ידוע הכלל בדעת מרן הש״ע, דיש ויש הלכה כיש בתרא.
מה יהיה הדין כשמרן מביא את שתי הדעות בשמותם ולא בשם יש אומרים, וכמו שכתב ביו״ד סי׳ קה ס״ד בסוף הסעיף, שכתב לרש״י כך ולר״י כך.
לא מצאתי בזה בעין יצחק ובמפתחות יביע אומר...
לכאורה הסברא אומרת בפשטות דאותו דין להם, וגם כאן מרן סובר כדעה האחרונה שהביא.
אך הכף החיים ביו״ד (סי׳ צב אות ה) כותב שמרן לא הכריע שם...
מה יהיה הדין כשמרן מביא את שתי הדעות בשמותם ולא בשם יש אומרים, וכמו שכתב ביו״ד סי׳ קה ס״ד בסוף הסעיף, שכתב לרש״י כך ולר״י כך.
לא מצאתי בזה בעין יצחק ובמפתחות יביע אומר...
לכאורה הסברא אומרת בפשטות דאותו דין להם, וגם כאן מרן סובר כדעה האחרונה שהביא.
אך הכף החיים ביו״ד (סי׳ צב אות ה) כותב שמרן לא הכריע שם...