ריפתא כתוב "כאמור פותח וכו'") וכנראה שבפשטות ההבנה שחוזר על הפסוק ודלא כמו שכתבתי לעיל- לפחות לנוסח זה).

וכן בסידור זכור לאברהם בהוצאת הרב אליהו רחמים זייני:
https://tablet.otzar.org/#/book/625884/p/63/t/7926761001234/fs/BgVURbjjkIBbMZLdmntKnu5Vbf1J0PXB2atZxOqFxtXy/start/63/end/69/c

וכן בסידור נחלת אבות כמנהג מרוקו:
https://tablet.otzar.org/#/book/143673/p/376/t/7926761001234/fs/BgVURbjjkIBbMZLdmntKnu5Vbf1J0PXB2atZxOqFxtXy/start/12/end/15/c

ובסדור תפלת שפתי רננות(בהוצאת הרב דוד יהושע רוזנוולט) כתוב כן קודם נטילת ידים בסוף "ויהי רעוא":
https://tablet.otzar.org/#/book/163863/p/253/t/7926761001234/fs/BgVURbjjkIBbMZLdmntKnu5Vbf1J0PXB2atZxOqFxtXy/start/15/end/18/c

מכל המקורות שהבאת מובן דלא אומרים רק ׳פותח את ידך׳ וכו׳ ורק בסוף הפיוט אומרים כן והדברים חוזרים על עצמם וא״כ מובן למה צריך לומר ׳כאמור׳ ובמקור הראשון יובן ג״כ למה אומרים כן.
אך לא מובן למה במקום שלא אומרים את כל הפיוט אומרים ׳כאמור׳ ותו לא, ואולי צריך לומר כמו שכתכתב בעצמך:

יש הנוהגים(ומופיע בסידורים) לומר לפני כן "למיבצע על ריפתא וכו' על כל אהודך וכו' פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון".

ואחר פיוט זה באים לבצוע הלחם ואומרים "כאמור פותח את ידיך".

וכך ראיתי אצל סבי הי"ו שנוהג כן.

וכנראה היו כאלה שחדלו לומר הפיוט הנ"ל אבל המשיכו לומר "כאמור".

אך שוב גם מנהג זה צריך הבנה, דסופסוף אומרים ׳כאמור׳ הואיל וקיצרת חלק מהעניינים תשמיטהו לגמרי כפי שהעיר לנכון פותח הנושא.

 

[נוריאל]

מכל המקורות שהבאת מובן דלא אומרים רק ׳פותח את ידך׳ וכו׳ ורק בסוף הפיוט אומרים כן והדברים חוזרים על עצמם וא״כ מובן למה צריך לומר ׳כאמור׳ ובמקור הראשון יובן ג״כ למה אומרים כן.
אך לא מובן למה במקום שלא אומרים את כל הפיוט אומרים ׳כאמור׳ ותו לא, ואולי צריך לומר כמו שכתכתב בעצמך:

אך שוב גם מנהג זה צריך הבנה, דסופסוף אומרים ׳כאמור׳ הואיל וקיצרת חלק מהעניינים תשמיטהו לגמרי כפי שהעיר לנכון פותח הנושא.

אפשר בהחלט ליישב שהכוונה להאמור בפסוק. כלומר הנה בזה שאנחנו באים לבצוע כעת על הלחם התקיים הא דכתוב בפסוק "פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון". ועל זה אומרים כאמור.

 

[abc123]

גם אצלינו בישיבה היה המנהג לומר "עיני..."
וכן אצלינו נהגו לומר רק בשבת.

 

[בניה כהן]

ברצוני להעלות שאלה שהתעוררה לי לאחרונה.
בעדות רבות נוהגים לומר [בעיקר בשבת ויו"ט] לפני בציעת הפת, 'כאמור: פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון', ואז מברכים המוציא.
והנה לגופו של מנהג [מבלי להכנס כרגע לענין האם זה הפסק וכו'] יש להבין, מדוע מוסיפים את המילה 'כאמור', ועל מה הולך ה'כאמור'? הרי 'כאמור' זה ציון מקור למה שנאמר מקודם, אומרים משהו, ומציינים שזה 'כאמור וכו''. ואילו כאן לא נאמר כלום קודם.
היו שהשיבו לי שהמשפט לקוח מברכת המזון. אולם זה לא מובן כלל: שם בבהמ"ז נאמר קודם שהקב"ה זן ומפרנס לכל והתקין מחיה ומזון לכל בריותיו, וע"ז מביאים ציטוט: 'כאמור: פותח את ידיך', וכו'. אבל כאן, מה? שנית, אין שום סיבה לצטט מברכת המזון, כאשר אין כאן כי אם פסוק מתהלים, ומה לי צורך ב'כאמור'??
בעדות מסוימות באמת מתחילים ב'עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו. פותח את ידיך וכו''. אכן, אלו שאינם אומרים 'עיני כל', אומרים 'כאמור'. ויתירה מזו, יש האומרים 'עיני כל... כאמור פותח' וכו', וזה תמוה ביותר, האם מביאים ראיה לפסוק מפסוק אחר? ומה גם שהפסוק מסודר בכתוב מיד אחריו, ומשלים אותו! אתמהה!
יתכן שה'כאמור פותח' 'נחתך' מנוסח ארוך יותר וקדום, ועם הזמן נותר רק ה'כאמור פותח'. ואני מחפש רמז או מקור להנחה זו.
אשמח מאד אם הרבנים שליט"א יוכלו להאיר עיניי בזה.

