נכון, כי על זה כתבתי שתלוי בשיקול הדעת, אבל הוספתי שגם אתה שסובר שיש צד כזה לצירוף מ''מ זה אינו מספיק, כי אין עוד ספק לצרפו, דמש''כ הרב אבידר שיש ספק אם נמצא כאן שבולת שועל, והוי ספק ספקא א''כ תתבטל חומרת התימנים שמחמירים החוזר ונעור, כי על כל תערובת נאמר שמא אין בחלק זה של התערובת חמץ ואת''ל שיש, שמא חמץ אינו חוזר ונעור, וא''כ ע''כ שלא שייך לצרף את הספק שמא אין כאן שבולת שועל, דכיון שנאבד בתערובת כל התערובת אסורה, כי זו החומרא של איסור משהו, ורק כאשר ברור לנו שאין במקום מסויים חמץ יש להקל כמבואר בסי' תסו. ואת השאילתות א''א לצרף כי גם לשאילתות אסור להחמיץ כדי לבטל.
הבנתי את דעתך, אבל כתבתי שכל שאר הפוסקים לא הבינו כך, כי אחרת לא היו נזקקים לספק ספקא ולכתוב עמודים שלמים, אלא היו צריכים להורות שמותר ע''י חליטה. וגם לפי שיטתך דשרי ע''י חליטה, מ''מ כהוראה לציבור זה בעייתי, דמאן לימא לן שכולם יקפידו לחלוט כהלכה, הלא ישנם גם עמי ארצות שלא יודעים מה זה חליטה, ואפילו אם נכתוב על האריזה, עדיין אי אפשר לסמוך עליהם שיעשו כהוגן. וגם אצל בני תורה יכול להיות מכשול, כי הרגילות אצל הנשים בשאר ימות השנה לא להקפיד להכניס את התבלין דוקא כשהקדרה רותחת, וא''כ אפשר בקלות לבוא לידי תקלה.
כוונתי שכמו שהפוסקים ראו לנכון שיש סתירה במש''כ בסי' תמב ס''ד שסתם כהרמב''ם, א''כ גם הכא חזינן סתימה, והוספתי שגם בסי' תסו ס''ד סתם לאסור, נמצא שיש שלש סתימות נגד סתם וי''א וכל התירוצים שנאמרו הם דחוקים ודחויים ע''י האחרונים עצמם, ובפרט שלא כל הפוסקים התייחסו לסתימה שבסי' תמב ותסו.
כתב פה לגבי הכמון של הרב מחפוד.
שאלתי מה הדין בכמון ב"י? מביאים ממקום עם חשש בשדות? ואז מה עושים סומכים על הקולות של 'לפני פסח'?
נושאים דומים בפורום
