כשמרן הש״ע מביא שתי פוסקים בשמותם, האם יש לזה אותו דין של ״יש ויש הלכה כיש בתרא״?

[מורשת מרן]

ידוע הכלל בדעת מרן הש״ע, דיש ויש הלכה כיש בתרא.
מה יהיה הדין כשמרן מביא את שתי הדעות בשמותם ולא בשם יש אומרים, וכמו שכתב ביו״ד סי׳ קה ס״ד בסוף הסעיף, שכתב לרש״י כך ולר״י כך.
לא מצאתי בזה בעין יצחק ובמפתחות יביע אומר...
לכאורה הסברא אומרת בפשטות דאותו דין להם, וגם כאן מרן סובר כדעה האחרונה שהביא.
אך הכף החיים ביו״ד (סי׳ צב אות ה) כותב שמרן לא הכריע שם...

 

[יעקב יעקב]

ידוע הכלל בדעת מרן הש״ע, דיש ויש הלכה כיש בתרא.
מה יהיה הדין כשמרן מביא את שתי הדעות בשמותם ולא בשם יש אומרים, וכמו שכתב ביו״ד סי׳ קה ס״ד בסוף הסעיף, שכתב לרש״י כך ולר״י כך.
לא מצאתי בזה בעין יצחק ובמפתחות יביע אומר...
לכאורה הסברא אומרת בפשטות דאותו דין להם, וגם כאן מרן סובר כדעה האחרונה שהביא.
אך הכף החיים ביו״ד (סי׳ צב אות ה) כותב שמרן לא הכריע שם...

אינני בקי בכף החיים. אך האם הכף החיים סובר תמיד את הכלל של יש ויש הלכה כבתרא?

 

[ציון ש]

כמדומני שיש בזה בילקוט יוסף אולי בילקוט טהרה ובאור לציון שלא חילק