• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

כיריים

abc123

Well-known member
ידוע מה שכתב הרב עובדיה בעניין הכיריים ופסח. והאריך שכלי מכלי אינו עובר אלא ע"י רוטב. וגם שהאש שורפת את הבלוע וכו'.
המציאות שהכיריים גדולות, ולא כל האש שורפת את כל מה שנבלע.
ב. ליכלוכים שנפלו על הכיריים ולא הקפידו לנקות, האם לבטח מטריף את הכלים או שמא לא? לא רואים גבינה או חתיכת בשר מרוחה. בדר"כ מדובר על שומן או דברים לא ברורים. מצד אחד לא אומרים נותן טעם לפגם בלא בלוע. אבל מצד שני הדברים על הכיריים לכאורה מסריחים ולא ראויים לאכילה.
 
ב"ה
שלום וברכה,
מה שבודאי אינו ראוי לאכילה פשיטא דחשיב נותן טעם לפגם ואינו אוסר,
ומה שלא התקלקל ואינו בלוע אלא בעינו, פשוט מנקים יפה עם סקוצ' וסבון מרוכז שפוגם את השמנונית הנותרת דבוק,
ומה שבלוע במקום שמגיע לרתיחה מהאש, נשרף, ומה שבלוע במקום שלא מגיע לרתיחה מהאש, א. אז כיצד נבלע, הרי לא מגיע שם לרתיחה, ב. כיון שלא מגיע שם לרתיחה מהאש, כיצד יפליט כעת.

בברכה רבה
 
בשאלת הרב איך יפלוט או איך יבלע אם האש לא מצויה.
ידוע הדבר, שחום האש גורם לכל המקום להיות רותח, ולכן אם נופל לשם אוכל או נוזל הוא ירתח מחום האש. אזי אפילו שהאש לא שולטת שם, אבל היא מבעירה את כל הרזל גם במקומות אחרים.
 
ב"ה
אה"נ, הן הן דברינו,
ברזל שרותח מחום האש, נידון כאש ששורף הבליעה,
עי' בהליכו"ע בדין צליית כבד בתנור, דלא בעינן כלי מנוקב, שהברזל הרותח מחום האש שורף הבליעה.
 
הבנתי.
ומה לגבי השפרצה מכלי ראשון שעל האש שמשפריץ לחצובה שליד, עירוי מכלי ראשון לא בולע בכיריים?
 
ב"ה
כנ"ל, ממ"נ, אם הכיריים באותו מקום רותחות, נשרף,
ואם אינם רותחות, אז אפילו היו הטיפות רותחות, אבל הקדרה שכעת מניח לא תבלע, כי הכירייים שם לא רותחות,
זאת ועוד, הטיפות שניתזות קי"ל לגביהם דפסק כח רתיחתן, (עי' במצורף), וכ"ש לענין דיעבד דאמרינן סתם כלים אינם בני יומן והטעם שבכיריים הוי לפגם.

בברכה רבה
 

קבצים מצורפים

  • טיפה רותחת מכלי חלב לכלי בשר- נשמע קולם.pdf
    217.4 KB · צפיות: 0
אין לך הרשאות מספיקות להגיב כאן.
חזור
חלק עליון