לענ"ד הנוהגים לומר פסוק זה לקחוהו מברכת המזון, ולכן אמרו גם: " כאמור". אם אני צודק - זהו כמובן שיבוש.

 

[בנימין לוריא]

לענ"ד הנוהגים לומר פסוק זה לקחוהו מברכת המזון, ולכן אמרו גם: " כאמור". אם אני צודק - זהו כמובן שיבוש.

היו שהשיבו לי שהמשפט לקוח מברכת המזון. אולם זה לא מובן כלל: שם בבהמ"ז נאמר קודם שהקב"ה זן ומפרנס לכל והתקין מחיה ומזון לכל בריותיו, וע"ז מביאים ציטוט: 'כאמור: פותח את ידיך', וכו'. אבל כאן, מה? שנית, אין שום סיבה לצטט מברכת המזון, כאשר אין כאן כי אם פסוק מתהלים, ומה לי צורך ב'כאמור'??

 

[מערכה נגד מערכה]

חפשתי קצת באוצר,

כאן:
https://beta.otzar.org/#/book/19180...AnlfipBOwrGJszRz2WjBMkbsd0g/start/15/end/30/c

כתוב שכן נהג לומר המקובל הרה"ג הרב בן ציון פרץ זצוק"ל.

ובספר משלחן אבותינו כתב הרב מאיר אלעזר עטיה זצ"ל שכן המנהג(מרוקו).
https://beta.otzar.org/#/book/19729...ntKnu5Vbf1J0PXB2atZxOqFxtXy/start/30/end/36/c

ובסדור תפלת החדשמהדורת ארץ ישראל(כתוב בשער שהוא בן היתר כולל גם מנהגיו של הרב שלום משאש זצ"ל כתוב כן.
https://beta.otzar.org/#/book/60299...ntKnu5Vbf1J0PXB2atZxOqFxtXy/start/36/end/51/c
(רק שם יש חידוש שבסוף הפיוט למבצע על ריפתא כתוב "כאמור פותח וכו'") וכנראה שבפשטות ההבנה שחוזר על הפסוק ודלא כמו שכתבתי לעיל- לפחות לנוסח זה).

וכן בסידור זכור לאברהם בהוצאת הרב אליהו רחמים זייני:
https://beta.otzar.org/#/book/62588...ntKnu5Vbf1J0PXB2atZxOqFxtXy/start/63/end/69/c

וכן בסידור נחלת אבות כמנהג מרוקו:
https://beta.otzar.org/#/book/14367...ntKnu5Vbf1J0PXB2atZxOqFxtXy/start/12/end/15/c

ובסדור תפלת שפתי רננות(בהוצאת הרב דוד יהושע רוזנוולט) כתוב כן קודם נטילת ידים בסוף "ויהי רעוא":
https://beta.otzar.org/#/book/16386...ntKnu5Vbf1J0PXB2atZxOqFxtXy/start/15/end/18/c

כל הקישורים שולחים אותי למכון לגמילה מסמים ואלכוהול,
מה פשר הדבר??????

 

[בנימין לוריא]

כל הקישורים שולחים אותי למכון לגמילה מסמים ואלכוהול,
מה פשר הדבר??????

כנראה השתלטות של האקרים איראנים...

 

[יצחק כהן הי"ו]

הוא מחזיק את הלחם ואומר שהסיבה שזכה להחזיק את הלחם משום שפותח את ידך וזהו שאומר כאמור דהיינו אני מחזיק את הלחם כאמור פותח את ידך

 

[נוריאל]

כל הקישורים שולחים אותי למכון לגמילה מסמים ואלכוהול,
מה פשר הדבר??????

אז הפניתי לאתר החדש של האוצר המקוון וכתוב בשורת הכתובת beta כי זה היה גירסא נסיונית (וכעת לא קיים וכנראה בגלל זה זה קופץ לאתר אחר) שיניתי את הקישורים והחלפתי את המילה beta ל-tablet.
כעת זה אמור לעבוד.(אני מניח, אין לי אפשרות להיכנס כרגע לבדוק )

 

[בנימין לוריא]

כעת זה אמור לעבוד.(אני מניח, אין לי אפשרות להיכנס כרגע לבדוק)

אכן.
השתדלתי לשנות גם את כל הקישורים שהובאו בפורום במקומות אחרים בכדי שיהיו תקינים.